נטלי הלכה. שוב. מסכנה, דווקא הייתה על הגל: לקחה חסינויות, עברה תהליכים, למדה להאמין בעצמה - או כל מה ששורדים נוהגים לספר לעצמם כדי להתעודד מזה שהם כבר חודש על אי עם דבר מלבד אורז תפל, עז צרודה וריח פה של של הומלס בלוינסקי. אז באסוש לאיתי שגב (אם כי לא ברור למה הוא ונטלי לא תיאמו הצבעה לאנה, הרי ככה היה תיקו ונטלי הייתה יכולה לזכות במבחן אש) אבל אנחנו יכולים להתנחם בכך שבהיעדר מונטאז'ים ארוכים של קלוז-אפים ניגרים על התחת של נטלי, הפרקים הולכים להתקצר משמעותית.
אבל נטלי לא היחידה שנעלמה לנו הפרק, גם העז שהביאו במקום יוליה הולכת לאיבוד על האי. ענת ושגב הולכים לחפש אותה ועל הדרך מדסקסים אסטרטגיה. במחנה כולם משוויצים בקילוגרמים שאיבדו - בוקי שניים עשר, איתי שגב שבעה. רק תורג'י לא ירד גרם, הודות למשטר תזונתי נוקשה של שמונה כוסות אורז וחצי מטע קוקוס ביום. העז חוזרת, אתי אלטמן נכנסת לכוננות.
בינתיים על אי התקווה, פרסטר ממשיך במסע ההתבגרות שלו. מדהים איך לנגד עינינו הוא הופך מיתוש לנמר. כאילו, מיתוש ליתוש נמר אסיאתי. הוא מביס גם את יוליה וממשיך לדבר אל המצלמה בפסיכוטיות, שבמקרה הטוב תסתיים ב"מחוברים 3" ובמקרה הרע בטבח בפרמיירת "באטמן".
בסאנאי השורדים מתגבשים לאטם. בוקי מפליץ בלילה וכולם צוחקים, ענת מעבירה להם שיעור פילאטיס וכולם צוחקים, איתי שגב מגלה שיש לו את הכושר הגופני של שאול יהלום וכולם צוחקים, רק תורג'י מניח תפילין ומתמרמר עם עצמו. הוא מתגעגע ל"ברית הבוטיק", לא בא לו טוב לראות את אנה וענת מתחככות עם פשוטי העם. כי זה מתחיל בפלדנקרייז על האי עם איתי שגב וייגמר בחומוס פומבי עם נטלי דדון בתל אביב, השם ישמור. כמובן שכשאנה וענת מנפנפות אותו הוא לא מהסס ללכת לגשש אצל נטלי, שמחליטה לעשות מהלך אסטרטגי ויצירתי כמעט כמו הסלוגן "שאריות האוכל שורדות לך בפה?" ורצה להלשין עליו לאנה וענת.
משימת השכר והעונש פשוטה כהרגלה. על השורדים להשתחרר מחבל, להרכיב פאזל, להגיע לעמוד, לחפור תעלת תנינים, לצנוח מצוק, לערסל חמוס, לרכב על טפיר ולפתור סודוקו בינוני. כרגיל, ענת מנצחת. יש לה שרשרת חסינות, צמיד וטו וכמו שאיתי שגב זוכר ואנחנו כמעט שכחנו - פסלון חסינות מהמפה שתורג'י הביא לה מבקתת המשא ומתן. הסתדרה.
לאחר המשימה, אנה וענת צריכות להכריע גורלות. הן מתבצרות בין גלי הים כצילה קרקו בלשכתה ומתלבטות במשך שעות ארוכות את פתיל חייו של מי לקפד, מה שמתפרש אצל יתר השורדים כהתנשאות. תורג'י, שלראשונה בחייו חש זנוח, לא שייך ופופולרי בערך כמשה פרסטר בספורטק, מחמם את כולם על הבנות פלוס קללות פלוס ביפים ומציע להם להיפטר מאנה. אנה או תורג'י? רועמים הפרומואים, אנה או תורג'י? רוחשים הגלים, אנה או תורג'י? מלחשש השבט את דברו, ובסוף לא הולך על אף אחד מהם, כרגיל.
חברים, הדחה על הפרק. כלומר מועצת שבט משעממת למדי, שמלבד מטאפורת כדורגל מוצלחת של ענת כוללת בעיקר שיחת מוטיבציה והעצמה נשית על איך שהבחורות שולטות במשחק, בלה בלה בלה סימון דה בובואר. בשלב מסוים אנה נזכרת שהיא קירגיזית ומיד מסבירה שהיא לא הייתה רוצה לחיות בעולם בלי גברים, כי אז לא יהיה מי שיסחב בולי עץ. לאחר דקות ארוכות שבהן ענת והבנות עפות על עצמן ועל איזו ברית נשית שתנצח את המשחק, כולם מדיחים את נטלי. הכי גירל פאוור.
הציטוטים:
"הבולבול שלך בתוך הפנים שלי" (שגב לבוקי. TMI)
"יש לכן מונולוג? בבקשה, אני קהל" (תורג'י. העולם במה)
"אני אי ירוק בים, אני עובר הארה" (פרסטר. עובר שבץ מוחי)
"איזה לוזר אני" (שגב. אל תגנוב לפרסטר שורות)
"לא אבגוד בשתיכן עד המוות. נדר" (תורג'י, שנייה לפני שהוא הולך לזמום נגד אנה)