העונה הראשונה של "אנריל" (Unreal) הייתה הפתעה אחת גדולה. סדרה של רשת הפח "לייפטיים" שעסקה במאחורי הקלעים של הריאליטי המיושן "הרווק" והצליחה להיות משוגעת, אדג'ית, סבונית ואדירה. אף אחד לא ראה את זה בא. הבעיה עם הפתעות היא שאחריהן נוצרות ציפיות, ובסופה של כל ציפייה יושב היפסטר נרגן וממלמל "דווקא לא נפלתי". ולפעמים זה מוצדק, הרי אנחנו לא רוצים להתלהב יותר מדי משום דבר בחיים האלה ובאופן כללי שורף לנו לפרגן, אבל במקרה של "אנריל" – אין צורך. כי לפחות לפי שני הפרקים הראשונים של העונה החדשה, עדיין מדובר בצפייה כיפית שאיכשהו מצליחה להיות קיצונית ואפלה ומצחיקה ממש כמו בעונה הראשונה.

עוד על "אנריל" ב-mako תרבות: 

אמריקה תתחרפן

במקביל לעונה השנייה של "אנריל", יוצאת לדרך גם עונה חדשה של "אברלסטינג" – הריאליטי שבו היא עוסקת שמבוסס על "הרווק" האמריקאית. הפעם קווין (קונסטנס זימר האדירה) היא כבר הבוסית הראשית ורייצ'ל (שירי אפלבי, שכרגיל נראית כאילו היא הולכת לפרוץ בבכי בכל רגע נתון) היא המפיקה הראשית. אפקט הוואו של העונה - הרווק בעונה החדשה של "אברלסטינג" הוא גבר שחור. עבורנו זה לא נראה כמו ביג דיל, אבל האמריקאים די רגישים לזה. עובדה שב"הרווק" האמיתית, על עשרות עונותיה, זה מעולם לא קרה, ושבאופן כללי זוגות מעורבים הם לא דבר שבשגרה (בהנחה ואתם לא חיים ביקום של "האנטומיה של גריי" או בפונטי פנדי). "ברגע שהוא יניח ידיים שחורות על תחת לבן אמריקה תתחרפן", מבטיחה קווין באחת הסצנות המהנות והלא פי.סי שראינו לאחרונה, ומיד לאחר מכן אנחנו זוכים לסצנת סקס בין רייצ'ל לבין חברו השחור של הרווק החדש. מכאן, כצפוי, הכל מתדרדר באופן הכי מהנה שאפשר.

"אנריל" מעלה דיון גזע מהנה במיוחד, אבל היא עדיין סדרה שעוסקת קודם כל בטלוויזיה. בגבולות המוסריים שלה, בשקרים שהיא מוכרת לנו ובפער בין מה שאנחנו רואים לאמת. כשרייצ'ל מנסה לשכנע אקטיביסטית שחורה ואינטלגנטית להצטרף לעונה החדשה של "אברלאסטינג", היא מבטיחה לה שהיא תקבל במה לדעות שלה. האקטיביסטית מביטה בה בזלזול ועונה -  זה הרי ריאליטי שמבזה נשים וששחורות גם ככה לא מתקדמות בו (האם ככה נשמעה השיחה הראשונה בין יורם זק לאור סיונוב?). רייצ'ל משיבה לה שתכנית הריאליטי "העולם האמיתי" החלה את התנועה למען הגייז ושהריאליטי של MTV על אמהות מתבגרות צמצם את ילודת בנות העשרה ברחבי העולם. מדובר פה בכתב הגנה של יוצרות הסדרה על עצמן, הן אומרות שטלוויזיה, אפילו אופרת סבון או ריאליטי, יכולה להיות חשובה ומשנת מציאות. אחרי הכל, ב"24" היו נשיאים שחורים לפני שאובמה נבחר, בסדרה "גבירתי הנשיאה" הייתה אישה נשיאה - ואולי תיכף תהיה גם במציאות.

אין תמונה
"אפילו אופרת סבון או ריאליטי, יכולה להיות חשובה ומשנת מציאות". הגיבורות של "אנריל"

טלוויזיה שמשנה

הדיון הזה באיזו טלוויזיה היא חשובה ואיזה לא, קשור לנושא השני שעומד במרכזה של הסדרה – נשים. "אנריל" נחשבת לסדרת בנות. ממש כמו ש"האישה הטובה" היא סדרת בנות וגם "האנטומיה של גריי". במשך שנים הרגילו אותנו לחשוב שסדרות בנות הן אחלה, אבל הן לא חשובות. כי הסדרות שחשובות הן "משחקי הכס" ו"הסמויה" ו"הסופרנוס" ו"שובר שורות" - שאלה, למקרה שלא היה ברור, סדרות בנים. יש במרכזן גבר מורכב ואפל והן עוסקות בעולם הפשע או בחרבות וציצים ויצרו אותן גברים. ואמנם מדובר בסדרות מעולות ומדהימות, אבל ההבדל בינן ובין אפוסים כמו "האנטומיה של גריי" או מורכבויות רגשיות כמו של "האישה הטובה", הוא בכך שמישהו החליט שהן חשובות. ובשנים האחרונות כבר פחות בא לנו לקבל את ההגדרות האלה. כי לאף אחד אין מונופול על איכות, כי זה מתיש וכי לא אכפת לנו יותר. זאת אחת הסיבות שסדרות נשים כל כך מצליחות פתאום, ושלעומת זאת הפקות של HBO נסגרות בזו אחר זו.

גם "אנריל", כידוע, נוצרה על ידי נשים, משודרת ברשת שפונה לנשים ובמרכזה שתי נשים שמפיקות ריאליטי שעוסק בנשים. אבל לא מדובר פה בטיול אחד ארוך של "מלכת המדבר", כי "אנריל" יותר מורכבת מזה. היא מבזה את הנשים שלה באותה מידה שבה הן מועצמות, בעונה הנוכחית הסולידריות בין רייצ'ל לקווין קורסת תוך שניות וגם, לא יעזור כלום, תמיד יהיה מעליהן גבר עשיר שיהרוס להן הכל. אבל רייצ'ל וקווין, גם בעונה הזאת, הן דמויות ראשיות פגומות ודפוקות כמו כל הדמויות הגבריות הגדולות בטלוויזיה, הסדרה כתובה מדהים ומצחיק ויש בה רגעים מעוררי השתאות (שימו לב לחניכה של רייצ'ל את המפיקה הצעירה). "אנריל" היא סדרת בנות שגאה בכך שהיא סדרת בנות, שמצליחה לטעון שהיא חשובה ובמקביל לא לקחת את עצמה ברצינות, שמצליחה להיות גם צפייה קלה ובינג'ית אבל גם אינטילגנטית, שמצליחה לגרום לנו גם לגלגל עיניים וגם לכסוס אצבעות.  ולכו תדעו, אולי בזכותה בקרוב יהיה באמת רווק שחור ב"הרווק" ומיליונים באמריקה יראו ידיים שחורות על תחת לבן. זה אולי לא איזה הישג מטורף אבל זה עדיין שינוי מציאות. כי טלוויזיה, בין אם היא חשובה או לא, כן משנה. גם ריאליטי, גם אופרת סבון על ריאליטי.