יוצרת הסרט "כלות מאוקראינה": "מצוקתן של הנשים באוקראינה עולה על כל דמיון"נילי טל נתקלה לגמרי במקרה בסיפור על ישראלי שנישא לצעירה אוקראינית, היא לא חשבה שזה יוביל לארבעה סרטי דוקו מטלטלים על תעשיית הכלות מאוקראינה. עם שידורו של הסרט האחרון - "כלות מאוקראינה: סוף הדרך", מספרת טל איך נקשרה לנשים בסרט, מדוע רובן בורחות מהבעלים ולמה בניגוד למה שנהוג לחשוב אין פה ניצול, אלא פתרון פרקטי של שני צדדים במצוקה
יריב פלג |
mako | פורסם 20/11/13 07:00
|
"עוד באותו הלילה ביקרנו אצל השדכן-המתבגר ואשתו הצעירה והיפה", ממשיכה טל. "שאלתי מתי מסע השידוכין הקרוב והאם יהיה מוכן לבקש את רשות הגברים שאצטרף לקבוצה ואתעד את השידוך הקרב ובא, וכך היה. חלק מהגברים הסכימו, חלק סרבו, אבל 'הנה', אמרתי לעצמי, 'אני עומדת בפתחו של סרט חדש: כלות מאוקראינה'". המסע שהחל באותו ליל ירח הוליד ארבעה סרטים: שני חלקי "כלות מאוקראינה", שיצאו בשנים 2000-2001, "כלות מאוקראינה – 8 שנים אחרי" (2008), ו"כלות מאוקריאנה - סוף הדרך", שיצא בשנה האחרונה ויוקרן בערוץ "yes דוקו" היום בערב (21:00).
כששודרו שני פרקי הסרט הראשונים, היו רבים שהתייחסו לנשים האוקראיניות כאל נשים ש"נרכשו" על ידי הגברים הישראלים. הפרק האחרון בסדרה מאזן במשהו את התמונה.למשל במקרה של טניה, המתורגמנית הצעירה שסימנה לעצמה את ישראל כמטרה ונישאה לישראלי שהיה מבוגר ממנה ב-20 שנה. "היא החתימה את בעלה הטרי על חוזה נישואים מפנק, והוא - כמו ישראלים רבים אחרים, חשב שחתונה עם אוקראינית תבטיח לו חיי מין סוערים", אומרת טל. טניה עצמה מתארת את היחסים באופן מצער: "הוא איש טוב, אבל הוא דוחף ודוחף", היא אומרת בסרט. "כל השיחות שלנו הן על מה אני חייבת להרשות לו לעשות, איך אני חייבת להרשות לו להחזיק אותי. לנשק אותי איפה שהוא רוצה, אני חייבת להרשות לו. אמרתי לו שאני לא כל כך מנוסה ושאני לא אוהבת את זה כל כך. אבל הוא אמר שאני אשתו וחייבת לעשות את זה, שאני חייבת להתנהג כמו אישה רגילה, שככה מתנהגים בני זוג רגילים". טניה ברחה מבעלה הישראלי כעבור שנתיים וחזרה לאוקראינה. "ב-2008 פגשתי אותה בסקדובסק, עיר קיט על שפת הים השחור" מספרת טל. "היא אמרה לי שהתאהבה בישראל ועדיין חולמת על התקופה שבה הייתה בארץ. היום היא חיה באנגליה, שם הצטרפה לאמה שהתחתנה בעצמה עם אזרח בריטי, התגרשה ממנו והתחתנה שוב. היא הפכה לאזרחית בריטית, לומדת מנהל עסקים באוקספורד ומגדלת את בתה הקטנה". גם נטשה היפהפייה, שאביה רצח את אמה כשהיה שיכור, עזבה תינוקת בת חצי שנה כדי להתחתן עם ישראלי המבוגר ממנה בכמעט עשרים שנים, רק כדי לברוח ממנו אחרי תקופה קצרה. גם היא טענה שהחיים לציד הגבר הישראלי המבוגר היו בלתי נסבלים. בישראל הכירה נטשה את בחיר ליבה המולדבי, חזרה יחד איתו לחרסון והיום יש להם שני ילדים משותפים והם בונים יחד בית. היית מעורבת בחייהן מעבר לצילומים? ורה, היחידה שנישואיה צלחו, ילדה בן לאבינועם צדוק, בעל דוכן ירקות משוק הכרמל. בין השניים צמחה אהבה מיוחדת במינה, אולם משנפטר אבינועם בגלל מחלת כבד, התהפך על ורה כל עולמה. היא עברה גיור אורתודוכסי כדי להתקרב לחיים בארץ ו"מרגישה לגמרי יהודייה", אבל נמצאת היום במאבק ירושה מכוער עם משפחתו של אבינועם על הבית בתל-אביב. "בחיים לא הייתי חושבת שאחרי 9 שנים אחיה כאלמנה ואכנס לכאלה צרות עם המשפחה שלו", היא אומרת בעצב.
מכל הסרטים ברור שנקשרת מאד לכל הנשים, והן אלייך. איפה עבר הגבול בין בימאית לחברה אם היה גבול כזה?
היו חלקים בחיי הנשים שהעדפת לא להראות או לדבר עליהם? האם זה הסרט האחרון בסדרה? "כלות מאוקראינה – סוף הדרך" ישודר הערב (ד) ב-yes דוקו בשעה 21:00 |
|