מהי 2012 בשבילכם? שואלים אותנו אנשים רבים. ובכן, עבור חובבי הטלוויזיה, 2012 משמעותה אובדן. ואם להרחיב: נטישה. פרידה. בדידות. מספר הדמויות שלקחו אותנו לשיחת יחסינו לאן היה גבוה משמעותית משנים קודמות, נותרנו יתומים. אז בואו ניקח כמה רגעים על מנת להתגעגע לכל אותן דמויות שאיבדנו.
רידג' פורסטר וסטפני פורסטר, "היפים והאמיצים"
בסוף גם זה קרה – רידג' וסטפני עזבו את "היפים והאמיצים", ואין מנוס מלתהות - לאן? לאן כבר יש לכם ללכת? אחרי 25 שנים בתפקיד רידג' פורסטר, רון מוס חובב הצעיפים והבוטוקס בטח יודע שהוא לא יהפוך למטאור בשמי במשחק, נכון? וגם סוזן פלאנרי, הלא היא סטפני פורסטר, מה כבר יש לה לעשות בבית? זה לא שאנחנו רואים "היפים והאמיצים", אגב, לא ב-15 השנים האחרונות, אבל גם לא היינו במימדיון מעל עשור ועדיין נחמד לדעת שהוא שם. ככה זה, יש פרחים שאסור לקטוף, נתונים קבועים בעולם הזה שאם מזיזים אותם – שום דבר כבר לא בטוח.
לורי, "המתים המהלכים"
ביאסת אותנו ב"נמלטים", חזרת להציק גם ב"המתים המהלכים", שמחים שנפטרת. אחד מרגעי השיא בעונה השלישית והמופתית של "המתים המהלכים" היה מותה הגרוטסקי של לורי בעת הלידה. רגע לפני שהיא חזרה אלינו כזומבי, בנה קארל סגר את העניינים ופטר אותנו, בתקווה שלנצח, מנוכחותה הצדקנית והיבבנית. כמובן שבמותה צוותה לנו את זרע השטן, תינוקת קטנה שבטח תתגלה כסוג של מוטציה המחוסנת מפני הנגיף ועד אז תהיה אחראית לשלל עלילות "יצאנו להביא מטרנה וחזרנו עם עדר זומבים".
אבו נזיר, "הומלנד"
בסופן של שתי עונות מותחות במיוחד, מת הביג באד של "הומלנד", אבו נזיר. זה שאחראי לברגים הרופפים של ברודי, לטיפול הכושל בשוקים חשמליים של קארי ולאובססיה שכולנו דהרנו עליה אל אעבר שלל פרסי אמי וגלובוס הזהב, ושבזכותו לעולם לא נשכח את עייסא. אבו נזיר אמנם מת אבל הנקמה שארגן לנו, שכללה מכונית נפץ קטלנית ו-200 הרוגים, בטח תהדהד לכל אורך העונה השלישית.
מארק סלואן ולקסי גריי, "האנטומיה של גריי"
היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? אין. מותו של מארק סלואן, מקסטימי בשבילכן, בפתח העונה התשיעית של האנטומיה של גריי, הכה אותנו באבל כבד ובשאלה הנזעקת השמימה ונותרת נטולת מענה – אלוהים, למה לא את דרק שפרד? לעזאזל, קח את כולם אבל תחזיר לנו את מארק סלואן – מנתח פלסטי, מאהב, חבר, אב. ואם אפשר על הדרך להחזיר איתו גם את אהבת האמת שלו, לקסי גריי (אלוהים, למה לא את מרדית'?), הרופאה הטלוויזיונית היחידה שהיינו מוכנים לקבל ממנה עירוי לוכסן ניתוח אפנדציט.
מריה לגוורטה, "דקסטר"
שבע שנים אחרי שפגשנו בה לראשונה, ושש שנים מאוחר מדי, נפרדנו בשבוע שבר מאחת הדמויות המיותרות ביותר שזכו לזמן מסך טלוויזיוני. מה שבאמת מצחיק בסיפור של לגוורטה הוא שדווקא בפעם הראשונה שהחליטה להתנהג כמו שוטרת ולהקשיב לאינסטינקטים, היא מצאה את מותה בקונטיינר. אלמלא השיגעון הרגעי הזה היו מחכות לה עוד שנים ארוכות של כלום עד הסוף הבלתי נמנע בהרעלת דיו מלעיסת עט ליד שולחן העבודה. להתראות מריה, תמיד נזכור אותך בתור מי שניהלה רומן עם שני בלשים, ועדיין ניחנה בפחות סקס אפיל מווינס מאסוקה.
ליין פרייס, "מד מן"
לא קל להיות אנגלי בניו יורק. סטינג עשה מהעניין הזה הרבה כסף בסוף שנות ה-80, אבל מי שבאמת קיבל את ההלם התרבותי היה הגזבר האפרורי, שמעולם לא התגבר על המעבר לצד של הינקים. ליין פרייס הגיע לסטרלינג-קופר בתקופת שפל, והיה האיש שהציל את דון והחבורה מגורל של מכירת מכוניות משומשות בדאונטאון מנהטן. אבל גם אחרי שהפך לשותף בכיר מעולם לא הצליח להרגיש את עצמו כשווה בן שווים. במשרד תמיד ראו בו את הקמצן הבריטי עם היד על ברז המזומנים, ובבית תמיד זכה לתחושה שיכול היה להשיג יותר אם רק היה מתאמץ. כמה טראגי שדווקא הרגע היחיד שבו הרגיש סוף סוף מאושר ומוערך היה גם אחד מהאחרונים בחייו.
לואי.סי.קי, "לואי"
בניגוד לכל יתר הדמויות ברשימה הזו, לואי לא באמת עוזב אותנו לתמיד. האיש והמלנכוליה בסך הכל החליט לקחת הפסקה אחרי שלוש שנים קורעות ומדכאות כאחד של סיפורים על האמת מאחורי ההורות, משבר גיל ה-40 והניסיון למצוא סיבות טובות לקום מהמיטה בבוקר. הדמות הדכאונית שיוצאת מהסאבוויי ועוצרת לחטוף משולש פיצה בדרך לעוד ערב במרתף הקומדיה, זכתה בשנים האחרונות להפוך לקאלט, כולל מחוות מתכניות כמו "סאטרדיי נייט לייב". סי.קיי הודיע שייקח פסק זמן כדי לחזור עם אנרגיות חדשות ב-2014. עד אז נתנחם בשידורים החוזרים.