השבוע התבשרנו על הריונה השלישי של אסתי גינזבורג, שכזכור (פחות או יותר) חיה כבר שנתיים בלוס אנג'לס עם בן זוגה, עדי קייזמן. השניים עקרו מהארץ במקביל לחרושת שמועות על מצבו הפיננסי של קייזמן וחובות אליהם נקלע - הוסיפו "לכאורה" בכל המקומות המתאימים כי לא באנו להסתבך. בינות לידיעות על ההריון באתרי הרכילות השונים, בלטה במיוחד תגובתו של רני רהב, בעבר חברם הטוב של בני הזוג וכיום, ובכן, כנראה שפחות: "כשאנשים חייבים כל כך הרבה כסף לאנשים אחרים הם לא מרחיבים את המשפחה לפני שמחזירים את החובות, יש גבול לכל בדיחה, אי אפשר לחיות על חשבון אחרים, בושה. במקומך לא הייתי יוצא מהבית עד שהייתי מחזיר הכל עד הגרוש האחרון".

עכשיו, לא שתפסנו מרני רהב אישיות מאופקת ונחבאת אל הכלים, אבל עדיין מדובר בתגובה יוצאת דופן. סביר להניח שהיא כוללת גם לא מעט מטען אישי, ועדיין האמירה תעשו פחות ילדים אם אין לכם כסף (יותר מאין כסף, למעשה – אתם חייבים לאחרים) היא דבר שלרוב מופנה כלפי אוכלוסיות שאינן, ובכן, אסתי גינזבורג. אבל רגע, לפני כן נספר שגינזבורג בחרה לענות לרהב בפוסט קריפטי פאסיבי אגרסיבי על קארמה, והוא כתב לה שוב וטען כי היא ידעה על מעללי בעלה והיא שותפה מלאה והוסיף – "לכל יפי הנפש שהעירו לי שלא מתעסקים עם הריונות, אנא תצללו לכל הפרשה ותבינו שהגברת חיה בלה לה לנד, בסופרלנד ובדיסנילנד ביחד, ולכן אין מניעה מלעסוק גם בהריונה, וזאת לאחר ששיתפה את הציבור בנושא. אדם שחייב כסף אמור לחיות בצנעה ולא לנקר עיניים, ולעבוד יום יום שעה שעה כדי להחזיר את כל חובותיו". 

View this post on Instagram

A post shared by rani rahav (@mr_rahav)

כמובן שאחרי זה הרשת התייצבה לצידה של אסתי גינזבורג, ככה שיכול להיות שהכל מתוזמן ורהב בכלל עדיין עושה את היח"צ של בני הזוג ואם כן אז עבודה מעולה וכל הכבוד! אבל האמת שמעבר לרני רהב ואסתי גינזבורג - שלהם אנחנו בעיקר זוכרים את העונה של "הכוכב הבא" שבה הוא שפט והיא הנחתה -  אנחנו כאן בעיקר בגלל הדרישה הכל כך לא ישראלית לעשות פחות ילדים. זו לא פעם ראשונה שאנחנו שומעים את זה – לרוב זה מופנה לחרדים, הרבה פעמים זה מופנה כלפי עניים (לפעמים חרדים ועניים זה אותו הדבר). במסגרת משבר האקלים, זה גם מופנה כלפי כל האוכלוסיות באופן שוויוני. אבל בגדול, במעצמת הוולדנות שהיא ישראל זו לא נחשבת לאמירה לגיטימית.

