השבוע הוחל מס הקניה על כלים חד פעמיים. מצד אחד איזה יופי, סימון זעיר לכך שלמישהו אכפת מכל נושא האקלים ומתחילים להבין שהכל זוטות – עושר, פוליטיקה, מזימות – כלום לא משנה בהתחשב בעובדה שכדור הארץ, בגדול, אזל. עוד קצת ולא יישאר פה כלום. כאילו, חוץ משישה מזלגות חד פעמיים שיוזכרו בדו"ח נתיחת גופה של דולפין כי הם, כזכור, פשוט לא מתכלים.

כלים חד פעמיים זה על הפנים, כולנו מסונכרנים על זה, למה שהם לא יעלו יותר? בעולם מושלם, להשתמש בכלי פלסטיק צריך להיות כמו לקטוף פרחי בר או לבזבז מים, משהו שאולי לפעמים יוצא, אבל אנחנו משתדלים שלא כי יודעים שזה לא לעניין. אבל העולם לא מושלם וכלים חד פעמיים נמצאים בכל בית. הכניסה של חנויות הסטוק הפכה אותם לנפוצים בכל המגזרים, אפילו סבתות שפעם היו מתאבדות על פורצלן, קונות לחגים את הפלסטיקים המהודרים יותר, אלו עם העיטורים, וכוסות עם רגל שנראות כמעט אמיתיות, אבל רק כמעט. כי אין הרבה דברים שיש בהם פחות קלאס משימוש בכלים חד פעמיים, מי שאוכל בצלחת חד פעמית מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ או כורח הוא מי שלא אכפת לו לא רק מהסביבה, אלא גם מעצמו. לאכול מצלחת פלסטיק זה לחשוב על אחרי הארוחה ולא על הארוחה עצמה.

אבל למרות שהמון אנשים משתמשים בכלים חד פעמיים – בין היתר הם מוזכרים ב"אמא מחליפה" עם עינב בובליל כנגזרת של ניקיון ו"סטריליות", בקבוצת הפייסבוק "אמהות מבשלות ביחד" ואפילו בכמה פרקים של "בואו לאכול איתי" -  המגזר שהכי מזוהה איתם הוא החרדים. שזה הגיוני, חרדים הם צרכני כלים חד פעמיים כבדים במיוחד, מהסיבה הפשוטה שבכל בית יש הרבה יותר נפשות, ולא לכולם יש מדיחי כלים.

שוויון בנטל הזיהומי

אז החרדים הם הנפגעים העיקריים מהמס על כלים חד פעמיים, לא פלא שהם השתרכו בתורים מול חנויות הסטוק וניסו לרכוש כמה שיותר לפני עליית המחירים. בתגובה העלה ליברמן, שר האוצר, תמונה שלו שוטף ספל (באופן שגורם לחשוב שהוא מעולם לא אחז בסקוצ') ושלח עקיצה למגזר החרדי – "אין צורך להמתין בתורים ארוכים ולהסתער על החד פעמי, צריך רק להצטייד בנוזל כלים רב פעמי!". במקביל, שלל סטטוסים וציוצים גינו באופן ישיר את המגזר החרדי על השימוש האקססיבי בחד"פים, על האנוכיות, חוסר המודעות האקולוגית והרס הסביבה.

