"אינני חושב שזה חשוב לדעת בדיוק מי אני. העניין האמיתי בחיים ובעבודה זה להפוך למישהו אחר ממה שהיית בהתחלה. אם הייתי יודע, כשהתחלתי לכתוב ספר, מה אגיד בסופו, האם אתה חושב שהיה לי האומץ לכתוב אותו?"
- מישל פוקו, 1982
ביום רביעי הקרוב יכנסו לבית "האח הגדול" שישה עשר דיירים למשך שלושה חודשים. הם יתנתקו מעולמם הפרטי, מהטלפון הסלולרי, מהרשתות החברתיות, מהזמינות האינסופית ומעולם הדימויים שבו כולנו חיים. רובנו הרי עסוקים ביומיום בשיתוף תמונות וחוויות ברשתות החברתיות, ובהצגת תדמית שאינה בהכרח עולה בקנה אחד עם העצמי האותנטי שלנו - שלתפיסת רבים אינו קיים באופן קבוע ובלתי משתנה.
האופן שבו אנו תופסים את זהותנו הוא תוצר של פרשנות עצמית וחברתית. הזהות של כל אחד ואחת מאיתנו אינה קבועה: היא דינאמית ומתפתחת במהלך החיים שלנו, שהרי כל הזמן אנו עוברים חוויות המפתחות אותה. כך גם אצל דיירי "האח הגדול": מרגע שיעלו במדרגות והדלתות יפתחו ועד רגע היציאה של כל אחד מהבית, הם ישתנו בכל רגע נתון בהתאם למשימות, להדחות, ולדינאמיקות החברתיות בבית, ולנו הצופים תינתן שוב הזכות לצפות בשינויים הללו, ודרכם אולי להבין מעט טוב יותר את עצמנו.
רבים שואלים את עצמם האם דיירי הבית אותנטיים, או שמא הם משחקים משחק כדי לזכות בתגמול הכספי או להאריך את הזמן הקצוב של תהילתם. מה היו אומרים על כך כמה מהפילוסופים הגדולים בהיסטוריה, אם היינו מושיבים אותם ביחד אל מול פרק הפתיחה של העונה השביעית?
הפילוסוף הצרפתי ז'אן ז'אק רוסו, בן המאה ה-18, פקפק בעצמי האותנטי של בני האדם. הוא טען כי אין מקום לביטוי עצמי, שהרי אנו מונעים מהשפעות חיצוניות ולא מהשפעות פנימיות ("האותנטיות שלהם משולה לאותנטיות של בובות הקשורות לאותו חבל", כתב פעם). לעומתו, פרידריך ניטשה טען כי כל אדם הוא אמן המעצב באופן חופשי את עצמיותו כיצירת אמנות (במילים אחרות, הוא המחבר העיקרי של ספר חייו). אישיותו של אדם, לפי תפיסה זו, היא פסיפס של השפעות חיצוניות רבות, שהאדם בוחר כיצד לארגן אותן. הוא אוסף חוויות לאורך החיים, מעבד אותן בגוף ובנפש ו"יוצר" את מי שהוא. הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-20 מישל פוקו לקח את התפיסה הזו צעד אחד קדימה, כאשר טען שהמציאות היא "הצגה". אדם הוא מי שהוא בוחר להציג, הוא בוחר לנוע בין זהויות, והחירות שלו היא להמציא עצמו בכל פעם מחדש. כך הוא בעצם משתחרר מיחסי השליטה העצמיים והחברתיים, אפילו אם מדובר רק ברגעים בודדים.
הכוח האמיתי של "האח הגדול" טמון ביכולת שלנו, כצופים, להבחין בשינויים שעוברים הדיירים. בגלל משך הזמן התחום של התכנית והצילום הרציף, הדיירים נוטים להפתיע ולצאת מהסטריאוטיפ הכופה עליהם זהות ידועה מראש. זה מעניין, ולרוב גם אותנטי.
הכותבת היא בעלת תואר ראשון באמנות רב תחומית ותואר שני בתקשורת פוליטית. בימים אלו משלימה את כתיבת המאסטר שלה במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב.