דברים שארכו יותר זמן משהותו של שחר חפץ בבית "האח הגדול": החורף הישראלי, הקריירה הפוליטית של שרון גל, כהונתה של מיס קולומביה כמיס עולם, שהותה של אילנה כספוב בבית "האח הגדול". שמונה ימים בלבד נדרשו למעצב השיער המקריפ כדי להחליט שהבית בנווה אילן קטן מדי עבור שני ספרים, להשאיר את המספריים בידיו של איציק כרסנטי ולחזור לגדרה. כמה מביך, ככה מפתיע. אבל אנחנו לא ממש בוכים על לכתו של שחר. אם חשבנו שהוא יספק לנו את הרצח הראשון בתולדות הפורמט, בסוף נאלצנו להסתפק ב"תמשיך להיות אתה" דביק לדודו כשזה ביקש ממנו עצת פרידה. בשביל קלישאות כאלה אנחנו לא צריכים דיירים חדשים, יש לנו את מייקי.

דברים שארכו פחות זמן משהותו של שחר חפץ בבית "האח הגדול": התקופה בה היה לגיטימי לאהוב את "זה כל הקסם" של נמרוד לב ואורלי פרל שלא בקטע אירוני. מדובר היה בחמש דקות בערך בסוף הניינטיז. אבל רינת עדיין צוהלת בשמחה למשמע המנגינה ומכריזה שזה "השיר שלה". נו, כשאת נראית כמו אביטל דיקר, זה לא ממש מפתיע שיש לך מקום חם בלב לתהילות רגעיות מלפני שני עשורים. אבל דבר טוב אחד בכל זאת יוצא מהשיר המעצבן הזה הפעם - ההתקרבות (הפיזית והרגשית) בין אסתי לי לקסניה, התקרבות שמובילה לבלגן גדול בבית, שסופו במומחה קראטה מסוים שמוצא קורבן חדש להתעלל בו.

הו כן. אחרי שמיצה כבר את ההתעמרויות בדיירים הוותיקים (חוץ מאור, כמובן), עושה רושם ששי חי לא יכול לעמוד בפיתוי מול הבשר הטרי שהכניסו לו לכלוב. מה שהתחיל עם רינת לפני שבוע ב"חדר המתים", ממשיך עם ההתנגשות החזיתית באסתי לי. בדרכו קרת הרוח והמחושבת מסביר שי חי לאסתי לי איזה בן אדם נורא היא, בזמן שניתן לראות איך היא מהרהרת בראשה באפשרות להתחיל להניף עוד דברים מלבד כדור ברזל. ומה הסיבה לכל זה? העובדה שטענה שפלירטטה עם קסניה ועמרי כדי לקרב ביניהם, מה שלדברי שי חי "מציב רף חדש של צביעות".

מה האובססיה של שי חי עם המלחמה בצביעות? מילא זה שהוא לוקח את הסיסמה השחוקה גם ככה של כל מתמודדי הריאליטי לדורותיהם ויורה אותה לכל עבר באופן חסר פרופורציות. אבל הוא גם חושב שהוא הראשון שעושה זאת. "אני לא יודע מה היה פה בעונות קודמות, אבל הבית הזה מאס בצביעות" הוא אומר בתחושת עליונות, לא מבין שהוא המציא את המאבק בצביעות בבית "האח הגדול" בערך כמו שארבל המציאה את "פיפי" ו"ברמות של כלה". מה גם שבסופו של דבר, הריאליטי הוציא שם רע לצביעות, ולאו דווקא בצדק. מה הבעיה להגיד משהו אחד בפנים ומשהו אחר מאחורי הגב? אני, למשל, מלכלך על האחות החורגת מאחורי גבה כל הזמן, בעוד שמולה אני מתוק כמו דבש, וזה עובד יופי. בכלל, צביעות מונעת מלחמות באופן יומיומי. הרי אם מנהיגי העולם היו מתנהגים כמו שי חי, כולנו כבר היינו חוטפים מזמן איזו פצצת אטום בעקבות פינת "כל האמת בפרצוף" אחת יותר מדי לקים ג'ון און.

מצד שני, הטוטאליות הזאת היא בדיוק מה שהופך את שי חי לכל כך כיפי (כל עוד אנחנו רק מסתכלים בזהירות מהצד ולא נכנסים לו לפה). מי עוד יכול לשיר "איזה יום שמח לי היום" אחרי ההדחה של מייקי, בעוד הבכי של ברק מגיע לווריאציות ווקאליות לא מוכרות לאוזן האנושית?

