אז ביי אילנה. היועצת העסקית, המאמנת האישית, המרצה והדוגמנית בת ה-54 הודחה ראשונה, ואי אפשר להגיד שזה לא היה צפוי – בחייה של כל מתמודדת "מבוגרת" מגיע הרגע בו הקהל מפסיק לשחק את משחק ה"אנחנו לא שטחיים ודווקא מסוגלים להכיל מישהו בגיל של ההורים שלנו" ומשלח אותה על גבי קרחון אל הכפור (במקרה של האולפן בנווה אילן מדובר ביותר מסתם מטאפורה, אם לשפוט לפי השכבות שעלו על קורין גדעון מדי הפסקת פרסומות).
הפעם, עם זאת, זה היה מהיר במיוחד ואף כלל ערבי עוין שנשאר אחריה. ככה זה כשלא משכילים ללכת בדרכם של דיירים מבוגרים קודמים, כמו מרטין סולל ומנחם בן, שהתבלטו על ידי הפגנת אופי (כלומר, רשע טהור). נראה שכשזה מגיע לגיל 50 ומעלה, אף אחד לא מעוניין לראות סתם אישה נחמדה - במיוחד לא ארז טל, שניסה בכל זאת לייחס לה טיפת רעל בדיעבד עם שאלות כמו "שיקרת לשי חי כשאמרת שאת לא יודעת להדליק את הגז, הא?" ו"מי את חושבת שיזכה?". אבל נאדה - אילנה באמת לא ידעה להדליק את הגז, ואין לה עדיין פייבוריט כי היא פשוט ממש אוהבת את כולם. אי שם בארץ, שרה לוין מתהפכת בכורסתה וחוזרת לתכנן השתלטות על העולם בעודה מלטפת את החתול הפרוותי שבחיקה.
מה שכן היה מרענן בלכתה של אילנה היא צורת ההדחה החדשה, שמפרידה את המועמדים משאר הבית בצעד שנועד ספק להוסיף דרמה, ספק לחסוך מאיתנו את חיבוקי הפרידה המייגעים לפני העלייה במדרגות, ספק לגרום לדיירים לרצות להתאבד כשמדי שבוע הם יראו שוב ושוב את פניו הזחוחים של שי חי מאחורי הדלת הנפתחת. וזה ברור שזה יקרה. הרי לא צריך לאהוב את שי חי כדי להבין שהוא מתמודד "האח הגדול" האולטימטיבי, ושגם בלי זכיות חוזרות בחסינות או גיוסם של כל בעלי החגורות השחורות במתנ"סי הרצליה והסביבה הוא כבר ימצא את דרכו עמוק אל תוך העונה.
כי באמת, מה עוד אפשר לומר על שי חי שלא נאמר בפורום "מועדון קראטה השרון"? גם הפרק אתמול, כמו קודמיו, היה הצגה של איש אחד. אם את התכנית ברביעי עזבנו בסיומה של "כל האמת בפרצוף", פינת ההעמדה להדחה של שי חי שככל הנראה תשתלב יפה בעולם הלייט נייט המתחדש, התכנית אמש החלה בחזרתנו להריסות שאחרי - כמו דוקומנטרי עטור פרסים שבוחן את הנזקים בהירושימה ימים אחרי הפצצה הגרעינית, כולל מוטציית שני ראשים בשם גילי וגיל. אם כבר יפן.
"כנראה שאני גרוע בכישורים חברתיים", אומר שי חי לגיל ולמייקל אחרי שהכעיס שוב את כל הדיירים כי לא לכבודו לנקות את הבית. קשה להבין מאיפה הוא קיבל את הרעיון הזה - הרי לדרוך על אנשים במקום שהכי כואב להם זה כישור חברתי חשוב - אבל גיל ומייקל מייעצים לו לדבר עם עומר ולהסדיר את הדברים. הוא מציית, ואומר לה כי "יש מצב קטן שאת לא נוראית כמו שעשיתי ממך", כלומר, "אם בסוף יתברר שאת באמת שטחית, זה יצדיק את זה שעשיתי לך הכל חוץ מלכבות עלייך סיגריה". עומר מקבלת את ההתנצלות, או שלא, לא באמת ברור ולא באמת משנה כי כולנו יודעים שזה עניין של זמן עד שיהיה סיבוב שני.
