הטלוויזיה האיכותית הפכה בזמן האחרון לעסק מדכא למדי. החל מחובבי המשל הדיסטופי של "סיפורה של שפחה", וכלה במעריצים המושבעים של הדרמה המדכאת "הנותרים" - כמעט כל המלצה על סדרה חדשה מלווה באזהרות על צפייה לא קלה. מספיק לשמוע את המשפט "שמע, זה כבד אבל מתגמל" כדי לוותר מראש על החוויה המייגעת. אבל במקרה של "Snowfall" - או "שלג צח", כפי שתקרא כשתעלה ב- yes Oh (החל מה-17 בספטמבר) - סדרה חדשה שעוסקת בעליית הקראק והסחר בסמים בלוס אנג'לס של שנות השמונים, כבר מהפרק הראשון ברור שלא מדובר בעוד דרמה כבדה ומעייפת.
בין שלל קווי העלילה המתפצלים והמשתלבים - דרך סוכן ה-CIA המושחת שצורך קוק בעזרת קשית בפי הטבעת, ועד ההופעה הססגונית, המצחיקה והמאיימת של אלון אבוטבול בתפקיד מאפיונר ישראלי עם כמה ברגים רופפים – "שלג צח" עושה מאמצים גדולים כדי להתרחק מצו השעה המדכדך של סדרות האיכות. פרק הפתיחה התזזיתי מנסה למשוך אותנו פנימה בלי שנתאמץ, ומבטיח לנו שלצד השאיפות האמנותיות, "שלג צח" פשוט רוצה לעשות לנו כיף.
עסקי הסמים בשנות השמונים באמריקה הם פרק עכור בהיסטוריה של היבשת. עליית הקראק בשיכוני העוני בארה"ב היוותה מכת מוות לקהילה השחורה, שרק החלה להשתקם מסערות התנועה לזכויות האזרח. בזמן שצריכת הסמים עשתה שמות באמריקה הצפונית, עסקי הייצור והייצוא של הסמים, כחלק מהמאבק בתנועות הסוציאליסטיות שהחלו לצבור תאוצה באזור, הכניסו את דרום אמריקה למערבולת הרסנית שהיבשת טרם התאוששה ממנה.
גורמי ימין ובעלי הון דרום אמריקאים, בשיתוף עם סוכנויות הביון האמריקאיות, השתמשו בסחר בסמים כדי לממן את המלחמה על עתידה של היבשת, כל זאת בזמן שבבית הלבן מנוהל קמפיין מתוקשר למלחמה בסמים. המאמצים המשותפים הצליחו לבלום במידה רבה את הגל הסוציאליסטי שאיים לסחוף את אמריקה הלטינית, אך תוצר הלוואי של מאבקי הכוח היה עלייתם של הקרטלים הגדולים, שממשיכים עד היום להלך אימה ולזרוע הרס ביבשת למודת המלחמות.
בהתחשב בקרקע המדממת עליה צמחה, ניתן היה לצפות שהסדרה תיצמד לתיאור מוסרני ופסימי של השתלשלות האירועים ההיסטוריים, בדומה למקבילה המצליחה "נרקוס". אך יוצרי "שלג צח" החליטו לתקוף את הנושא הנפיץ מכיוון אחר לגמרי. הם ויתרו על האלמנטים הפסאודו-דוקומנטריים, ובמקומם בחרו לתווך את הסיפור דרך נקודת מבטם של המעורבים בפשעים, ולא של אנשי רשויות החוק. סוחרי הסמים, המבריחים וסוכני ה-CIA המפוקפקים הם הגיבורים של הסדרה, והמניעים שמובילים אותם לצד של "הרעים" מקבלים מקום להבנה והזדהות מצד הצופים.
גיבור הסדרה, פרנקלין סיינט (דזמונד אידריס), הוא צעיר שחור שלמד בתיכון לבן ויוקרתי, ובמקום ללכת ללמוד בקולג', הוא בוחר להמשיך למכור גראס לבני שכבתו העשירים. הפרק הראשון טווה שלושה קווי עלילה, שניתן לצפות כי ייפגשו וישתלבו זה בזה במהלך העונה. פרנקלין פוגש סוחר קוק ישראלי בשם אבי דרקסלר (אבוטבול), ולאחר שהוא עובר בהצלחה את טבילת האש של המאפיונר המופרע מעט, הוא מקבל הזדמנות לבצע עסקת סמים שעשויה להקפיץ אותו לליגה של הגדולים. התפקיד המופרע והמשועשע של אבוטבול נראה כמו קאלט בהתהוות ודמותו נראית מרכזית בעלילה, אך הוא לא צפוי להופיע בכל פרקי העונה.
