"טוב, לפחות לא שמו לה עיגול סגול על הפרצוף". זו ככל הנראה הייתה המחשבה שחלפה בראשם של רבים אל מול היעדר תמונתה של ליה בן נון - הסמלת שנפלה בפיגוע בגבול מצרים - בעיתונים ואתרים חרדיים. לצד תמונות הלוחמים שנהרגו שם יחד איתה, סמ"ר אורי יצחק אילוז וסמ"ר אוהד דהן, הייתה תמונה של נר בעיתון אחד, ושל שער צהוב באתר שני. כדי חלילה לא לבלבל חרדים שיעלעלו בעיתון וייתקלו במקרה בתמונה של אישה שהקריבה את חייה בשביל להגן עליהם.

אז הנה, שוב חרדים מוצאים דרך מופרכת להדיר נשים. כמו תמיד אנחנו מזדעזעים, מצקצקים - ושוכחים. כי אין כאן באמת הפתעה, הרי מסתירים פה פנים של נשים וילדות על שלטי חוצות, מנסים לכפות הפרדה במרחבים ציבוריים, מנסים לדחוק נשים לחלק האחורי של האוטובוס למרות שקווי מהדרין לא חוקיים. יש כל כך הרבה ניסיונות הדרה, העלמה ומחיקה של נשים חיות, שמה הפלא שמתייחסים ככה גם לנשים מתות?

הבעיה היא (אוקיי, אחת מהן) שהפולמוס הזה לא חוזר על עצמו בכל פעם באותו האופן, כי בכל פעם שאנחנו משתתפים בו - חלה הקצנה. פעם זה היה שלטי חוצות, אחר כך ילדות קטנות ועכשיו קורבן פיגוע. אז לפני הכל, חייבים לומר את זה באופן הכי ברור שיש, ולא משנה כמה נאצות זה יביא איתו בתיבת ה-others בפייסבוק:

להסתיר פנים של חללת צה"ל בעיתון זה לא רק חוסר כבוד קיצוני, זה מופרע. לפחד שמה שיחטיא אברך זה פנים של חיילת מתה - זה חולני.

אחרי שסיכמנו את זה, אפשר לעבור לנושא המעניין יותר והוא הרמיזה, הדי מדהימה, ששודרה ב - איפה אם לא - ערוץ 14, שהעובדה שהחייל והחיילת שמרו ביחד קשורה למותם בפיגוע. למה? מתוך מחשבה שבנים ובנות לא מסוגלים לשהות אחד עם השני באותו החלל, שהרי מיד נוצר ביניהם מתח מיני, חושיהם מתערפלים והם הופכים ליצורים חד הברתיים, קרועי עיניים וזבי ריר. הו לא, בת! שהאיש עם העיגולים הסגולים יגיע לכאן מיד!

זאת, כמובן, טעות מוחלטת. קודם כל כי לא בכל פעם שגבר ואישה שוהים זה עם זו באותו החלל יש מתח מיני. וגם אם יש - רובם המוחלט של בני האדם מסוגלים להתנהג באופן סביר בנוכחותו של אדם מהמין השני. אנשים, תאמינו או לא, שולטים בעצמם ומסוגלים למלא את חובותיהם באחריות ובמסירות גם בלי שמישהו יתווך להם עולם שבו כל הנשים מוחלפות בנרות או גדרות. 

ואגב, יכול להיות שזו תוצאה של חיים שלמים שבהם הם נאלצו להתמודד בעולם שכולל תמונות של נשים וגם נשים אמיתיות (!) באוטובוסים או בכיתה או ברחוב ובכלל - בעולם. חיים שלא כוללים חלוקה מגדרית בלתי פוסקת אלא, פשוט, מרחב משותף עם 50% מהאוכלוסייה. ותאמינו או לא, זה מכשיר גברים ונשים להתנהל זה לצד זה בזמן שמירה בלי לאבד את עשתונותיהם. 

ובכלל, גם אם כל מפגש בין גבר ואישה מיד מכניס גברים ונשים למצב של מתח מיני (ולא של "יואו אתה ידיד כזה טוב שלי איזה כיף שיש לנו לילה שלם לדבר על ריב וואטסאפ שהיה לי עם חברה"), אז מה? מתח מיני זה מעולה, מתח מיני שומר אנשים עירניים, דרוכים, מחודדי חושים ולהוטים להצטיין ולהרשים.

למעשה, הצבא צריך יותר מתח מיני בשורותיו וכדאי לצוות נשים וגברים יחד בכל השמירות, כאלו שעברו מיוני התאמה על ידי מומחים של "חתונמי" והריחו חולצות אחד של השני כדי להיות בול על הפרומונים. עדיף לצוות יחד בשמירות גם חיילים הומואים וחיילות לסביות כדי שאולי גם ביניהם יהיה מתח מיני. ככה אף אחד לא ישתעמם, כולם יהיו בשיא הריכוז, איש לא ינקר בשמירה וגבולות המדינה יהיו בטוחים ושלמים.