מסיבת חשיפת מין עובר, שנערכה בתחילת החודש בקליפורניה, הובילה לשריפת יער עצומה במדינה שגם ככה מתמודדת עם ריבוי שריפות בגלל שינויי האקלים. עשרות אלפי דונמים של יער בערו במשך ימים ארוכים בעקבות שימוש בפירוטכניקה שאמורה להתלקח אל מול אורחי המסיבה ולשחרר עשן בצבע ורוד או כחול - שתי האופציות שכוללת "ערכת חשיפת מין העובר" שפופולרית בארה"ב. אבל הערכה התפוצצה באופן בלתי צפוי והציתה מיידית את הסביבה המועדת לדליקות. המאבק בשריפה ארך ימים ארוכים וגבה את חייו של לוחם אש. ההתמודדות עם האש הייתה קשה יותר בגלל הרוחות וחומרי הערכה הדליקים, שמילאו את האוויר בעשן סמיך וכחול מכיוון שמין העובר – כפי שנחשף באופן גרנדיוזי וגובה חיים בפני אורחי המסיבה ותושבי האזור - הוא זכר.
לא חסרים מארזי טמטום מהודרים בעת הנוכחית, אבל הפעם נתמקד במסיבות מין עובר. טרנד אמריקאי של השנים האחרונות שעושה את דרכו לישראל, נקווה שעם פחות שריפות יער. בישראל, שבה תרבות ההתלקחויות, הזיקוקים והפירוטכניקות מרוסנת מעט יותר (לא הרבה יותר, יעידו בצער תושבי מגדלים בתל אביב), הטרנד בא לידי ביטוי בינתיים בעוגות. למשל, באתר של אמנית הקינוחים אור שפיץ תוכלו למצוא "עוגה לגילוי מין העובר" שמחירה חמש מאות וחמישים שקלים. כשפורסים את העוגה אל מול האורחים, מגלים בתוכה קרם וסוכריות בצבע תכלת או ורוד. "בהערות יש לרשום את מין העובר", מצוין באתר. עדיף.
אבל נחזור לרגע לארה"ב. מתברר שזו לא הפעם הראשונה שבה "מסיבת מין עובר" מקבלת תפנית טראגית. ב-2019 נהרגה אישה מאייווה במסיבת חשיפת מין עובר, כשמכשיר מאולתר שהיה אמור לירות אבקה צבעונית (ורודה, בת) התפוצץ והרג אותה. באריזונה לפני כשנתיים השתוללת שריפה עצומה בעקבות פיצוץ ארגז שריפה צבעוני (כחול, בן), במסיבת מין עובר, האב נידון למאסר על תנאי. ובאוסטרליה, גם לפני שנים ספורות, עלתה באש מכונית שהתפוצצה בה ערכת עשן (כחול, בן). בחלק מהמקומות המסיבות האלו לא כוללות נזקים סביבתיים, אבל כן נשכרים עבורן מפיקי אירועים והן נערכות באולמות.
חוגגים כאילו השנה היא 1813
עכשיו, בואו נסכים שמדובר בקונספט די קיצוני. רוב האנשים חוגגים לידה וימי הולדת, אבל חשיפת מין עובר? איזה מין תירוץ משונה להבערת חורש טבעי. המסיבות האלו זולגות ארצה בהמשך לחגיגות מינוריות אחרות – מסיבת הרווקות, הפרום – נשף הסיום - בתיכונים, "סמאש דה קייק" בגיל שנה, "טראש דה דרס" לקראת חתונה ועוד אירועים שמעולם לא העלנו על דעתנו שיכולים להגיע בילט אין עם שולחנות שוק. הגישה היא שאין מאורע קטן מדי לחגיגה, בטח שלא כזאת עם עוגה או עשן צבעוני שמצטלמים מדהים (זיהום סביבתי - יתרון). אנשים מחפשים לשבץ חגיגות קטנות שיאירו קצת את הזבל של החיים, וללוות אותם באסתטיקת אינסטגרם כי אחרת מה זה שווה.
ויותר מהכל, מעניין שחשיפת מין העובר נהיתה אישיו דווקא עכשיו. דווקא כשרבים מאיתנו מנסים לגדל את הילדים שלנו עם פחות דגש על מין ומגדר ותוך ניסיון לחינוך שוויוני והעברת מסר שהכל אפשרי עבור בנות ועבור בנים. אנחנו עושים מאמצים להפחית את המיגדור בבגדים ובצעצועים, כחול וורוד נראים לנו כקלישאות וולגריות (עלייתו של הצבע הנייטרלי "צהוב פסטל"). אנחנו מגלים סובלנות כלפי פלואידיות מגדרית והפייסבוק מלא בהורים שגורפים לייקים בפוסטים על הבנים שלהם שרצו להתחפש לאלזה. אנחנו מנסים לנקות מהחיים שלנו סטריאוטיפים, לנטרל מילדות דברים כמו שוביניזם וגבריות רעילה ותרבות אונס, לתת לבנים שלנו את הלגיטימציה להביע רגשות ולהטמיע בבנות שלנו אסרטיביות ועוצמות שיסייעו להן לנפץ תקרות זכוכית. ואז באים אנשים שעושים מסיבה שלמה מהדבר הזה, כאילו השנה היא 1813 והם משפחת אצולה שמודיעה על יורש זכר.
ונכון, זה הולך לשני הכיוונים, הקצה השני של מסיבות חשיפת מין העובר הוא כנראה הורים שמגדלים את ילדיהם ללא מגדר – דבר שקל יותר לעשות באנגלית אבל הוא עדיין די קיצוני – במטרה שיחליטו עליו בעצמם כשיגדלו. הם לא מפוצצים מכונית כדי להודיע על בן זכר, אבל הם עושים מהמין לא פחות רעש. כנראה שאיכשהו זה הגיוני, קלישאת תנועת המטוטלת תקפה גם כאן, בכל פעם שמישהו יחליט שמספיק עם חלוקה מגדרית, מישהו בקצה השני של העיר יוריד חצי יער עם אבקת שריפה ורודה. כמובן ששני הקצוות מתכנסים לכדי אמצע שבו למין העובר יש משמעות והלוואי שהייתה פחות, אבל בעיקר – שזה לא באמת כזה מעניין. בטח לא מספיק על מנת להשתמש בביטוי "חשיפת מין עובר" או בכלל במילה הדרמטית "חשיפה". כאילו, כל עוד חיים אתגר לא בא להודיע אם זה בן או בת, זה לא נקרא "חשיפה". לאף אחד, אבל באמת שלאיש, לא אכפת ממין העובר שלכם.