בשבוע שעבר עלתה לכותרות התבטאות מעוררת מחלוקת של הקומיקאי ג'ון סטיוארט, שטען כי דמויות הגובלינים בסרטי "הארי פוטר" נראות כמו קריקטורות אנטישמיות. ההתבטאות עוררה מחדש את הדיון הישן - האם אכן יש רמזים אנטישמיים ביצירה המפורסמת של ג'יי קיי רולינג? והאם ייתכן שעוד יצירות אהובות טומנות בחובן רמיזות שכאלה מבלי שנבחין?
"פו הדוב", למשל, היא יצירה אהובה ופופולרית של הסופר א. א. מילן. איש לא היה חושד בספר החביב באנטישמיות. האמנם? בחינה מדוקדקת של הספר, מעלה תהיות באשר לאחת הדמויות המרכזיות בחבורה של כריסטופר רובין: שלוימלה, העכברוש הגיבן חבוש הכיפה תאב הבצע.
עד היום, כמובן, לא הבחנו כלל בתכונות אנטישמיות של הדמות הזאת, אבל בעקבות סערת הגובלינים ו"הארי פוטר", ניגשנו אליה בתשומת לב מיוחדת, ומצאנו בה כמה מאפיינים חשודים. כולנו זוכרים את דמותו המפורסמת של שלוימלה, העכברוש הגיבן חבוש הכיפה תאב הבצע ב"פו הדוב", שלובש ציצית ושרשרת עם מגן דוד, שבכל הרפתקה של פו וחבריו תמיד ניגש אליהם בחיוך ערמומי וגובה מהם ריבית. אבל האם ייתכן שדמותו של שלוימלה מבוססת על סטריאוטיפים יהודיים?
(בתמונה: איור מתוך "פו הדוב", ארנסט ה. שפרד)
הבה ונבחן לעומק את הסוגייה. בספר "פו הדוב" הראשון, באחד הפרקים שבהם מופיע שלוימלה העכברוש הגיבן חבוש הכיפה תאב הבצע, הוא מתלווה אל פו ואל חזרזיר לטיול, ואז מתנהל הדיאלוג הבא:
"'איזה יום היום?' שאל פו הדוב.
'היום זה היום', צייץ חזרזיר.
'היום החביב עליי ביותר', אמר פו.
'למען האמת היום יום שלישי, מה שאומר שאתה חייב לי עשרים אלף ליש"ט בגין הריבית שהצטברה להלוואה שלך אחרת אני אתבע אותך ובחיים לא תראה יותר את אור היום, גוי מטומטם שכמוך', אמר שלוימלה העכברוש הגיבן תאב הבצע, 'קדימה תן את הכסף שמענדריק, אני ממהר לבית הכנסת'."
(מתוך: "פו הדוב", א.א.מילן)
נראה תמים? בוודאי. אבל אם תקראו שוב את הקטע הנ"ל, תצליחו לזהות מבין השורות רמזים המעידים על כך ששלוימלה העכברוש הגיבן תאב הבצע הוא למעשה דמות יהודי אנטישמית. שימו לב, למשל, לשימוש במילה "גוי", או לעובדה ששלוימלה העכברוש הגיבן תאב הבצע מזכיר בדבריו את בית הכנסת - מקום מובהק של יהודים. והאם זה מקרה שדמות כזו היא גם מלווה בריבית? להזכירכם, הלוואה בריבית היא אחד המאפיינים של קריקטורות אנטישמיות. צירוף מקרים?
(בתמונה: איור מתוך "פו הדוב", ארנסט ה. שפרד)
יש שיאמרו כי מדובר בעניין של פרשנות בלבד, וכי העובדה ששלוימלה העכברוש הגיבן תאב הבצע הוא בעל אף גדול וחובש כיפה וציצית ומגן דוד ופיאות ואומר כל הזמן "געוואלד" וגובה מכולם ריבית כל הזמן לא אומרת שמדובר דווקא ביהודי. זה נכון, אבל עדיין, קשה להתעלם מהתחושה המלווה את הקריאה של קטע כמו זה:
"'פו!' קרא כריסטופר רובין בקול חגיגי, 'המסע נגמר. אתה מצאת את הציר הצפוני!'
'אני?' אמר פו בפליאה.
'כן שמענדריק, ואתה צריך לשלם לי חמישים אלף ליש"ט מס על הגילוי שלו', התערב שלוימלה העכברוש הגיבן תאב הבצע וחיכך את כפותיו בחמדנות, 'וזה עוד לפני שהוספנו לזה את הריבית הקודמת של עשרים אלף ליש"ט שהתווספו לה בינתיים עוד חמישה עשר אלף ליש"ט לפני מע"מ', ואז ליטף שלוימלה העכברוש הגיבן תאב הבצע את זקנו בערמומיות וספר את השטרות שבידו העקמומית בעלת הציפורניים הארוכות כטפריו של עוף דורס בזמן שהוא מזמזם לעצמו זמר ביידיש.
'הו', מלמל פו בעצב."
(מתוך: "פו הדוב", א.א.מילן)
ואם לא השתכנעתם, יש עוד שפע דוגמאות כאלה. זכור לכם בוודאי הקטע שבו כריסטופר רובין עורך מסיבה לכבוד פו הדוב, כאשר לפתע מופיע שלוימלה העכברוש הגיבן תאב הבצע ומתעקש שצריך לחגוג את חג הפסח ולשלם לו עוד ריבית ולבסוף כשכולם שרים שיר לכבוד פו הוא דווקא שר "איזה כיף שרצחנו את ישו טידלי פום". או אולי את הקטע שבו פו מנסה לעוף עם הבלון שלו אל צמרת העץ כדי להשיג לעצמו קצת דבש, בזמן שבתחתית העץ שלוימלה העכברוש הגיבן תאב הבצע מנסה לחטוף ילד נוצרי לתוך שק. הקריאה הביקורתית של ימינו שופכת אור חדש על סצנות תמימות למראה אלו, וגורמת לנו לתהות אם לא מיהרנו מדי לאמץ אותן אל חיקינו.
(בתמונה: איור מתוך "פו הדוב", ארנסט ה. שפרד)
דורות של ילדים גדלו על שלוימלה העכברוש הגיבן תאב הבצע מ"פו הדוב", אבל אולי הגיע הזמן להפסיק לתת לדמות הזאת ליהנות מהספק. אין מקום לאנטישמיות מרומזת בספרות הילדים שלנו. אפילו אם מדובר בדמות אהובה, תמימה ומוערכת כמו שלוימלה העכברוש הגיבן חבוש הכיפה תאב הבצע.
"'בקומך בבוקר משנתך, פו,' אמר לבסוף חזרזיר, 'מה אתה אומר לעצמך?
'מה יש לארוחת בוקר,' השיב פו. 'ואתה, חזרזיר, מה אתה אומר?'
'אני אומר: מי יודע מה יתרחש היום.'
פו הניע ראשו מתוך הרהורים. 'הלוואי שמישהו כבר ישמיד את כל העם של שלוימלה העכברוש הגיבן חבוש הכיפה תאב הבצע', אמר."
(מתוך: "פו הדוב", א.א.מילן)
