במאי האחרון נחשפנו כולנו לפרשת החטופות מקליבלנד – שלוש נשים צעירות שנחטפו, נכלאו ונאנסו במשך יותר מעשור על ידי אריאל קסטרו, גבר בן 52 שהחזיק אותן אזוקות בשלשלאות במרתף ביתו.
כמו בפרשת מרתף האימים של יוזף פריצל, ופרשות מחרידות אחרות שאנחנו נחשפים אליהן יותר ממה שאנחנו רוצים, גם כאן הנשים האלו, שהיו בשנות העשרה לחייהן בזמן שנחטפו, הרו לחוטף. אחת מהן נכנסה להריון חמש פעמים, וקסטרו נהג להרעיבה ולבעוט בבטנה על מנת שתפיל. למרות ההתעללות הקשה הזו, אחת החטופות, אמנדה ברי, ילדה בת בתקופת השבי, כיום בת שש.
הרי היא גם זאת שיזמה את הבחירה של החטופות מביתו של קסטרו, ונעזרה בשכן שראה אותה מנסה לברוח, צ'ארלס רמזי. כמו כל פרשה שמצליחה לזעזע את אמריקה ואת העולם כולו, גם כאן לא המתינו יותר מדי עם סרט הדוקו הנלווה, "החטופות מקליבלנד", שישודר כבר היום בערוץ 8 של הוט ב-22:50.
כיום, כמעט חודשיים אחרי, אריאל קסטרו מואשם בארבעה סעיפי חטיפה ושלוש עבירות של אונס, והוא עשוי אף לעמוד בפני עונד מוות אם התובעים במשפט יצליחו להוכיח כי הוא הכריח את השבויות להפיל את התינוקות שבבטנן לאחר שהרו לו.
הסרט מנסה לפענח את השאלה שהטרידה את אמריקה כולה מאז שהתגלתה הפרשה – איך זה הגיוני שהחטופות הוחזקו במשך עשור במרתף של בית, לא רחוק ממקום חטיפתן, בלי שאף אחד יגלה? איך החביא קסטרו את הבנות מהעולם, ואולי גם לנו, כחברה מנוכרת, יש חלק בכך שהן סבלו כל כך הרבה שנים בלי שאיש יחלץ לעזרתן?