כמה בררנית את מאחת ועד אנה ארונוב? מילים קשורות: שיפוטית, פוסלת, ביקורתית צריכה להתפשר. זה הדבר העיקרי שאנחנו שומעים ב"לאהוב את אנה", לרוב בתוספת המבט המזועזע והנגעל של המטפל שלה שלא מבין איך אנה יכולה לפסול באופן כל כך נמהר גבר בן 51 שגר בקונטיינר.
ואנה לא לבד. כאילו, היא לא לבד כי היא הכירה מישהו וכל הכבוד, באמת, זה לא היה פשוט עם מבחר הגברים בתכנית, ש(בהערכה גסה) שמונים אחוזים מהם היו מאוד לא אטרקטיביים ועשרים האחוזים הנותרים היו זקן היפסטרים, אבל היא לא לבד גם בביקורת על הביקורתיות. זה הרי משהו שכל רווקה שומעת, בטח רווקה בגיל 36. וזה תמיד מלווה באיום דק שנמצא שם באוויר - תיזהרי, את לא צעירה, בסוף לא יהיו לך ילדים. זה מאזן האימה, הנשק הגרעיני, שעון יום הדין שאם עברת את גיל 30 וקצת מראה על דקה לחצות.
האם אנה ארונוב באמת שיפוטית וביקורתית? ככל הנראה כן. לא ברור למה היא הייתה צריכה פסיכולוג שיציין בפניה תכונת אופי כל כך בסיסית. היא מעולם לא ניהלה שיחה עם חברה? לא חיטטה ונברה בנפשה באופן מתיש? מה אנשים עושים כל היום? אבל כן, היא ביקורתית, זה כנראה מהבית, כנראה קשור לחינוך סובייטי קשוח, וכנראה שזה גם מה שגרם לה להצליח בחיים. זו תכונה שכדאי למנן, ולו על מנת להיות מעט יותר מאושרים, אבל זה חלק מהותי מהאופי שלה וממי שהיא. יש הרבה אנשים ביקורתיים, גם הם מוצאים אהבה.
אגב, גם לא מדובר במישהי עם בעיית זוגיות, היו לה מערכות יחסים ארוכות, לא מעט מהן מתוקשרות. העובדה שהן לא הסתיימו בנישואים לא אומרת שאפשר לזרוק אותן לפח. לפי השמועות היא בזוגיות בימים אלו, אולי אפילו מהתכנית, וגם זה לא מפתיע. מכל תכנית שבה הופיעה היא יצאה עם זוגיות רצינית, כולל "הישרדות" ו"רוקדים עם כוכבים". היא לא צריכה לעבור שינוי בשביל למצוא זוגיות, סתם להיות בטלוויזיה.
ורגע, שיפוטיות וביקורתיות. האם אלו תכונות שהיו מעירים עליה לגבר? כנראה שלא. בסיום הפרק השני אנה שוכבת על הספה וצופה ב"כמה רחוק". אנחנו רואים לשנייה את יונתן, האלמן מברצלונה, אב חד הורי שחיפש אהבה בריאליטי. אפילו לא פעם אחת נאמר לו "כדאי שתתפשר" או "אתה נורא בררן". להיפך, מצעד של נשים התכנסו במטרה להתחרות על ליבו, רובן צעירות ממנו בכעשור לפחות. וזה לא רק הוא, גיא גיאור או דודו אהרון או כל גבר שמגיע לתכנית כזאת מגיע בהנחה שימצא מישהי שמתאימה לו. אנה ארונוב הגיעה כדי להשתנות. או כדי לעבור תהליך או להבין איפה היא טועה. כי בניגוד לגברים, הנחת המוצא היא שאם היא לא נישאה עד גיל שלושים ושש, משהו איתה לא בסדר.
גם אנה וגם יונתן הפכו למושאים של תכניות שידוכים טלוויזיונית. היא כוכבת מפורסמת ויפה ואילו הוא אדם אלמוני שאפילו לא גר בארץ, אבל בעוד שלו רק מרימים כל התכנית, בה לא מפסיקים לחבוט. ונכון, הפורמט קצת אחר והסיבוב שאנה עוברת עמוק ומשמעותי יותר וכולל ניסיון כלשהו לטיפול טלוויזיוני, ועדיין, זה מה שאומרים לאנה זה משהו שלעולם לא היו אומרים לגבר: את לבד בגלל עצמך ולא בגלל נסיבות, את לבד כי את שיפוטית וביקורתית וכדאי שתתחילי להתאפס, כי מי את חושבת שאת? הנה בחור עקום שאת לא נמשכת אליו ולא מעניין אותך אבל היי, תתפשרי.
ועל הדרך, המסר הוא גם לרווקות שיושבות בבית ורואות את זה - תסתכלו על אנה. עכשיו תסתכלו על עצמכן. אתן לא אנה ארונוב. צאו עכשיו מהבית ונשקו את ההומלס הראשון שתראו. וזה מבאס, זה דכאני כלפי נשים. זה חותר תחת זכותן לבחור בלב שלם פרטנר לחיים ואת ההכרה באפשרות לחיות בלעדיו, לעשות ילדים לבד או בהורות משותפת או לא לעשות כלל. השעון הביולוגי הוא חלק מהעניין, אבל לא היחיד. כי כמו שגבר הוא אסרטיבי בעוד אישה היא ביצ'ית, גם "בררנית" היא מילה שמופנית לנשים בעוד על גברים אומרים שהוא "יודע מה הוא רוצה", יש תיקוף גדול יותר לרצונותיהם ובחירותיהם ולא כל פסילה של פרטנרית פוטנציאלית מעידה על כך שמשהו אצלם לא בסדר. התכנית היא שיקוף של המציאות, נשים רווקות שומעות כל הזמן שהן רווקות בגללן, שמשהו איתן לא בסדר, למרות שהרבה פעמים זוגיות זה פשוט עניין של נסיבות ומזל.
והאמת שלאהוב את אנה זה לא כזה קשה. היא מתוקה, היא כיפית, היא מוצלחת ומצליחה. להעביר אותה מסע פנימי זה אחלה, כל אחד צריך ללכת לטיפול פסיכולוגי וזה אף פעם לא מאוחר. אבל זה לא יכול לבוא על חשבון הזכות, הבסיסית, להתעקש על מישהו שיתאים לה. או, לפחות, שידע מי זאת פרידה קאלו.