אחרי פרק הסמים המשוגע משבוע שעבר, הפעם קיבלנו פרק שבו הדמויות נאלצות להתמודד עם העולם המקביל החדש שהן יצרו. זה היה פרק שיש בו משהו קצת ברור מידי וקצת פשוט מדי, שהפך אותו לפחות מרשים. אולי זאת הסיבה שהוא הוליד תאוריית קונספירציה משונה - האוהדים לא היו יכולים להניח שהפרק הסתיים בצורה כזו. אבל אני לא מתלונן יותר מדי, מבחינתי זו מנוחה אחרי שבוע שעבר.
מד מן של השבוע הוא פרק שכולו חצוי - את הרמז הראשון לכך (מלבד השם שלו) אנחנו מקבלים מהפיאה הבלונדינית של מייגן. היא קיבלה דמות נוספת לשחק באופרת הסבון שלה, אבל לא מצליחה להבין שמדובר בנשים שונות. הפאה והמבטא החדש היו אמורים לעשות את העבודה, אבל הם לא. מייגן היא מייגן, היא יודעת שכשמשהו נשפך על הרצפה צריך לנקות אותו. היא לא מעיזה לחשוב לשנייה כמו בלונדינית משוחררת ששופכת משהו ונותנת לאחרים לנקות את הבלגן.
מייגן קרועה. היא אוהבת את בעלה אבל מרגישה שהוא לא מדבר אתה. היא אוהבת את העבודה שלה אבל מרגישה שהם הולכים לפטר אותה. היא רוצה חברה אבל מגלה שכרגיל, מישהו מנסה לשלוח אליה ידיים. בצד של מי היא צריכה להיות? לא ברור. נראה שלמייגן אין בחירות טובות.
פגי נמצאת במצב דומה למייגן. דון כבר יודע שפגי בחרה בטד, אבל הוא רוצה לנסות אותה עוד פעם. בזמן שהוא וטד רבים על הפרזנטציה למרגרינה, הם קוראים לפגי למשרד. לפתע, בין שני אנשים ששואלים שאלה די זהה, פגי צריכה להגיד בעד מי היא. דון מסתכל עליה, טד מסתכל עליה, פגי מודה ששני הרעיונות טובים. גם לפגי אין בחירה נכונה - בסופו של דבר היא תבחר בטד. זה טבעי - הוא חתיך, הוא חמוד ואנחנו מאוהבים בו כבר עונה שלמה. אבל בעוד הסדרה סימנה את טד כמחליף של דון, הפרק היא דווקא מזכירה לנו שהם דומים בהרבה מובנים. לפעמים הם כמעט אותו איש בשינויים קלים. הם אומנם לא מונעים מאותם חלומות ופחדים, אבל שניהם מכוונים לאותו המקום בדיוק. כשפגי מודיעה לטד שהיא נפרדה מחבר שלה, טד עושה את הדבר הנכון מבחינתו. הוא בוחר להתעלם ממנה. פגי עשתה את הבחירה שלה, אבל נשארה בין שתי הדלתות, עומדת שם באמצע המשרד.
צריך גם לזכור שמשרד הפרסום שבו עומדת פגי הוא משרד מפוצל, אין לו אפילו שם ואיש לא יודע מה יהיה בעתידו. פגי מצאה את עצמה בעצם עומדת באמצע שטח שהוא כלום. ואם כל זה לא מספיק, פגי גם איבדה את הבית שלה. היא מפחדת מדי לגור שם, היא לא מסוגלת להיות החלוצה. הפחדים משגעים אותה עד כדי דקירת אייב בבטן. זאת אמנם תאונה אבל אייב מתגלה ברגע האמת, עם כל הרצון שלו להציל את העולם, כחתיכת בן זונה פחדן. אחרי שגר בדירה שפגי קנתה, במקום שהוא רצה, אייב מחליט שפגי היא האויב. שהיא מסמנת את כל מה שהוא שונא. והוא אומר לה את זה אחרי שבמהלך הפרק הוא העדיף לרחם על אנשים שניפצו את חלונו במקום על פגי.
בסצנה שכמו נלקחה מהעולם המקביל של הסדרה, דון ובטי עושים קמבק. אבל רק במיטה. מבחינת דון, זה הכי שטחי שיש. הוא חושק בבטי רק עכשיו, כשהיא חזרה להיות מושכת. הפרק מדגיש את זה לא פחות משלוש פעמים לפני כן - מישהו מתחיל עם בטי במסיבה, וזה עושה את זה לבעלה. ואם זה לא מספיק, המתדלק לא יכול להפסיק להתפעל מגופה. רק אז, כשהמבט הגברי החודר שב לבהות בגופה של בטי, דון מסוגל לחשוק בה שוב. "אתה יודע איך יתושים תמיד עוזבים אותי" היא אומרת לדון. "בשורטס האלה?" דון אומר לבטי, מסמן לה בדיוק מה הוא חושב עליה שוב פעם. ובטי שמחה לשמוע שהיתושים כבר לא מתעלמים ממנה, עכשיו כשהיא חזרה ללבוש את השורטס.
