הטרנד הנוכחי של כוכבי קולנוע מבוססים שדוהרים בהמוניהם על הנחשול הקריאייטיבי אל עבר סדרות טלוויזיה (ע"ע אן האת'אוויי) לא פוסח גם על אחד השחקנים הקומיים האהובים של המאה ה-21, ג'ק בלאק. בלאק התפרסם בסרטים כמו "הפנטזיה של הל", "נאמנות גבוהה" ו"רוק בבית הספר". את חשבון העובר ושב התופח שלו הוא חב לדמות דב הפנדה השמנמן שחולם להיות לוחם אמנויות לחימה בסדרת סרטי "קונג פו פנדה" המצליחה – כאשר הסרט השלישי כבר בדרך ויעלה לאקרנים בחודשים הקרובים.
אלא שבראיון עם בלאק, שיחגוג בסוף החודש את יום הולדתו ה-46, הוא לא מתבייש לומר שפס הייצור של סרטים דומים הוא כיום חרב פיפיות עבור התעשייה. זה בדיוק מה ששולח את כוכבי הקולנוע אל המסך הקטן – ועכשיו, גם את בלאק. בלאק מככב ב"על הקצה" ׁ(החל ברביעי הקרוב ב-22:00 ב-yes Oh וב-yes VODׂׂׂ) – קומדיה פוליטית שחורה מבית HBO המתרחשת בפקיסטן, בה הוא מגלם פקיד זוטר ומפוקפק בנציגות של משרד החוץ.
"מה שתמצא בקולנוע כיום זה עוד סרטי המשך לזיכיון פופולרי, מה שבטלוויזיה מכונה ספין-אוף, כך למשל הייתי מגדיר את סרטי 'הנוקמים' השונים", מסביר בלאק. "באופן אישי אני נהנה גם מהם, אבל אם אני רוצה להביא בשורה חדשה, רשת HBO ודומותיה הם המקום לעשות זאת. ונמשכתי לסדרה החדשה כי לא ראיתי משהו כזה קודם לכן בטלוויזיה. היא מקורית וחדשנית, ועצם העיסוק בפוליטיקה הסבוכה שלכם במזרח התיכון מזווית הומוריסטית נראה לי כמו גישה רעננה, ורק רציתי לכייף עם האנשים הטובים שהצטרפו לפרויקט, לרבות הבמאי של הפרק הראשון ג'יי רואץ' (במאי סדרות הסרטים "אוסטין פאוארס" ו"פגוש את ההורים" – ד.כ.). איתו תמיד קיוויתי לשתף פעולה".
האם הייתה סדרה שגרמה לך לעבור לטלוויזיה?
"אני מעריץ גדול של 'הומלנד', בעיקר של העונה הראשונה. זו הסדרה שגם נתנה לי השראה ישירה להשתתף ב'על הקצה'. ותודה למנדי פטינקין, שהוא לא רק שחקן מעולה אלא גם זמר מצוין. אני זוכר שצפיתי בסדרה בשקיקה כשעלתה ואמרתי לעצמי שאלו הם השחקנים הכי טובים בעולם, ושזאת הסדרה הכי טובה בעולם. חלמתי להיות בסדרה כזאת טובה. אבל החל בעונה השנייה משהו שם השתבש, ועם כל הפיגוע במטה ה-CIA - שם הסדרה התרסקה עבורי באופן סופי. אגב, אז גם כולם בהוליווד קבעו חד-משמעית שהמקור הישראלי, 'חטופים', הוא למעשה הדבר האמיתי. אצלכם לא פיצצו שום מטה של סוכנות ביון, נכון? ברגע שזה קורה, אתה כבר לא קונה את הסדרה. מבחינתי היא הפכה למופרכת. עד אז האמנתי לגמרי שהדברים הללו יכולים להתרחש במציאות. אולי זו סיטואציה מסווגת שאף אחד מאיתנו לא נחשף אליה קודם. אבל מאותו רגע שלקחו תפנית חדה מדי בעלילה, זה היה אבוד. אוי ואבוי, אני פשוט יושב פה ומטנף על סדרות טלוויזיה אחרות, זה לא לעניין".
