גל חום באירופה. יש עונג מסוים בלכתוב את המילים האלו, לבדוק באייפון כמה האמירו הטמפרטורות בברלין, לעקוב אחר הקרחון הנמס ההוא בשבדיה, לראות סטטוסים של חברי פייסבוק שהחליטו לברוח מאוגוסט בישראל לשבועיים בפריז ועכשיו רוצים למות. אין מזגן, הם מדווחים באימה. במלונות - אין מזגן. ברכבות - אין מזגן. בבתי הקולנוע - אין מזגן. באיירבנב - אין מזגן. צריך להלחין את זה ולתת לסטפן לשיר ואז לשים לאירופה על הוול. אצלנו הכל קומסי קומסה, אבל לפחות המיזוג בשיא.  

בסדר, מדובר בסך הכל בשבועיים בשנה. בקרוב האירופאים יתעוררו ל-24 מעלות מושלמות וילכו לרכוש קולקציות סתיו ולשבת באיזה פארק מוריק עם כוס יין צוננת וללא זיעת ציצים, ועדיין. אלו שבועיים שאנחנו, כישראלים, צריכים להקדיש לשמחה לאיד. אמנם אצלנו הטמפרטורות לא נמוכות יותר, גם אנחנו קמים כל יום ל-35 מעלות ופה הן תקפות לפחות לארבעה חודשים ברצף, אבל אנחנו ערוכים. צבאות המזגנים ובריגדות מאווררי התקרה נשלפו כבר ביוני. כל דלת אוטומטית שנפתחת לקראתנו ברחוב מבטיחה משב קור ומקום מחסה ממוזג היטב. הקניונים, הרכבים והסופרים מספקים מקלט, הבגדים מותאמים לחום מבחינת הסגנון והבד. רוב הגברים לא לובשים חליפות, רוב מקומות העבודה מאפשרים הוויאנס וגופייה. אף אחד לא קונה את בגדי הקיץ העבים והצמריריים של קוס ולא תקראו כאן ידיעה על אדם בחליפת שלושה חלקים שנכווה משריפה שהוצתה בשוגג על ידי עדשת המונוקל שלו.

העניין הוא שלא מדובר בגל החום הראשון שפוקד את אירופה באוגוסט. כל שנה מחדש אנחנו מקבלים את אותם דיווחים, פשוט בתוספת מעלה כי מה לעשות, התחממות גלובלית. אפשר היה לצפות להסתגלות מסוימת למצב, גם אם מרירה - אחרי הכל, אירופה היא בין היחידות, אולי בתוספת קנדה, שמנסה להילחם בהתחממות הגלובלית. סין שמה זין, גם המזרח התיכון ועכשיו גם ארה"ב (אחרי שפרשה מהסכם פריז) - אבל בכל פעם מחדש נדמה שהאירופאים המומים, נרעשים, נפעמים מתופעת טבע האלימה הזאת שנקראת קיץ. ועדיין לא קונים מזגן. מה, הם לא מבינים שככה זה הולך להיות מעכשיו? אין איזו ועדת חקירה שהוקמה לצורך הפקת לקחים והיערכות מחדש שמסקנותיה הן לינק להשוואת מחירי מזגנים בזאפ? חצי מישראל עומד לקבל דרכון פורטוגלי, ועושה רושם שמתנהלת הסללה מסוימת לכיוון סחר וטכנאות מזגנים.

איך זה הגיוני שאירופה, ערש הציוויליזציה והתרבות והאמנות המערבית, הגבוה והטוב בראש של כל האנשים המשעממים בעולם, יבשת כל כך נכספת שאנשים מוכנים לנפוש גם בחלקה המזרחי והפח, נקלעת לכזאת צרת עולם שלישי? חום, יסכימו כולם, זה אחד הדברים ההמוניים שיש. בגלל זה אין סנובים במדינות חמות, החום מחזיר אותך לצורה מאוד בסיסית של קיום. קור יעשה לך חשק למות, חום יגרום לך להשתתף בקטטת בריכה ו/או לצלם אחת.

על מה יש לנו לתפוס תחת? בטח תאמרו, ובצדק. זה לא שאנחנו ערוכים לחורף. גשם אחד וחצי מדינה קורסת בגלל היעדר תשתיות. החורף שבקושי יש כאן מצליח לשתק אותנו כל שנה מחדש. ועם זאת, יש הבדל בין מערכת ביוב עירונית – עליה אין לנו שליטה - לבין התובנה הבסיסית שכדאי לרכוש מזגן, או לפחות מאוורר ממש טוב. ואמנם מערכות החימום הביתיות שלנו לא משוכללות, אבל גם אין פה את המינוס שמונה בפברואר בברלין, יש סתם כמה סופות וארבע עשרה מעלות. בניגוד לאנשים שמתים מחום בספרד, אנחנו יכולים להסתפק בפוך טוב ותנור ספירלה נחמד לשרוף בעזרתו את הבית.

יש משהו מחמם לב בכך שאירופה הופכת לדומה לנו יותר ויותר. אם תמיד היינו המדינה הנודניקית שמתעלקת עליהם באירוויזיון למרות שלא באמת קשורה, עכשיו אירופה נדמית יותר כשלוחה שלנו. פיגועים, קיץ מחריד, דוכני פלאפל בכל מקום. הצעד הבא הוא לקנות מזגן, להתקין אותו בחזית הרחובות ולתת לו לכער את הסביבה ולטפטף בכל מקום. כלומר, הצעד הבא הוא גרסאות מקומיות ל"בית ספר למוזיקה" כדי למצוא ילדים שיפרסמו את "טורנדו", אבל מיד אחרי זה לקנות מזגן. על לא דבר, מתוקים.