לראשונה מזה זמן רב, דון משיג משהו שהוא רוצה. גם אם זו אשתו לשעבר. בסצינה הטובה ביותר בפרק, בטי הקרה והמנוכרת מצליחה לנתח את דון הכי טוב מכולם. "מסכנה מייגן. היא חושבת שלאהוב אותך זו הדרך להתקרב אליך". אוי לא, בול פגיעה. כבר שכחנו כמה בטי יכולה להיות מדויקת, הקריפטונייט של דון. זה תמיד נראה כאילו החיים סביב בטי רק נובלים - היא קרה וממורמרת, היא מניפולטיבית ומחושבת. למחרת היא כבר תוכל לחמוק מהמיטה של דון, להתלבש יפה וללכת לשתות עם בעלה כוס קפה. דון יאלץ לשבת בשולחן לבדו, כשהוא יבין שבטי אמנם סימנה את הקרבה ביניהם אתמול בלילה, אבל בבוקר היא מעדיפה לשבת עם מישהו אחר. בלילה הם היו זוג, בבוקר הם רחוקים מתמיד. עוד פעם התחלפות, עוד פעם זהויות. טוב, אתם כבר מבינים לאן הפרק הזה מכוון אותנו.
בערב, כשדון חוזר למייגן, היא אומרת לו שהיא מרגישה שמשהו חייב להשתנות. שהוא צריך להיות שם יותר בשבילה. אוי, איזו טעות. עוד מישהי שעושה את ההחלטה הלא נכונה. מייגן בוחרת לאהוב את דון, וברור שהיא תאלץ לשלם על כך מחיר.
ועוד עולם מקביל שמשום מה קיים עכשיו בתוך מד מן - ג'ואן. בסוף מסתבר שהיא נשארה עם בובי. הוא נחמד, הוא מחייך, הוא טוב לתינוק. הוא לא הדבר הכי מרגש שיש, זה רוג'ר סטרלינג. רוג'ר הוא מסוג האנשים שיקחו את הנכד בן ה-4 שלו לראות את כוכב הקופים כי הוא ביקש. רוג'ר הוא ילד מגודל. בתחילת העונה רוג'ר אמר שזה כבר לא משנה, שכל הדלתות אותו דבר ושהוא חלף על פני כולם. עכשיו הוא נזכר שישנה דלת שהוא פספס, וזו הדלת של ג'ואן. הוא האבא האמיתי של הילד שלה, אבל ג'ואן יודעת מה הדבר הנכון בשביל הבן שלה - שהוא לעולם לא יידע שאבא שלו הוא ילד מגודל בעצמו. היא מעדיפה אבא שהוא גיבור מלחמה, גם אם הוא לא נוכח בחיי הילד. עברו הימים שרוג'ר היה יכול להפתיע את ג'ואן על מפתן ביתה, זוהי כבר דלת שרוג'ר לא מוזמן לעבור בה יותר.
הדמויות בפרק האחרון של מד מן מקבילות אחת לשנייה, אבל לא באמת נפגשות. דון ובטי, רוג'ר וג'ואן, פגי ואייב, פגי לטד, דון לטד ומייגן למייגן בפאה בלונדינית. אפילו השיר שסוגר את הפרק, עם השוט היפיפה הזה של פגי עומדת שם בארץ השומקום, רוצה להדגיש לנו - "איך אני יכול לשכוח אותך, כשיש תמיד משהו להזכיר לי". דון מודה בפני מייגן שהוא רוצה להחזיר את המצב לקדמותו, שהוא רוצה לתקן את הדברים. הוא מתגעגע לאהבה שהם חלקו. דון נהנה ממייגן כשהיא הייתה בחורה יפה שיכלה ללבוש חולצה ותחתונים אבל עכשיו, כשעל החולצה הזאת מוטבע הכוכב של ויאטנם הקומוניסטית, מייגן פיתחה סוג של אישיות ושאיפות משל עצמה. הוא היה רוצה להחזיר דברים לקדמותם, אבל אנשים מגלים את כל הצדדים באישיות שלהם לאט לאט, ותמיד יהיה שם משהו שיזכיר לך את זה.
אגב, always something there to remind me הוא שיר שזכה לדי הרבה גלגולים וגרסאות כיסוי. זה שיר שמושלם לסיים איתו כזה הפרק, מאחר והוא בעצמו קיים בכמה יקומים מקבילים. הגירסה שנשמעת בסוף הפרק היא של לו ג'ונסון, שנכתבה עבורו על ידי ברט בכרך. מאז השיר זכה ללא מאט חידושים, כולל קאבר אייטיז של naked eys. בפרק שבו כולם מחליפים זהויות, האם זה צירוף מקרים? מישהו רוצה לפתח על זה תיאוריית קונספרציה מטורפת?
"מד מן" משודרת ב-HOT3 מדי שבת ב-22:15 וב-VOD