אפשר למצוא הקבלה מופרעת בינך לבין הדמות של קלייר דיינס.
"נגיד את זה ככה: אני הגרסה הקלילה של קרי מת'יסון, ובינינו - לא נראה לי שיזיק לבחורה הזו להירגע ולעשן איזה ג'וינט".
ג'יימס בונד דה לה שמאטע
ב"על הקצה", שעולה אצלנו השבוע לאחר שבארה"ב כבר קיבלה אור ירוק לעונה שנייה, מגלם בלאק את אלכס טלבוט, שאולי חולם לבסס עצמו בתפקיד בעל השפעה מטעם ארה"ב, אבל בינתיים נופל לידיים הלא נכונות במהלך שהותו בנציגות בפקיסטן.
העלילה יוצאת לדרך כשגנרל פקיסטני משתלט על הארסנל הגרעיני במדינה, ומתפתחת דרך שלוש דמויות מרכזיות: טלבוט, ולצידו עובד שגרירות פקיסטני (בגילומו של אסיף מאנדבי שזכור ככתב של ג'ון סטיוארט ב"דיילי שואו"); מזכיר המדינה האמריקני וולטר לארסון (זוכה האוסקר טים רובינס) המוזעק למדינה; וזיק טילסון (פאבלו שרייבר, פורנסטאש מ"כתום זה השחור החדש"), חייל מהולל שיושב בטייסת הצי במפרץ הפרסי.
"יש דיכוטומיה בדמות", מספר בלאק על טלבוט. "הוא אוהב את מדינתו ונמצא במשימת חוץ כנציג של ארה"ב על מנת לדאוג לאספקת מים צלולים לפקיסטן. הוא רוצה להפוך את העולם למקום טוב יותר. אבל הוא גם לא מתבייש ללכת אחר השאיפות האישיות שלו להתקדם בסולם התפקידים של הממשל האמריקני. הוא מדמיין עצמו כמעין 007, מרגל מצטיין, אישיות סקסית שכזו, דמות מפתח וונאבי ב-CIA. אה, כן, הוא גם חובב סקס לא קטן, אף שהוא לא עושה יותר מדי ועסוק בעיקר במחשבות בנושא תוך שהוא מעשן מריחואנה. יש בו מלאך ושטן - מצד אחד אינסטינקטים טובים ומצד שני דחפים לא מועילים. הוא על תקן האמריקני האידיוט שמגיע העירה, מלא בחוסר רגישות כשהוא קורא בגאווה "USA! USA!". הרבה חומר טוב לקומדיה".
מה לגבי טים רובינס?
"לפני 23 שנים הוא ביים אותי בסרט הראשון ששיחקתי בו, "בוב רוברטס" – במקרה, גם זאת הייתה קומדיה פוליטית. הייתי אז בן 20, וזה מרגיש כיום כמו לפני מיליון שנה, וגם הוזמנתי לשחק בכל הסרטים הבאים שהוא ביים - אפילו שבסך הכל מדובר באיזה שלושה. טים גם ביים את הפרק השני של הסדרה החדשה, בה אני מתוחקר בחדר עינויים תוך ששופכים עליי גלונים של מים. זאת הייתה חוויה נהדרת ומזוויעה בו-זמנית".
טלבוט מוצא עצמו כמעין גיבור תלוש בנסיבות הללו.
"כן, יש בילד-אפ משובח של מתח מפרק לפרק. ככל שאנחנו נכנסים לנבכי הסכסוך באיזור, האופי האמיתי של הגיבורים מתגלה והמסכות נעלמות. העולם המוצג הוא מטורף משני צידי העימות. אני והדמות של אסיף מתקרבים ונעשים בני ברית, זו אבולוציה מדליקה. אבל לחלוטין לא הייתי מכנה את זה ברומאנס. לא ישנו כפיות. אגב, כשקיבלתי את ההצעה לסדרה, בהערות הליהוק בתסריט הדמות תוארה כ'רוברט דאוני ג'וניור בצעירותו' והייתי בטוח שצוחקים עליי - למה אף אחד לא טרח למחוק את ההערה הזו לפני שהעבירו לי את הטקסט? אני ממש לא רוברט דאוני ג'וניור בצעירותו. אבל למשבצת דיפלומט רודף שמלות ומסטול ממריחואנה אני לחלוטין מתאים. אני עצמי הייתי רואה עצמי בנעלי הדמות, אבל זה היה מאוד מתסכל לנסות ולהתקדם מעלה".
