ממי נבקש סליחה בשנה הבאה? כנראה שמאייל גולן ובר רפאלי. וגם: עד מתי שפים ימשיכו לקחת את עצמם בכזאת רצינות? למה חבל שג'ודי לא נכנסת לפוליטיקה? ואיך יקראו לעשרים התנינים החדשים בחמת גדר? איי ליסט, מהדורת חג מוגבלת בטעם פסיפלורה
האובססיה הבאה שלנו: תינוקות סלבס | צילום:
ברק פכטרהחטאים של השנה הבאה
יום כיפור בפתח, כלומר עוד 24 שעות של חשבון נפש שיפתחו בגילוי המזעזע שאין וי.או.די גם השנה. לא נורא, זמן מעולה למירוק חטאים ומחשבה על חטאי השנה הבאה. הנה כמה דברים שבטח נבקש עליהם סליחה באוקטובר 2015: 1. אובססיית פפראצי על תינוקות סלבס. סליחה, נינט, על כך שהתינוקת נבהלה מברק פכטר שהתחבא בבריכת הכדורים בדיאדה במשך לילה שלם. 2. פריצה לאיי קלאוד של בר רפאלי. מילא העירום, אבל סליחה שחרשנו על ארכיון שיחות הוואסטאפ המדהים עם אמא ציפי. 3. סליחה מאייל גולן. לא ברור על מה, אבל הוא כבר ימצא משהו להיעלב ממנו. 4. טרנד הסלפי בעמידה על קצה צוק בשעת סופה. סליחה מכל הבנות שמצאו את מותן.
מנה של בית קפה, אילוסטרציה | צילום:
מתוך האינסטגרם של מושיק רוט
שירו של שף שף
וגם השבוע, ריב רווי אמוציות בין שני שפים בכירים שנועצים עלבונות זה בחצילו של זה. "מנה של בית קפה", מסתבר, היא ההשמצה החריפה ביותר שאפשר להטיח בשף, כאילו כל דבר שהם מגישים, כולל לחם ב-39 שקלים, ראוי שיתייחסו אליו כיצירה (יש עליו קצח?! איך הוא חשב על זה? גאון אפל!) לעומת מעשי הסדום הקולינריים שהן לחמניות בית הקפה הפשוטות. כשמוסיפים לזה שלל התמוטטויות עצבים של שפים ושמועות על קוקאין שזורם כמו שמן כמהין במטבחי מסעדות היוקרה, וכפי הנראה מסייע לשפים להתמודד עם הלחץ הנפשי הכרוך באמנות העדינה של שזירת פרחים אכילים במלבי מנגו, מוכרחים לתהות אם לא הגזמנו טיפה.
כאילו, נכון שאנחנו חיים בעידן שבו האוכל הוא חלק חשוב מהתרבות ושפים הם רוק סטארז ומשוררי מטבח וסוכני כאוס וכל מה שמאפשר להם לגבות שבעים וארבעה שקלים על סלט אנדיב. אבל אולי כדאי שמישהו, בן משפחה או ידיד, יגיד להם שהכל בסדר. שהסביצ'ה שלהם מדהימה גם בלי קרם ארטישוק ירושלמי, שגם אם אומרים להם שכן - הם לא באמת חשובים, ולכן לא צריכים לקחת את עצמם ברצינות כה נפוחה ומעייפת שמשתמשת בביטויים כמו "מצאתי את הקול שלי" בהתייחס לפנכת זיתים.
ג'ודי. אולי בכל זאת? | צילום:
צ'ינו פפראצי
ישראל מחכה לג'ודי
השבוע, לשנייה וחצי, חשבנו שג'ודי ניר מוזס שלום נכנסת לפוליטיקה. מיד לאחר מכן היא אמנם הכחישה אבל לרגע קטן הייתה לנו שאולי, סוף סוף, תהיה מועמדת ראויה. אם ג'ודי הייתה בממשלה מרים בנימיני הייתה שרת הביטחון, ואולי בפעם הבאה שהיינו מתמודדים עם איום המנהרות וירי בעזה זה לא היה נעים, אבל לפחות זה לא היה קורה כשמרקורי בנסיגה. אם ג'ודי הייתה בממשלה היא הייתה נותנת הצהרות מאופקות לתקשורת אבל ישר אחרי זה פורקת בטוויטר את מה שהיא באמת חושבת, סוף סוף קצת שקיפות בפוליטיקה. אם ג'ודי הייתה רצה, יחד עם יש עתיד וגדעון וגאולה הייתה לנו את ממשלת הלולז המושלמת. היה לנו חופש בימי ראשון כי סטיב מקדם את זה והיא הייתה יכולה להיות ראשת הממשלה הראשונה עם שיער מושלם, כזאת שמסבסדת סוף סוף לחם קל ותה טיבטי, מעבירה את מושב החורף לקנטינה (כי הסלט שם מהמם) ושמה את משה דץ על התקציב. ושתדעו לכם שהוא איש מאורגן, זה היה יכול להיות רווח נקי. אז יאללה ג'ודי, תעשי מאמץ, משעמם פה.
שנה חלאתית לכולם
הוידאו של דנה אינטרנשיונל מקללת צלם פפראצי הוא הכי כיף של תשע"ה עד כה. כמובן שמאז כבר הספיק לצאת הרמיקס המתבקש שנשמע, בעצם, כמו כל אחד מהשירים שלה. אחרי שבר רפאלי נרגעה והפסיקה לחבוט בצלמים ואפילו נינט נכנעה לפפראצי הביקיני בהריון המסורתי, נדמה שנשארנו עם ערימת סלבס שעפים על כל רגע של תשומת לב. בהנחה כמובן שלא התקשרו לצלם בעצמם ונתנו לו נ.צ ואת השעה המדויקת שבה תיפול להם בטעות החולצה. והנה דנה מזכירה לנו שאפשר גם סתם לרצות שיעזבו אותך בשקט, אבל לעשות את זה בהכי הרבה רעש. או במילותיה – שתהיה לכם שנה חלאתית!
ויצים: משחקי הרעב
חשד להרעלת מזון במלון בטבריה במהלך החג. כפי הנראה האופציה היחידה לרזות בתקופה הקרובה. כמה עולה לילה?