מבחינת ישראלים, הזכות להורות גוברת על הכל, היא תמידית ונצחית, טבעית כמו חמצן, היא תכלול טיפולי פוריות מסובסדים לנשים עד גיל מאוחר, בדיקות הריון היסטריות שלא קיימות בכלל במדינות אחרות, הפגזת מסרים שכל עובר הוא כבר נופר ואייטם על כל סלב שהקפיאה ביצית. הזכות להורות הייתה סמן הניצחון במאבק הלה"טבי, ולא נשכח את המימרה "כל ילד מביא את הברכה שלו", כשאנשים שוקלים אם להביא עוד ילד בגלל סיבות כלכליות. כשסלבית בוכה שנכנסים לה לרחם זה בעיקר מצחיק כי מתוקה, אנחנו גרים לך ברחם מאז שנולדת, פשוט לא שמת לב. ישראל היא מקום שקודם כל מביאים בו ילדים, אחרי זה כל היתר. אולי זו אחת הסיבות שרהב הרשה לעצמו לומר את זה דווקא לגינזבורג -  כי הם בחו"ל, היא כבר לא שייכת לטריטוריה הוולדנית של ישראל, אפשר להגיד לה לסגור את הרחם.

 למי עוד אסור להביא ילדים

בישראל, לכולם יש זכות לעשות ילדים, אפילו יגאל עמיר עשה. וזה לא משנה אם טיפולי פוריות בגילאים מאוחרים הם לרוב מיותרים ובעלי השלכות בריאותיות, וזה גם לא משנה אם לא "כל ילד מביא את הברכה שלו" אלא כל ילד מביא את העלויות הכלכליות ואת האחריות שנדרשת לגידולו. כי ילדים הם לפני הכל וערעור על הזכות הזאת הוא ערעור על סדרי טבע.

עכשיו, תראו, אפשר להתווכח על זה. כי אנשים צריכים להביא פחות ילדים לעולם. כלומר, בהנחה שאנחנו רוצים שיישאר עולם, צריך להביא אליו פחות ילדים. את זה בסדר להגיד, כי זאת פשוט עובדה. לכולם עדיף לעשות פחות ילדים, לא בגלל אבחנות שיפוטיות לגבי אנשים ספציפיים (למרות שגם כאלו יש לנו בשפע, בואו נודה, יש מיליוני הורים מחורבנים) אלא בגלל העולם. העניין הוא שאי אפשר לעשות שינויים גדולים תוך רמיסת אנשים. ניסו, זה לא עובד. ובגלל זה, כשרצו לגרום לנשים במצרים לעשות פחות ילדים - בגלל בעיית גידול דמוגרפי שיצא משליטה והוביל לעוני - לא כפו עליהן את זה, אלא שלחו אותן לאוניברסיטה, כי עלייה בהשכלה מובילה לירידה בילודה.

הבעיה מתחילה כשאומרים למי מותר לעשות ילדים ולמי לא. כשאומרים לעניים לא להביא ילדים, זה פסע מלומר לאסירים לא להביא ילדים, או לאנשים עם מוגבלויות, או לאנשים עם חובות - כל המדרונות החלקלקים שמובילים לעוד עונה של "סיפורה של שפחה". להגיד למישהו לא לעשות ילד זה לשים את עצמך כאדון שלו, לעשות לו סוג של דהומניזציה.

כי אנשים באמת צריכים להביא פחות ילדים לעולם, אבל אנחנו (= אנשים באינטרנט, אנשים בממשלה, רני רהב) פשוט לא אלו שנקבע למי מותר להביא ילדים ולמי לא. הדרך היחידה שבה הדרישה הזאת לגיטימית, היא כשהיא שוויונית.

ואם אנחנו כבר כאן, נזכיר שוב שהבעיה האמיתית היא בכלל הפוכה, כפי שיעידו שטחי הפרסום המרובים של עמותות מבחילות כמו "אפרת" ו"לילך". לנזוף באנשים שדורשים מאנשים לא לעשות ילדים זאת לא חוכמה, על כל רני רהב יש אלף דודות שיזכירו לך שהשעון מתקתק ו"שלא תפספסי את הרכבת", וגם אם יש לך ילד אז שאת חייבת עוד אחד, ואז גם שלישי. רהב אולי עושה את הכותרות, אבל בחיים עצמם דווקא מאיצי הילודה הם הנודניקים שלא נותנים לנשום.