ירדן בר כוכבא
לקחה פסק זמן של ארבע שנים בשביל הילדות. בר כוכבא | צילום: none, יחסי ציבור

 אוכל
אני אוכלת בלי הגבלה אבל רק דברים מסוימים. כל מיני סוגים של חסה. לא, סתם. לא תתפסי אצלי בבית ביסלי או פרינגלס וגם לא שתייה קלה ממותקת – זה לא דורש ממני מאמץ, אני באמת לא אוהבת ג'אנק פוד. אני הרוסה על אוכל ביתי, תבשילי קדרה זה משהו שאני יכולה לפנטז עליו מ-10 בבוקר. בטטות עושות לי את זה באופן מיוחד (אישיות מסעירה, אה?). בגיל 20 הייתי בדיאטה כפייתית וניסיתי הכל – דיאטת סיבי אשכולית, דיאטת חלבונים, דיאטת צירופים. זאת אובססיה, וכמו כל אובססיה היא חסרת תוחלת ומובילה לאומללות. למזלי היום אני משוחררת מהמפלצת הזו, רזון הוא לא מטרה, בריאות כן. התאווה האסורה שלי משתנה לפי תקופות. בזמן האחרון זה ממולאים. תני לי סיר עם מנגולד ממולא אורז ואני יכולה לשבת עליו ולחסל אותו בלי למצמץ. לא חשוב אם אני רעבה או לא. אני מרשה לעצמי לאכול כל עוד השמש זורחת. בלילה הפה נסתם. אני מבשלת הרבה, זו תרפיה בשבילי, עכשיו זה ממולאים. איריס חברתי לימדה אותי להכין ואני ממלאת כמו מטורפת. כשנגמר סיר, אני כבר עובדת על זה שאחריו.

אחוות נשים
אני מאמינה גדולה בחברות נשית, יש לי הרבה חברות והן המשפחה שלי. האמת, שעד גיל 20 היו לי רק חברים בנים. הייתי מן טום בוי – הלכתי בשיער קצוץ, טיפסתי על עצים בצופים ושיחקתי בחיילים בצבא. אבל מאז המצב התהפך. שתיים מהחברות הטובות שלי מלוות אותי מאז הלהקה הצבאית, את השאר אספתי לאורך השנים בעיקר מיחסי שכנות שהפכו לחברות. שתיים הן שחקניות, אחת זמרת, אחת פסיכולוגית אחת רופאה סינית, אחת סופרת ואחת מנחה עסקים איך לתת שירות לקוחות. כל אחת מהן שונה מאוד מחברתה ונותנת לי השראה מהדרך שבה היא חיה. לפני שלושה חדשים הייתי במשבר גדול מאוד והחברות שלי החזיקו אותי מעל המים, ממש כך ואז מצאתי את עצמי עשר פעמים ביום מברכת עליהן.

 דייטים
שונאת שונאת שונאת דייטים, ואני מודה לאל בכל יום בשבע השנים שאני נשואה שאני לא צריכה לעשות את זה יותר. יש לי סיפור רומנטי מאד על טל, בעלי. כשהכרנו הוא עבד בגן ילדים. בפגישה הראשונה שלנו הלכנו להצגה והחזקנו ידיים. בפגישה השנייה הוא הביא לי לב משוקולד. בשלישית הלכנו לטייל בפארק שליד הבית שלו, ישבנו על ספסל, ואז הוא הוציא קופסה של בועות סבון והתחיל להפריח בועות מסביב. זה היה אחד המחזות הקסומים שראיתי בחיי. מתי בדייט מישהו הוציא לי בועות סבון? שם נפלתי שדודה והתאהבתי בו עד מעל הראש. אני זוכרת שחבר טוב שלי סיפר לי פעם שבאמצע דייט ראשון הוא כל כך סבל שהעמיד פנים שהוא נזכר ששכח את הגז דולק בבית שלו וקם כדי לרוץ הביתה. הבחורה האמינה לו וקמה אחריו כדי לראות אם הכל בסדר עם הבית. כך שבאותו לילה הוא מצא את עצמו באוטו שלו מנסה להעלם לבחורה שדולקת בעקבותיו במכוניתה ולא מרפה ממנו.