למעשה, הסיבוב השני כבר הגיע, שי חי רק החליף את הקורבנות: הוא מעמיד את פלורי להדחה במקומו, והבית שוצף וגועש. כל כך שוצף וגועש, עד שעימות פיזי מוזר ביותר כמעט נרשם בין שי חי לדודו, ופלורי עצמה טוענת שפגשה ב"רוע המוחלט", כזה שכל עוד הוא קיים העולם לנצח לא יוכל להיות מקום טוב לחיות בו. לא השואה, לא דאע"ש, לא מכונות התשלום באוטובוסים שלא מחזירות עודף – מדריך קראטה דתל"שי מהרצליה הוא ההוכחה לכך שהעולם לא משהו ושהגיע הזמן לעוד מבול.
אבל עד שיגיע המבול הזה וגילי וגיל ייכנסו לתיבה כזוג, לשי חי יש מיני-חרם לטפל בו. בתגובה הוא מחליט לעשות שני דברים: 1. לבזבז לכולם את המים החמים. 2. לאסוף את כולם שוב בסלון כדי "לדבר על דברים" - אתם יודעים, אחרי הפעם האחרונה שזה עבד כל כך טוב והוא גרם רק לחצי בית לבכות. הבעיה היא שכמו במקרים אחרים של תכניות שבועיות שהפכו ליומיות, שי חי מגיע למהדורה החדשה של "כל האמת בפרצוף" כשכבר נגמרו לו הדברים להגיד, ולכן הוא מבקש מהדיירים האחרים לדבר במקומו. הם לא מבינים מה הוא רוצה מהם, הוא לא מבין מה הוא רוצה מהם, אנחנו לא מבינים מה הם רוצים מאיתנו - והפגישה מתפוצצת.
אז מה יהיה בשבוע הבא? האם יתפתחו גם קווי עלילה חדשים – רומן בין עמרי לשי מיקה יפרח, פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי תמר וסלים, הסתרת בטן מתוחכמת במיוחד של דודו במשימת "ארץ הפלאות" המגדילה את חזותם של הדיירים? אולי, אולי לא. מה שבטוח זה שכל עוד שי חי בסביבה אפשר להגיד בוודאות: יש עונה.
אמרו:
״במוצאי שבת הולכים שני אנשים, אם לא תירק לי בפרצוף״ (ברק מהמר על הדחה כפולה. עדיין מחכים)
״הוא יביא אותה בחצי״ (דודו על מה ששי חי יעשה לדעתו לקסניה. מזל שאף אחד לא מבין מה זה אומר, כי כנראה שזה לא היה ראוי לשידור)
"אני לא מבין למה קיבלתם את הרושם שאני מציג עליונות על מישהו אחר״ (שי חי לגיל ומייקל. סתם, אתה יודע, ג'וק כזה שנכנס לאנשים לראש אחרי שמישהו אומר להם שהוא עליון עליהם)
״אני מתחיל להבין מיום ליום שאני לא נוח לבריות״ (שי חי עם האנדרסטייטמנט של השנה)
״תן כבוד לעלה״ (ברק מנסה לגרום לשי חי לשנות גישה וקצת מגזים)
״כל מה שעשיתי בחיי זה לעזור לילדים לקבל ביטחון עצמי״ (שי חי. שמישהו יבדוק שהכל בסדר עם הילדים האלה. ברצינות)
"עומר, אתה נשאר בבית" (ארז טל פונה לעומר בלשון זכר. חכו שמייקל יהיה מועמד להדחה)