שי חי גם משדרג את כל העסק עם תלבושת פאנקיסט צבעונית, אותה הוא עוטה על עצמו לרגל משימת שנות ה-80, הידועה גם כמשימת "כאילו שהעונה הזאת לא הייתה מספיק עליזה עד עכשיו". עוד בתכנית האמנותית: עמרי עם פאה גורם לקסניה להתבלבל עוד קצת בינו לבין אסתי לי, ודודו בטרנינג וסרט לשיער גורם לחלום "זה רק ספורט" של דפנה דקל (שחלם מוקדם יותר העונה) לקרום עור וגידים, ולהפוך למה שנראה כמו צאצא של אודטה והחייזר.

איציק בשיחה אישית עם שי חי (צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת)
הזוג המוזר החדש של הבית? איציק ושי חי | צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת

מופע שנות ה-80

לאחר מכן דודו ושי מיקה, שנבחרים לדיירים האהובים בבית (בתרגום חופשי: הדיירים הכי פחות שנואים באותו רגע נתון), נכנסים לחדר המשימות, שם הם מגלים כי עליהם להתנסות בערך בכל דבר שאפיין את שנות ה-80 חוץ מלהידבק באיידס. אחרי ששאר הדיירים שצופים בהם בסלון כמעט נרדמים (במקום להגיד "זה כמו לראות צבע מתייבש" על משהו משעמם, מהיום אמרו: "זה כמו לראות את דודו ושי שון מגלגלים סלילי קסטות"), השניים פוגשים את עודד מכנס (שהעובדה שדודו מתלהב מכך מפתיעה כמעט כמו העובדה ששי מיקה מתלהבת מכך), עושים "שעת כושר" (דודו על חיה הלפרין: "היא עדיין בחיים?"), מנסים לפתור קובייה הונגרית בעזרת ילד מציק במיוחד, ורבים על משחק סיימון כי שי מיקה מניחה יד על הפנים, ולדעת דודו זה מנחס. אם ב"שנות ה-80" הכוונה היא בעיקר לרגרסיה מנטלית, אז דודו ושי שון מנצחים בגדול.

לבסוף מגיע שלב ההעמדה להדחה, והאח הגדול מכריז שעל כל הדיירים לעשות זאת בפומבי. למה? ככה, כנראה בשנות ה-80 כולם אמרו כל הזמן את האמת בפרצוף אחד לשני. כצפוי, רוב בני הבית בוחרים להעמיד לפחות דייר אחד חדש, ועושים זאת עם התנצלות "זה לא אישי" מעצבנת. אז זהו, שומעים? אם החלטתם שאתם מעמידים בן אדם ספציפי ולא אחר, זה אישי. תמיד. וזה בסדר, זו המשימה.

מי שאפשר לסמוך עליו שרק ימחיש עד כמה הכל דווקא כן אישי זה שי חי - אבל הפעם, לשם שינוי, הוא גם זוכה לקונטרה כשאור מעמידה אותו להדחה בחזרה תוך כדי נאום "אני מאשימה" מרשים. הדקו את החגורה השחורה שלכם ואחזו חזק במטאטא המרחף; לא נראה שהמלחמה הזו עומדת להיות מוכרעת בזמן הקרוב – וטוב שכך.

הדיירים מעמידים להדחה בפומבי (צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת)
כל האמת בפרצוף – הגרסה של אור | צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת

אמרו

״אתה מזכיר לי את אוליבר קאן״ (עודד מכנס לדודו. כמעט)

״אני הדוגמן, והוא לא שמן באמת״ (דודו עושה לשי מיקה תרגיל בדמיון מודרך)

״לא ידעתי שככה אוהבים אותי בחוץ״ (ארבל. גם אנחנו לא)

״זה סוג חדש של צביעות אז אני צריך לחקור את זה״ (שי חי לאסתי לי. הכינו את המעבדה!)

״הרגל שלי בין הרגליים שלך ואת מלטפת אותי, זה שנות ה-80״ (דודו לשי מיקה. כן, אם אתה חנן גולדבלט)

"אתה רעשן אבל מהמם״ (ברק לשחר. לא, את)

״איך היא דומה לדורה באמא״ (שי מיקה על חיה הלפרין ב"שעת כושר". עכשיו, זה מה שנקרא "פערי דורות")

״היה לי עונג להיות דייר בבית 'האח הגדול'״ (שחר. דייר? בקושי סאבלט)

״את צריכה להתרגל לריקודים בחתונה״ (עמרי לקסניה. זאת הולכת להיות פרידה כואבת מאוד)