האביר על הסוס הלבן
הגבר האידיאלי שלי הוא כזה שארגיש לידו בטוחה. שאדע שהוא בחר בי בלב שלם ועומד מאחורי הבחירה שלו, שיאהב אותי אהבה ללא תנאי. שירצה משפחה וירצה גם לקחת חלק פעיל בגידול המשפחה הזו. שיהיה מצחיק. ושירצה לעשות איתי דרך של שותפות ושל למידה משותפת. חיכיתי הרבה שנים עד שמצאתי את האיש המדהים שאני נשואה לו כרגע, ומרגע שמצאתי אותו אני יותר מאמינה שיש אלוהים. זה לא שכל הזמן הכל דבש אצלנו, אבל אני חיה בתחושה שיש לצידי אדם שמאמין בזוגיות שלנו ושחשוב לו ליהנות ממנה יחד איתי. אם זה לא התגלות, אז מה כן?

הצעת חברות
הייתי רוצה להיות חברה של אורלי וילנאי. אני מעריצה את מה שהיא עושה, והיא אחת הסיבות היחידות שיש לפתוח טלוויזיה. התכניות שלה הן דוגמה לשילוב מנצח של מוסריות ומסחריות בלי שאחת תבוא על חשבון השנייה. הייתי רוצה מאוד לשבת איתה לכוס קפה ולשמוע מה באמת קורה במדינה הזו, כי לי יש מושג קלוש מאוד.

אורלי וילנאי כתבת בעובדה
היי אורלי, את רוצה אולי לשבת לקפה עם ירדן? | צילום: יח"צ, עובדה
 הריון ולידה
ילדתי שני ילדים, בן ובת והם באמת שני המאורות של חיי. שתי שמשות שזורחות פה בבית וממלאות אותו באור ושמחה. הילדים זה המקום הכי רגיש אצלי. אני קשורה אליהם בנימי הנפש הדקים ביותר, ואם משהו חס ושלום מאיים על בריאותם או על מצב רוחם אני מתהלכת בעולם חסרת מנוחה. אחרי שנולדו הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך את המרוץ של העבודה שלי כמו קודם . רציתי להיות איתם ולראות את הגדילה שלהם מול העיניים, להיות שם כשהם אומרים את המילים הראשונות שלהם ולומדים ללכת ולרוץ. לקחתי ארבע שנים שבהן הורדתי הילוך באופן משמעותי ורק עכשיו אני מרגישה שאני יכולה לשחרר ולהשתחרר בעצמי.

הטרדה מינית
הגבול עובד בדיוק במקום שבו האישה מציבה אותו ואם למישהי לא נוח משהו, מחובתה לומר את זה. אני יודעת בוודאות שעד לפני דור נשים לא העזו להתלונן על הטרדה מינית. ולא רק זה – הן לא העזו בכלל לומר לעצמן שהטרידו אותן. עדיף בעיני שיהיו מקרים של תלונות שגויות מאשר שלא יתלוננו בכלל. הבעיה היא שמערכת החוק בארץ מערימה אלפי מכשולים על המתלוננת ודורשת ממנה כוחות על אנושיים כדי לעמוד בחקירות חוזרות ונשנות, במשפטים שנידחים שנים קדימה ונגררים ללא הכרעה, בסבל נפשי עמוק שנגרם מצורך לשחזר ולהצדיק את עמדתה ואת גרסתה. כשהמצב הזה ישתנה אז יהיה מקום לשאלה על ניצול החוק.

ירדן בר כוכבא
מישהו פעם עשה לך בועות סבון בדייט? | צילום: none, יחסי ציבור
 
חלומות
עד שדידי שחר הרים לי טלפון והציע לי לעשות יחד דיסק – החלום המפוספס שלי היה לשיר. אבל עכשיו כשהוא הגשים לי אותו, לא נותר לי אלא לחלום על להמשיך לעשות את מה שאני עושה היום – להיות יוצרת עצמאית, לעבוד עם אמנים מוכשרים ומאתגרים. בעצם הייתי שמחה למצוא איזה מממן כבד שיאמין ביצירה שלי וייתן לי כסף מראש כדי לשבת ולעבוד. זה היה פוטר לי הרבה דאגות.

טיפ בבקשה
הקשבה (וזה תופס להכל). אם אני מצליחה לשים את עצמי בצד לרגע ולשמוע מה בן הזוג שלי אומר או מבקש או צריך, ואם אני יכולה להקשיב לעצמי ולראות למה אני זקוקה – אז יש סיכוי הרבה יותר טוב שאוכל למצוא דרך לגשר בין שני הצדדים. אבל בשביל זה צריך לעשות שני דברים שהם בעצם אחד – לראות את השני כאילו הוא אני, ולראות אותי כאילו אני מישהו אחר.