קו העלילה השני מתמקד בטדי מקדונלד, סוכן CIA שהורד בדרגה בשל פרשייה לא ידועה מעברו. טדי זוכה לביקור ממבריח סמים המעורב בפוליטיקה בניקרגואה, שניהל יחד עם סוכן CIA אחר מבצע למימון המיליציות האנטי סוציאליסטיות במדינתו, מימון שיגיע מכספי הסמים כמובן. קו העלילה השלישי עוקב אחר גוסטבו זאפאטה, מתאבק כושל שהופך בעל כורחו לבריון להשכרה בשביל כנופיה מקומית, ובמבצע הגניבה הראשון אליו נשלח הוא הורג בטעות את בעל הבית.
שלושת הגיבורים נכנסים לעולם הפשע כי הם לא רואים ברירה אחרת - מקדולנד רואה במזימת ההברחה את ההזדמנות האחרונה להציל את הקריירה הגוססת שלו, גוסטבו קשה היום לא רואה דרך אחרת להתפרנס לאחר גוויעת קריירת ההיאבקות המדשדשת ופרנקלין הוא סוחר סמים שאפתן וחסר פחד, שכל מה שמעניין אותו זה להרוויח כסף ולהתקדם בעולם הפשע. אך גם תאוות הבצע ושאפתנותו של האחרון לא מוצגים כתכונת אופי שטנית, בניגוד לייצוג של פבלו אסקובר ב"נרקוס". חוויותיו כצעיר שחור בלוס אנג'לס של שנות השמונים הם אלה שהובילו אותו לתפיסת העולם הקרה והאמביציוזית: אמו היא מנהלת בניין שמגרשת דיירים עניים בהוראת בעלי הבניין הלבנים, אביו הנעדר הוא הומלס שאיבד קשר עם המציאות, והלימודים בבית הספר היוקרתי והלבן רק הבהירו לו את מקומו כשחור בחברה האמריקאית. אנחנו מבינים למה ברון הסמים בהתהוות רוצה להפוך לברון סמים, ואנחנו אפילו מסכימים איתו ורוצים שישיג את מטרתו.
ההזדהות עם מניעי הדמויות לא רק מחזקת את החיבור הרגשי עימן, היא מאפשרת לנו ליהנות מהטיפוס בסולם הדרגות של עסקי הפשע ללא ייסורי מצפון. אנחנו עוברים את המסע ביחד עם הפושעים, מבינים למה הם עושים את המעשים ההרסניים, ולכן גם יכולים ליהנות מהריגוש של חטא בלי להרגיש אשמה. סיפורי ההתקדמות וההסתבכות בעולם התחתון, גם המוסרניים והכבדים מביניהם, מתבססים על ההיקסמות הבסיסית ממעשיות פשע אפלות, ועל התאווה האנושית לדם ואלימות. בעזרת החיבור עם הרצונות של הגיבורים המתדרדרים בתהומות עולם הפשע, "שלג צח" מצליחה לספק את הדחפים הנמוכים האלה, ולהציג את הסיטואציה המורכבת והבעייתית מבלי להרוס את ההנאה האסורה ובלי להפוך למעשיית מוסר מטיפה וצדקנית.
יחד עם נקודות המבט האישיות, גם הקצב המהיר שבה נעה העלילה והבימוי הקליל והמשוחרר משתלבים ליצירת חווית צפייה כיפית וסוחפת. פרק הבכורה לא ישאיר אתכם פעורי פה, וברור שלא מדובר ביצירה איכותית במיוחד, אך אם המשך הסדרה יממש את ההבטחה שגלומה בפרק הראשון, זאת יכולה להיות סדרה חמודה וממכרת. לצד כל סדרות האיכות המעיקות שמציפות את מסכינו, "שלג צח" מסתמנת כאופציה מבטיחה שלא דורשת יותר מדי השקעה, ולא גורמת לך לרצות לקפוץ מהחלון בסיום כל פרק.
mako תרבות בפייסבוק