תקציר הפרקים הקודמים: בספטמבר 2013 עלה ליוטיוב פרומו ל"היהודים באים", סדרת הסאטירה של אסף בייזר ונטלי מרכוס, שאמורה הייתה לעלות בערוץ הראשון. הפרומו הציג דמויות כמו יגאל עמיר וברוך גולדשטיין שרים את השיר "אני רוצח ימני" על בסיס הלחן של השיר "אני תמיד נשאר אני". האופן בו הוצג הימין בישראל עורר גל תלונות על אנטי ציוניות וחוסר איזון אידאולוגי בתוכניות הסאטירה בארץ - תלונות שהגיעו מפייסבוק ועד הכנסת. הסערה גרמה לגניזתה של התוכנית, אך פירוק רשות השידור הפך את ההחלטה והשיב את הסדרה מהגנזך. במקביל, לאחר דחיות וביטולים, אושרה הפקתה של תוכנית שתאזן אותה מן האגף הימני, מה שהוביל ליצירת "הכל שפיט", שתעלה לערוץ הראשון ב-6 בפברואר. את "הכל שפיט" מובילים אושרי כהן ואפרת בוימוולד, המגישים מהדורת חדשות במסגרתה ייחשפו הצופים לפרשנות ייחודית ושונה של כותרות השבוע, לצד ראיונות ומערכונים. ברשימת הכותבים של התכנית אפשר למצוא אושיות רשת בולטות: יותם זמרי, אבישי עברי, טל גלעד, טוליק פיפלקס ורועי עידן.

זמרי - כוכב רשת עם עשרות אלפי עוקבים - נשמע נלהב לקראת עליית התכנית. "זאת סוג של דרישה שהגיעה מהפייסבוק - הצורך בתכנית סאטירה אחרת, שתראה את הדברים בצורה שונה", הוא מסביר על הנסיבות שהובילו להולדת "הכל שפיט". "בואו נגיד את האמת: יש בישראל שני צדדים שמאוד אוהבים לצחוק אחד על השני - שמאל וימין. עד היום, רוב מה שראינו זה את השמאל כותש את הימין בתכניות הסאטירה. אבל אנחנו לא באנו לכתוש רק את השמאל. אנחנו לא מרחמים על אף אחד. גם לימין יש המון ביקורת על הימין. אני חושב שייהנו מהתכנית גם אנשים שלא מאמינים בארץ ישראל השלמה".

הכל שפיט
הילה סעדה ואושרי כהן עושים סאטירה ימנית | צילום: דוד וינוקור
מה בעצם תהליך היצירה של הסדרה?

"אני פיון קטן במערכת מאוד מוכשרת של אנשים שאחראים לרוב היצירה - אבישי עברי, טל גלעד, טוליק פפלק ורועי עידן. אני מסייע לכוח, הם הגוף היוצר והמשמעותי. אני באתי לתת את הוויצים. אני מכיר את אבישי עברי עוד מהתקופה שהוא כתב ב'לאטמה'. גם אל רועי התוודעתי דרך הפייסבוק. איכשהו הכרנו אחד את השני דרך עשייה פייסבוקית. פייסבוק זה מגנט, ברגע שאנשים אוהבים אנשים אחרים, אתה מתוודע אליהם. באופן אישי, זאת הפעם הראשונה שאני עובד איתם".

למה קראתם לתכנית "הכל שפיט"?

"הסדרה מנסה להיכנס למקומות שפחות עשו עליהם סאטירה, ו'הכל שפיט' אומר שמותר לצחוק על הכל. אלה מחוזות שהסאטירה הישראלית לא עוסקת בהם, שהם חצי קדושים. יש נטיה לסאטירה הישראלית להתעסק תמיד באותם מקומות: "הימין הלוחמני", "המתנחלים" וכדומה. קל לצחוק עליהם, ועושים את זה טוב, אבל יש מקומות שקצת פחות נוגעים בהם. למשל בג"צ, האקדמיה, התקשורת, מחנה השלום. כמובן שיש פה עקיצה גם למשפט המפורסם של אהרון ברק - אם הכל שפיט, אז עד הסוף".

מה ההבדל בין הומור שמאלני והומור ימני?

"אני לא יודע. בפייסבוק אני רואה התמודדות מאוד יפה בין שני הצדדים, יש למידה הדדית. לפעמים זה נראה כמו קרבות בוץ, אבל בסוף זה שילוב יפה, שמאפשר לשיח לצמוח ולהתפתח. קשה לתכניות סאטירה להצליח בגלל פייסבוק, כי ברגע שאירוע מבעבע, בן רגע יש לך אלפי אנשים שמנסים להגיד את הדבר הכי מצחיק. לחדש בעולם שיש בו כל כך הרבה ניסיונות להצחיק זה לא קל. זה משהו שאתה חווה בתהליך הכתיבה".

איך התמודדתם עם זה?

"בהרבה רצון לחדש. התכנית מביאה דברים מזווית אחרת, יש בה משהו שמנסה לעשות משהו חדש וחכם. זה הרבה יותר קשה בתכנית שבועית מאשר לכתוב ססטוס מיידי שנעלם אחרי שעה".

הכל שפיט
לא "היהודים באים" | צילום: דוד וינוקור
צפית ב"היהודים באים"?

"כן, ואני חושב שהיא סדרה מצוינת ושונה, אבל לא באותו ז'אנר כמו הסדרה שלנו. זה לא בהכרח נכון להסתכל על שתי התכניות באותה זווית. 'היהודים באים' היא סדרה אמיצה ושונה וחדשנית. יש את אלה שיגידו אוטומטית שהיא שמאלנית, אבל לדעתי היא פשוט טלוויזיה מצוינת. זאת בדיחה, לקשור תכנית אחת לתוכנית אחרת. נראה לי שכמה שיותר תכניות כאלה, יותר טוב.

אני כן מבין את המחאה שקמה באותה תקופה, בעקבות הדחייה של התכנית של 'לאטמה' והאישור של 'היהודים באים'. זה, למשל, מסוג הדברים שלפייסבוק הייתה השפעה חזקה עליהם, בצורך של הקול הזה להישמע. אני רוצה שיהיה יותר ומהכל. אני מאוד אוהב את 'מצב האומה'. זה לא קשור רק לימין ושמאל, יש לנו מדינה שמספיקה להרבה יותר תוכניות הומור וסאטירה. זה רק יעשה טוב לשיח".

עוד ב-mako תרבות: