״כשהחיים נותנים לך אנשובי, שים עליהם קצת גבינה ותכין פיצה״, שרה ג׳נה מארוני על הבמה במחזמר ״מיסטיק פיצה״, באחת מהעלילות הזכורות ביותר של ״רוק 30״. המחזמר מבוסס כמובן על הסרט באותו השם, והוא עצמו מקבל רימייק קולנועי שמזכה את מארוני בפרס הפיקטיבי לשחקנית הטובה ביותר בסרט המבוסס על מחזמר המבוסס על סרט. נשמע מופרך? קצת, אבל לא לגמרי רחוק מהמציאות. בכירי תעשיית הטלוויזיה הפנימו את המסר בשיר, ומפזרים קצת גבינה מעל האנשובי שהם מקבלים מהקולנוע. אחרת קשה להסביר למה הרבה מהסדרות שיפקדו את המרקע בשנה הקרובה מרגישות כמו שאריות מחוממות.

״רווק פלוס ילד״ הגיעה עם סימני האזהרה בילט-אין. בכל זאת, כמה עוד אפשר לסחוט מהספר ומהסרט שהגיע אחריו? את האזהרות האלו פספסו מקבלי ההחלטות של NBC, שראו בעיניהם בעיקר דולרים. נכון לעכשיו הסדרה, שעלתה בשבוע שעבר, לא מצליחה לייצר סביבה עניין רב. גם הביקורות החיוביות יותר מסמנות אותה בעיקר כ״פוטנציאל״, והסופרלטיבים מכילים כמעט בלעדית את השורש ח.מ.ד. סדרות חמודות זה אחלה, ובין ״בית הקלפים״ ל״משחקי הכס״ (האחת מבוססת על סדרה בריטית והשנייה על סדרת ספרים, אם אנחנו כבר בנושא) באמת שחסרות כמה כאלה, אבל זה לא תמיד מספיק. בייחוד כשהתחושה שמתלווה לעיבודים מחודשים היא עצלנית, כאילו שלא צריך להתאמץ בשביל לספר לצופים סיפורים חדשים.

״רווק פלוס ילד״ אינה הסדרה הראשונה ובוודאי לא הסדרה האחרונה שמעובדת לטלוויזיה מהקולנוע. רק בשנה הקרובה מתוכננות הגרסאות הטלוויזיוניות הבאות: ״פארגו״, על פי סרטם זוכה האוסקר של האחים כהן מ- 1996, ״12 קופים״, המבוסס על סרטו של טרי גיליאם (שממבוסס בעצמו על הסרט הקצר ״המזח״), וגם סדרה המבוססת על סרטי ״צעקה״ תעלה ביוני הקרוב ב-MTV. כל זה לפני שהזכרנו סדרת טלוויזיה נוספת על פי סרטי ״שליחות קטלנית״ והעיבוד לסרט הקאלט ״מצאת החמה עד צאת הנשמה״.

רימייק הוא לא בהכרח רעיון גרוע, והעיבודים המוצלחים הם בדרך כלל כאלו שמסוגלים לגדול לכדי יצירות בפני עצמן, כאלו שיכולות להתכתב עם המקור אך אינן חיקוי דהוי שלו. אבל כשכמעט כל הסרטים הם המשכונים או ריבוטים, והמון סדרות הן רימייקים או ספין-אופים -- לכו תבררו את המוץ מן התבן. התקופה הקרובה תהיה רוויה בדברים שכבר ראינו, ואי אפשר שלא לשאול מתי זה אי פעם הצליח.

״מ.א.ש״ היא כנראה הדוגמא המובהקת לסדרה שהופקה בעקבות סרט קולנוע מצליח והפכה ללהיט בפני עצמה. היא עלתה לאוויר ב- 1972 וירדה כעבור 11 שנים, כשפרק הסיום שלה הפך למשדר הנצפה ביותר בתולדות הטלוויזיה, שיא שהחזיק עד שנת 2010 (אם כי אחוזי הצפייה בו עדיין גבוהים יותר מאלו של משחק הסופרבול שגזל ממנו את התואר). גם ״תהילה״ שרדה את המעבר מהקולנוע לטלוויזיה, ו״הורים במשרה מלאה״ נמצאת כרגע בעונתה החמישית. רק שעל כל ״מ.א.ש״ יש ״קלולס״, ועל כל ״תהילה״ יש ״פריס ביולר״.

גם ״באפי ציידת הערפדים״ התחילה כסרט באורך מלא, כמו גם ״אורות ליל שישי״. הראשון שלח את התסריטאי ג׳וס ווידון, שלא אהב את התוצאה, ליצור את מה אחת הסדרות האהובות והמוערכות בתולדות הטלוויזיה. השני זכה אמנם להצלחה, אבל לא התקרב ללהיט ההיסטרי שהייתה הסדרה שהופקה בעקבותיו. ואולי זה צריך להיות הכיוון: להפיק מחדש את הסרטים שלא עבדו מספיק טוב בפעם הראשונה, במקום לקחת משהו שהצליח, ולהרוס אותו. יש המון סרטים טובים שלא הצליחו, כאלה עם גרעין עלילתי מעניין מספיק בשביל להילחם להשאיר אותם בתודעה. זה אולי לא ימכור כמו עוד ״סופרמן״, אבל לפחות לא יעבור לידנו מבלי להותיר זכר.

טריילר השבוע

תכירו את לוגי הילרסון, קולנוען צעיר מאיסלנד, שעומד מאחורי מיני סדרה חדשה בשם Grillingur. פרטי העלילה נשמרים בסוד, אבל מבטיחים לנו ״תעלומות מטאפיזיות, דרמה, הומור, וזווית חדשה ומרעננת על המונח ׳אימה קוסמית׳״. זה נשמע שאפתני, נראה מעולה, ואחרי שנפלנו בשבי ״הממשלה״ ו״הגשר״ הסקנדינביות, אין שום סיבה לא לתת צ׳אנס גם לתוצרים של השכנים מאיסלנד.

בחדשות הטובות

אין דבר נפלא יותר מאנשים אהובים שחוברים יחדיו כדי ליצור משהו חדש, ו- Battle Creek, הסדרה המתהווה של וינס גיליגן (יוצר ״שובר שורות״) ודיוויד שור (יוצר ״האוס״), מתכוונת להיות הדבר הנפלא הבא. בשביל זה הם זרקו אדם אהוב נוסף לרשימה, דין ווינטרס, שיגלם את אחד משני התפקידים הראשיים. בוגר ״אוז״, שאהבנו נורא גם ב״רוק 30״, ייכנס הפעם לתפקיד של בלש הנלחם בפשע ברחובות העיר באטל קריק אשר במישיגן.

בחדשות הרעות

״מחלקת גנים ונוף״ חודשה אמנם לעונה נוספת, אך בראיון שהעניק השבוע המפיק מייקל שור ל״אנטרטיינמנט וויקלי״, הוא חשף שהיא עלולה להיות גם האחרונה. ״שום דבר עוד לא רשמי״, הסביר, ״אבל יהיה טבעי עבורנו לסיים אחרי העונה הבאה״.