תפקידים קומיים באים לך באופן טבעי?
"זה לא שאני מנסה, אבל כנראה שאני כן נמשך טבעית לאיפיון קומי. אם אין איזשהו מתח קומי בסצנה, אני מאבד עניין. רוב הזמן אני מנסה להישען על החוש הקומי שלי בצורה שתראה אמינה עבור הצופים שמכירים אותי. למשל, אף אחד לא מקשר אותי לדמות שאני מדבב ב"קונג פו פנדה" – בניגוד למשל למיקי מאוס, שאם תשמע את הקול שלו מיד תקשר אותה לדמות המצוירת. גם הילדים שלי לא מתלהבים במיוחד, אבל הם יודעים מה אבא עושה. הם מתרגשים מסרט האימה "צמרמורת" שיעלה בקרוב - סרט נהדר בו הופעתי לצד שחקנים צעירים, כולל אודיה רש הישראלית, שהיא פשוט נפלאה".
מדובר בסרט אימה קליל לכל המשפחה?
"כן. זה מפחיד, אבל בצורה מתונה. זה סרט המבוסס על סדרת ספריו של ר. ל. סטיין, אותו אני מגלם. הוא עצמו לא מופיע בעלילות הספרים, אבל יצרנו את הדמות הקולנועית כדי לשחרר את כל המפלצות שהוא הגה בו-זמנית. זה סרט נהדר ודוגמה מצויינת לתסריט שכבש אותי מההתחלה, בדיוק כמו עם "על הקצה" – רק שבסדרה כנראה רצו קודם כל את רוברט דאוני ג'וניור לתפקיד. אתה יודע מה, איך אפשר להאשים אותם? הוא הרי שחקן נפלא".
מי מתעסק עם קים ג'ונג און?
תומאס ג'ייקוב בלאק נולד באוגוסט 1969 וגדל בסנטה מוניקה שלחופי האוקיאנוס השקט בעברה המערבי של לוס אנג'לס, בן יחיד לג'ודית לאב כהן ותומאס וויליאם בלאק. הוא גדל בבית יהודי, אך מצהיר כיום כי הוא אתאיסט. היו לו ארבעה אחים למחצה מנישואיהם הקודמים של הוריו, וכאשר היה בן 10 הם התגרשו והוא התגורר עם אמו בבית עם שמונה חדרים אותה השכירה ג'ודית לדיירים. אחד מהם היה עיתונאי מוזיקה נלהב שהכיר לג'ק בלאק הצעיר כוכבי רוק וגרם לו להתאהב בפן התרבותי הזה, שהוביל אותו לימים להקים את ההרכב Tenacious D יחד עם חברו קייל גאס.
בצעירותו לא הצליח להתקבל לבית הספר לאמנויות ג'וליארד. הוא החל בלימודים אקדמאיים ב-UCLA, ונשר משם כשהחליט להתמסר לקריירת משחק. בתחילת הדרך הופיע בתפקידי אורח בטלוויזיה ("חשיפה לצפון", "תיקים באפילה") ובתפקידים קטנים בקולנוע ("עולם המים", "כייבל גאי"). לאחר שדיבב בסרטים "עידן הקרח" ו"תפוס ת'כריש" עלה רשמית על הגל עם "קונג פו פנדה", ובשנים האחרונות הופיע גם ב"סקס טייפ" וב"החבובות". על תפקידו בדרמה "ברני" של ריצ'רד לינקלייטר זכה ב-2012 במועמדות לגלובוס הזהב. מאז 2006 הוא נשוי למוזיקאית טניה היידן ומגדל שני בנים בני שבע ותשע.
