הכותרות

האסון בנפאל מכסה את שערי הבוקר. מזל במירכאות כפולות ומכופלות שיש שם ישראלים. טוב, איפה אין.
בישר”ה דואגים לשמור על פרופורציות, כן? 1,500 בני אדם נהרגו, אבל “מצפים בחרדה לאות חיים מהישראלים” (שיש מצב שהם כולה מנותקי סלולרי). כנ”ל גם במעריב: “חשש לחיי ישראלים”.
עדכן מהבוקר: מניין ההרוגים עלה ל-1,900.

בידיעות שבידי הכותרת היא “שלושה פיגועים ביממה אחת”. לאחר מכן יצאה מהדורה מעודכנת, כנראה (ר’ בכותרת המובאת פה: “ארבעה”). זהו הפיגוע הרביעי, שרק ידיעות הספיק לעדכן בעיתון המודפס.

מעניין שפיגועי הסו”ש מופיעים בישר”ה רק בתחתית השער, ובהמשך, בע’ 10.
מה המגמה? להראות שהכל בסדר פה? להדחיק?
4שוטרים

גם במעריב זו כותרת בתחתית השער.
בידיעות זוהי כותרת הגג בשער וכל כפולת 8-9. גם בהארץ הידיעה מופיע בחלק העליון של השער.

מה באמת קרה במחסום עם עלי אבו ע’נאם בן ה-17 (או 16, תלוי) שנורה למוות במחסום א-זעים?
(תודה לשמאלנית בלאי ).
התיאור בידיעות הבוקר:

בליל שבת… הגיע עלי סעיד אבו רנאם… לעבר נקודת הבידוק… לפתע שלף הנער סכין קצבים שהחביא על גופו והתנפל על הלוחמים במקום. הלוחמים הצליחו להדוף אותו והוא החל להימלט אל עבר מחסום א-זעים הסמוך. הלוחמים פתחו במרדף אחריו תוך ירי אזהרה באוויר ובמקביל קראו לעבר הלוחמים במחסום א-זעים כדי לעורר את תשומת לבם למחבל המתקרב, וכדי למנוע ירי דו צדדי. הנער הפלסטיני שלף סכין נוספת ורץ לעבר המחסום. המאבטחים והלוחמים שהיו במחסום קראו לו לעצור. הוא המשיך לרוץ, נורה ונפצע באורח אנוש. צוות של מד”א ירושלים שהוזעק למקום קבע את מותו.

פסטיבל קצה הקרחון בעניין פרס הולך ומתעצם. בשבת הבאתי את כל מה שנכתב בעניין זה בסו”ש, והנה עוד תוספת של המגיב עובר אורח.

סיפרתי אתמול על השת”פ של ידיעות עם תנובה. פספסתי את הכתבה הזו, הלא חתומה, על שוקו, שהתפרסמה בבוקר שבת. שימו לב לתחכום: המילה “תנובה” לא מוזכרת.

מדי פעם גדעון לוי, כותב דברים מיותרים, כן כמו כולנו. הנה אחד מהם.
קפה תמר ייסגר ביוני, אך הוא מזדרז להספידו, ומחבר בין ההודעה על כך לבין יום העצמאות.
למה הכוונה “שרה הדועכת”? מי כותב ככה על בנאדם בריא וחי ונושם? האישה חגגה 90 ב-14 באפריל, אולי מותר לה לנוח מעט על זרי הדפנה? לא כולם הם שמעון פרס המתרוצץ כאחוז אמוק בין מאה אלף דולר למאה אלף דולר ברחבי העולם. ובנוסף, מי מפריע לך לשבת בכל בית קפה אחר? בינתיים הזכות הזו מוקנית לך (ולכולנו), ואני מקווה שבתי הקפה לא ימודרו לפי דעותיהם הפוליטיות של יושביהם.

יש עורכים בבית?

וכך נותרו דברי העורכים בכתבה (הארץ).

דבריהעורכים

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

חב”ה על חוות הפונדקאות בקטמנדו.

אם לא הבנתם/ן את משמעות החדשות מקטמנדו – מתנהלות שם חוות פונדקאות, עם סחר מאסיבי ביבוא נשים מוחלשות ממדינות שכנות לצורך עיבור עבור בעלי ממון מהמערב וסחר בביציות מהעולם המערבי (כי המקומיות טובות רק כאינקובטור חי, לא חלילה כמטען גנטי). מסלול הפונדקאות בחוות ההרבעה והעיבור בנפאל נפתח בעקבות סגירת אופציית הפונדקאות בתאילנד, לאחר שהתאילנדים הבינו שמדובר בסחר מאסיבי בנשים ותינוקות. חלק מהנשים מיובאות מתאילנד, בדרך כלל מאיזורים נחשלים בצפון. הן מנותקות ממשפחותיהן, מפומפמות בהורמונים, חלים עליהן איסורים מאיסורים שונים, הן שם עד ללידה. כמה מאדריכלי הזוועה השיטתית הזו (ומי אמר/הה שאסור להשוות?) הם ישראלים, כי לישראלים יש ראש טוב לעסקים. הם מזהים הזדמנות עסקית בכל דבר. לקרוא את ההתנסחויות הציניות בפירסומי חברות התיווך, שגוזרות קופון שמן על כל אשה וילד/ה נסחרים, עושה לי עור ברווז. ולא משנה כמה פעמים נחשפת לזה. לא סתם תקועים שם בו זמנית עשרות “הורים”. נפאל חזקה כעת על המפה כזירה מצויינת לכל סוגי הסחר בבני אדם. ככל שהמדינה נחשלת וענייה יותר, כך האנשים בה, ובמיוחד נשים וילדים, נתפסים על ידי חזירי המערב יותר ויותר כחומר גלם, אמצעי להשגת גחמותיהם וכמוצר צריכה.
תחשבו מה שתחשבו, תעשו מה שתעשו, רק שלא תגידו שלא ידעתם/ן.

ניר גונטז’: שוב יוצא הצבא למערכה בשדות היח”צ.
אני לא בטוחה שהתשובה היא לא להגיש סיוע הומניטרי לאזורי אסון.

אז אולי לא כדאי להזדרז ולצייץ. אלון ב-דוד מזדרז ומתקן.

אבד

צחוקים: יוסי אליטוב על המודיע.

מודעות עצמית זה דבר חשוב בחיים. לא לכולם יש.



הנה שוביניסטית לתפארת.
לא כולם זוכים לאהבה ענקית כמו שלך, מתוקית.

מצליחגודי

לפני פיזור

תנובת הסו”ש:
מחלת העליזות
אצבעות שחורות
מה היה אמש בסינמטק ואיפה ניפגש ביום שלישי עם איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?.

תודה רבה לכל תומכי הבלוג.