מה בתיק
אני לא יודעת מה יש לי בתיק אבל הוא תמיד שוקל טונה! כל כמה חדשים אני עוברת לתיק חדש ומאמינה שמהצב ישתנה אבל אחרי כמה ימים הוא חוזר למשקל שלו. אני באמת לא יודעת למה. תמיד יהיו עליי מספריים לציפורניים – אני לא יכולה לשאת ציפורן שבורה חדה, זה מוציא אותי מן הדעת.

ירדן בר-כוכבא ודידי שחר - יש מישהו שסולח
עם דידי שחר. לשיר זה כבר לא חלום מפוספס | צילום: מומה
 מתנות
המחווה הרומנטית המועדפת עליי היא הקשבה. כשאני מרגישה שבעלי מקשיב ומבין אותי, את המצוקות שלי, המשאלות שלי, הבעיות שלי – אז אני נמסה לחלוטין ומרגישה כמו ילדה בת 15 שרק גילתה את האהבה. יש משפט כזה, שאצל נשים הסקס מתחיל מהראש – אצלי זה מהאוזניים (ויש לי הרבה מהן).

ניתוחים פלסטיים
ראיתי ניתוחים יפים וניתוחים מזעזעים, אני לא הייתי לוקחת צ'אנס. תשמעי, אם היה בי משהו שהיה ממרר את חיי והייתי מרגישה שהחיים שלי ייראו אחרת אם אפטר ממנו – אז אולי הייתי עושה את זה, אבל לדעתי, רוב בני האדם נראים מצוין כפי שנולדו. והניסיון להגיע לאיזושהי מושלמות אסתטית מבטל את אבן היסוד של האנושיות – וזו ההכרה בכך שאנחנו לא מושלמים.

פחדים
מפחיד אותי המוות. הרבה אנשים קרובים מתו סביבי מאז שהייתי צעירה והחוויה הזו היא המפחידה ביותר שיש וכנראה גם המשמעותית ביותר. אבל לא חשוב כמה תובנות השגתי על המוות ועל הפחד, הוא עדיין שולט בי ובכל פעם שאני חשה את צילו מרחף בסביבה אני נבעתת.

שוויון בין המינים
בטח שזה אפשרי, אבל גם השלום הוא אפשרי ואיפה הוא ואיפה אנחנו. יש המון מחקרים שמוכיחים באופן ברור שבכל סקטור – פרטי וציבורי נשים תמיד מרוויחות בין 10 ל-20 אחוז פחות מגברים על אותה עבודה בדיוק. אז כרגע קורה רק דאווין של שוויון. שוויון אמיתי יקרה כשאישה לא תצטרך להתנהג כמו גבר, אלא להיפך – תוכל להביא את האיכויות שלה ולהיות מוערכת בזכותן. שלא לדבר על הכרה בהוצאות טיפול בילדים ויכולת לתכנן את שעות העבודה בצורה כזו שתאפשר לה להיות גם אמא. אני עצמאית ורוב הזמן יוצרת את העבודה שלי בעצמי. ואני משתדלת מאוד לא להפלות את עצמי לרעה. אבל אולי אחת הסיבות שהפכתי להיות כזו היא כדי לא להתמודד עם החזית הגברית ששולטת בעולם .

 שופינג
שונאת לעשות שופינג. זה מעייף אותי רצח. אני גם שונאת להחליט בין אופציות דומות. אני מעדיפה ללכת עם רשימה ולקנות מה שצריך. פעם בשנתיים יש לי פתאום התקף מאניה לא נשלט ואני מוציאה פתאום חצי משכורת ביום. זה נורא חנוני מצידי להגיד, אבל הדבר האחרון שהרשיתי לעצמי להוציא עליו כסף זו שמלה של יעל גולדמן, מעצבת צעירה, שעלתה לי רק 160 שקל וכולם מחמיאים לי עליה מאוד. מה הקנייה הכי מטופשת שעשית? יש תחרות צמודה בין קניות עבר מטופשות, רובן של קרמים לכל מיני אזורים בפנים, הטיפשית מכולן היא קרם עיניים במשהו כמו 400 שקל שרכשתי לפני שנה בערך. היום אני שואלת את עצמי – מה חשבתי? למה לשלם את זה על חתיכת וזלין עם תוספות? מה עוד שהעיניים שלי נראות בדיוק אותו דבר גם אחרי שנה של מריחה. בקיצור, מרחו אותי. הפריט שהכי מחמיא לי היא שמלה אדומה מהממת של נעמה בצלאל שזוכה למחמאות מקיר אל קיר. היא עלתה לי 400 שקל בסייל מטורף בחנות העודפים שלה. במקור היא עולה 800.

עוד נשים מעניינות שאנחנו אוהבות