בלאק, לדבריו, נמשך לסרטים נשכניים. "אני אוהב סאטירה פוליטית, בעיקר אם זה תסריט עם ביצים - אם יש מושג כזה", הוא אומר, "אנשים לחוצים מדי ממה שהם רואים במהדורות החדשות ומשתוקקים קצת לצחוק על הנעשה בעולם, וזה ללא ספק פרץ אפיק חדש בקומדיה. לראייה - "הדיילי שואו". כשאתה מגיע לשטחים לא כבושים, למקומות ונושאים שטרם זכו לטיפול על המסך, זה מרגש. אבל מנגד יש לך משהו כמו "ראיון סוף", שהיה סיטואציה מטורפת בין אולפני סוני לשליט צפון קוריאה שללא ספק שינתה את הלך המחשבה של האולפנים הגדולים בכל הנוגע לסיכונים אל מול התמורה. אני חושב שקים ג'ונג און היה המטרה הברורה לניגוח – כלומר, עריץ בן זמננו שמודע בצורה מוחלטת לתרבות הפופ במערב. אל תצפו לעוד סרטים עליו, אנשים חושבים עכשיו פעמיים".
התפיסה שלך את הוליווד השתנתה עם השנים? היית רוצה למשל לביים פרק בסדרה, כמו רובינס?
"לא, כי זה לא מדבר אליי. אני חושב שאם זה יהיה משהו שאכתוב בעצמי אז גם יהיה בי הדחף לביים. אני לא במקום הזה עכשיו. אני נהנה מאינטראקציה עם במאי שהוא יותר חכם ושנון ממני, אחרי כל טייק אני נוהג לבדוק אם זה עבר טוב מבחינתו וגם מביע את דעתי אם היה אפשר לעשות את זה טוב יותר. אין לי בעיה לקבל הערות, אלא אם הן מגיעות אחרי שלדעתי הרבצתי הופעה מצוינת. אז אני פשוט חושב 'איך אתה בכלל מעז לבקר את הגאונות שכרגע הענקתי לך?'. אבל בשורה התחתונה, הטעם שלי לא משתנה עם השנים. התגובה הראשונית שלי לתסריט היא עדיין זו שמכריעה את הכף אם אלך על פרויקט או לא".
כיצד הפוליטיקה הייתה נראית לו אתה היית נבחר לתפקיד כלשהו?
"אם הייתי נשיא לא הייתי מצליח להעביר אף שינוי חקיקתי בקונגרס, מי היה שם עליי? הרי זה שם המשחק כשאתה מנהיג - אתה תלוי בחבורה של שמוקים וזקוק להסכמתם. הנושאים שהייתי מטפל בהם בראש ובראשונה נובעים מהיגיון בריא של עניינים חברתיים, כמו שיוויון זכויות במלוא מובן המילה לקהילת הלהט"בים - זה ברור מאליו. אני לא מבין את המכשולים הפוליטיים הניצבים בדרכם, בעיניי זה פשוט. אבל בוא נודה באמת, הפוליטיקה לא הייתה משתנה במאום כי אף אחד לא היה מצביע עבורי להיבחר לשום תפקיד".
האם העבודה בטלוויזיה עדיפה על צילומי סרט קולנוע?
"כן, אבל בגלל שהסדרה הספציפית הזו מורכבת משלושה צירי עלילה, אופן הצילומים היה כזה שכל אחד מאיתנו נדרש לשני ימי צילומים בשבוע. זו עבודה די קלה, כשאתה חושב על זה. היה לי זמן להקפיץ את הילדים בבוקר לבית ספר, או לעבוד בלי לחץ על התסריט לפרק הבא. ועכשיו הכל בידיים שלך, אחי - תפרגן באיזו ביקורת טובה לצופים בישראל".
במה אתה צופה בטלוויזיה?
"אני צופה ב'משחקי הכס' וב'עמק הסיליקון'. מובן שאין מקום טוב יותר מאשר HBO לסדרות מצוינות. גם צפיתי ב"Unbreakable Kimmy Schmidt" שזו סדרה מאוד מצחיקה. אבל לא השלמתי את העונה השלישית של "בית הקלפים". שמעתי שהיא משעממת. אחרי הכל, הוא השיג מה שהוא רצה והוא כבר הנשיא, אז מה נשאר עכשיו? ככה זה, לעלות לצמרת זה הרבה יותר מעניין מאשר להישאר שם".