עוד יום בטלוויזיה האמריקאית, עוד אפוקליפסה. לתלונות על היעלמות המין האנושי לא תוכלו לפנות הפעם לזומבים חלולי עיניים, חייזרים זדוניים או טילים גרעיניים, זהו סתם וירוס קטלני סטנדרטי שחיסל את כולנו. חוץ מאת פיל מילר (וויל פורטה מ"סאטרדיי נייט לייב"), גבר ממוצע במונחי קומדיות אמריקאיות – סטלן, חרמן, מבולגן. בקיצור, ג'יפה.
אנחנו מתוודעים אל פיל המזוקן בשנת 2020, וכבר שנה שלמה שהוא לבד, מסתובב באוטובוס מצויד במגפון ברחבי ארצות הברית ומנסה למצוא איזו ברייה שתארח לו חברה, עד שהוא מתייאש ומתיישב בווילה מפוארת בעיר הולדתו טוסון.
זה נשמע קצת עצוב, אבל להבדיל מאינספור סדרות סוף העולם שאנחנו מכירים, "האיש האחרון בעולם" (ימי חמישי ממחר ב-yes Drama HDוב-yes VOD) דווקא ממש מצחיקה. אחרי הכל, יש הרבה דברים שיכולים לקרות לך רק כשאתה האיש האחרון בעולם. אתה יכול לעצב מחדש את הבית איך שבא לך – לפזר בו ציורים של ואן גוך, מומיות מצריות, חליפת אסטרונאוט ופסלוני אוסקר; אתה יכול ללכת לישון בפיג'מה מקורית של יו הפנר (אחרי כביסה, כמובן); אתה יכול לחרבן בבריכה, לאונן כמו משוגע ולפוצץ אקווריומים עם כדורי באולינג, רק רעיון.
ובכל זאת, זה לא ממש מצחיק, זה אפילו קצת עצוב. כשבובה בחלון ראווה שוברת לך את הלב ואתה מוצא את עצמך הולך בדרכו של טום הנקס ומדבר לכדורים שעליהם מצוירים פרצופים (ביניהם טרנס, טרנט ודרבי), אתה מבין שעדיף פשוט לגמור עם כל זה.
אבל מכירים את הסיפור של פרדריק בראון – "האיש האחרון בעולם ישב לבדו בחדר. לפתע נשמעה נקישה על הדלת"? אז ככה, רק במקום נקישה, חזייה ורודה שזה עתה כובסה ונתלתה לייבוש. והיא שייכת לקרול (היא קריסטן שאל, המעריצה המופלאה והיחידה מ"טיסת הקונקורד"), ועוד לא דיברנו על ג'ניוארי ג'ונס שתגיע בהמשך, שהיא בעצמה סיבה מספיקה לאנושות להמשיך להתקיים.