Looking, הדרמה הקומית החדשה מבית HBO (ימי רביעי ב-22:30 ב-yes Oh וב-VOD), היא אחת הסדרות המדוברות ביותר בעונת שידורי החורף. לא חוכמה גדולה כש-HBO הענקית שמה כסף גדול על קמפיין שיווק מאסיבי כדי לגרום לכולם לדבר עליה, בטח כששורת המכירה היא: "בנות" של ההומואים. מצד שני, אם "Looking" היא "בנות" של ההומואים ו"בנות" היא "סקס והעיר הגדולה" של העוני, אז "Looking" היא "סקס והעיר" של הגייז העניים. מה שמעלה את השאלה: מה בעצם נשאר בה מהאמהות הרוחניות?

אין תמונה
שפמים בעיר הגדולה
כבר במבט ראשון, "Looking" היא לא לגמרי "בנות". אם ב"בנות" הגיבורות הן בנות 20 פלוס שמנסות להתמודד עם החיים של פוסט הקולג', הגברים ב "Looking" קצת יותר מגובשים, יותר מודעים לעצמם ועוסקים בעיקר בסוגיות רומנטיות. הסדרה מתארת את חייהם של 3 גיבורים, כולם הומואים, בסביבות שנות ה-30 לחייהם בסן פרנסיסקו, ומעלה דילמה שאמנם מזוהה מאוד עם הקהילה הגאה אבל יכולה להתחבר לבני אדם שנמצאים בכל מקום בסולם קינסי: איך מחפשים ומנהלים זוגיות בעולם של מתירנות מינית?

הנפשות הפועלות הן: פטריק, הדמות שעליה נמצא רוב הפוקוס. פטריק הוא מעצב משחקי וידאו עם מזל די מחורבן בכל מה שקשור למערכות יחסים. לצידו נמצא דום, מלצר והמבוגר בחבורה, שמערכת היחסים העיקרית שהוא מנהל היא עם השותפה המגניבה שלו, שביחד איתו מספקת כמה מהדיאולוגים היותר יפים בסדרה. החוליה השלישית היא אוגוסטין - החבר הכי טוב של פטריק, אמן והיחידי שמנהל זוגיות בסדרה. כל השחקנים חוץ מג'ונתן גרוף שמגלם את פטריק והופיע באחת העונות של Glee, הם די אנונימים מה שדווקא מעצים את מידת ההזדהות שלנו עם הגיבורים.

הדמות של פטריק אמורה להיות זו שכל צופה אמור להזדהות איתה. במובן מסוים פטריק רוצה לצאת מהסטריאוטיפ "ההומואי" שלו. הוא מחפש זוגיות תוך כדי שהוא מתמודד עם העובדה שלא באמת הייתה לו כזו, לא בטוח איך אמורים לעשות שלישיה ומתאהב בכל מי שרק אפשר. הפוטנציאל שמפגין פטריק בפרקים הראשונים מוביל לשני מסלולים אפשריים: או שנמות עליו או שהוא יעלה לנו על העצבים. כנראה שרק הזמן יגיד. מאידך, האנה של לינה דנהאם מצליחה לעשות את שניהם בו זמנית, אז אולי זה הקטע החדש. אם "הסופרנוס" הביאה לנו מאפיונר שרצינו לחבק ו"שובר שורות" רוצח שאי אפשר לא למות עליו, אז הגל הזה של סדרות מביא לנו את הדמויות הכי מעיקות שאנחנו לא יכולים להפסיק לראות.

אין תמונה
מבט נוגה בדרך לאהבת אמת
אבל בעוד פטריק מקבל את מרבית הפוקוס בסדרה, אחת הנקודות החזקות בה היא דווקא דמותו של דום. כי לא משנה בני כמה אתם ומה ההעדפה המינית שלכם, הפחד שכולם מסביבכם מתקדמים בזוגיות ורק אתה נותרים מאחור, הוא מהמבעיתים ביותר. בפרקים הראשונים מגלה דום שהאקס המיתולוגי שלו והבחור שריסק לו את הלב מגלגל מיליונים, בזמן שהוא, שמימן את הגמילה של השניים כשהיו עדיין יחד, ממשיך למלצר באותו מקום בו עבד כשרק הכירו. הסיטואציה הכל כך ספציפית הזאת, מצליחה לעורר רגשות שהם לגמרי אוניברסליים. דום מתגלה כאחת הדמויות הכי פגיעות ורגישות שראינו לאחרונה על המסך.

אין תמונה
הומואים של דור כלשהו
אין ב"Looking"  דברים שלא ראינו קודם. סצינות סקס פרובקטיביות שמערבות רק גברים כבר הוצגו ב"הכי גאים שיש", דיבורים על זוגיות וסקס שמענו מספיק מקארי בראדשו ב-"סקס והעיר" וגברים עם יותר מדי שיער פנים ראינו בכל סדרה היפסטרית שעלתה למסך בשנים האחרונות. "Looking" היא סדרה קטנה וחמודה שלא מתיימרת לפרוץ דרך - זו המהפכה שלה, אבל זו גם הסיבה שהיא יכולה לשעמם די מהר. היא מציגה הומואים נורמליים לחלוטין מבלי לעורר יותר מדי בלאגן. עוד סדרה על החיים בעיר גדולה שהגיבורים שלה הם במקרה גם הומואים. האם נצליח להתמודד עם הפשטות הזאת?