כי אתם יודעים איך זה – לטפל בגורמים החזקים והמזהמים באמת זה קשה, ולהיכנס בחרדים זה קל, זה פשוט לא כל כך הוגן. תשמעו, החרדים הם לא אוכלוסייה אקולוגית, לא יעזור כלום. לעשות המון ילדים זה אנטי סביבתי, הכשר בד"צ הופך המון דברים לארוזים בפלסטיק, כל זה עוד לפני הכלים החד פעמיים. אבל גם משפחה חילונית עם שלושה ילדים ושני רכבים שקונה המון, משנעת מטוסים מזהמים מאלי אקספרס על כל זבל סיני מפלסטיק שהילד רוצה, טסה מלא לחו"ל ומבקרת כל שבוע ב-H&M, מזהמת לא מעט, ורוב הסיכויים שגם מחזיקה כוסות חד פעמיות ליד התמי ארבע כי הם מתעצלים להכניס למדיח. חרדים אולי משתמשים בחד פעמי באופן תדיר יותר, אבל קונים פחות מכם, טסים פחות מכם, זורקים הרבה פחות מכם. אולי פשוט צריך לאפשר לאנשים קצבת זיהום ושיבזבזו אותה איך שהם רוצים? מי שטס - שלא ישתמש בחד פעמי, מי שמשתמש בחד פעמי - שלא יקנה ג'יפ. שוויון בנטל הזיהומי.

אבל עזבו, זאת לא תחרות. ואם זאת הייתה, גם חילונים וגם חרדים היו מפסידים בה למזהמים הגדולים באמת במשק. הצמרת עדיין שייכת לתחנות הכוח, לבתי זיקוק הנפט, למפעלי ים המלח ולשאר חברות גדולות שאף אחד לא ייטפל אליהן. כי בבחירה בין זעקה כנגד צלחות חד פעמיות בבני ברק לבין מפעל פטרוכימי של האחים עופר, ברור לכולנו עם מי פחות מפחיד להתעסק.

החרדים הם מטרה נוחה כי גם ככה כולם נהנים לשנוא אותם, אבל עדיין מדובר בהיטפלות לשכבה חלשה. לדרוש מהם לעבור לכלים רב פעמיים זה לא חוכמה, אבל – אתם יודעים כמה כלים מייצרת ביום משפחה של 12 נפשות? ולא, גם להגיד "תקנו מדיח" זה לא כזה פשוט, כי לא לכולם יש כסף, וכי הם צריכים מדיח חלבי ומדיח בשרי, וגם ככה הם לא יכולים להפעיל אותו בשבת. מה לעשות, קל לשבת בפייסבוק ולצרוח על חרדית עם עשרה ילדים לשטוף כלים, אבל המציאות קצת יותר מורכבת. 

חלק מהמורכבות הזאת כולל את העובדה שכלים חד פעמיים גם משחררים נשים. הרי מי תשטוף את כל הכלים האלה של משפחה בת 10 נפשות? אישה. אמא או אחות. מהבחינה הזאת כלים חד פעמיים הם מהלך פמיניסטי. וגם אם תעמידו עכשיו את האחות האומללה שעתיים מול הכיור לשטוף כלים של ארוחה אחת – אתם יודעים כמה מים זה יבזבז? לפי מכון דוידסון – כלומר גוף אמין שאינו מחקר אינטרנטי מפוקפק – כל העניין החד פעמי הוא ממש לא חד משמעי כמו שנדמה לנו, ותלויה במספר הפעמים שבהם משתמשים בכל כוס רב פעמית וגם מספר הפעמים ששוטפים אותה ובאופן שבו שוטפים אותה. המדיח מבזבז הרבה פחות מים מאשר שטיפה ידנית והוא עדיף אקולוגית מבחינה משמעותית. דב חנין הציע השבוע סבסוד מדיחים עם שעוני שבת לחרדים – בואו נתחיל שם.

אפשר לגרום לחרדים להיות יותר אקולוגיים גם בלי לפגוע משמעותית באיכות החיים שלהם. העלאת מודעות, סבסוד מדיחים, סבסוד חד פעמיים מתכלים. מודעות אקולוגית היא נלמדת, בין אם זה אצל חרדים או חילונים או בסין או בארה"ב, יש מספיק משבר אקלים בשביל כולנו. ואפשר לעשות את זה תוך התחשבות בקשיים של אוכלוסיות שונות והבנה שמי שמוביל אותנו אל סופנו זה גם ככה טייקונים מזהמים ופוליטיקאים אופורטוניסטים ולא עוד שרוול כוסות, אבל שעדיין שווה לעשות את כל מה שאפשר.