הכותרות
♦ בני בגין תוקף את ידיעות ואת נחום ברנע על פרשת מסמכי הוויתור.
ישר”ה הפך את דבריו לכותרת הראשית שלו. אז לא, זה לא הדבר הכי חשוב במדינה הבוקר, שבגין תקף את ידיעות. זו ידיעה שיכולה הייתה להתפרסם בעמוד פנימי, במסגרת עמודי הבחירות. העובדה שישר”ה בחר בה ככותרת ראשית מעידה על טעם רע במיוחד, על שיקול דעת מוטעה של העורך הראשי ועל דבקות בתרבות כיכרות צווחנית.
מאמרה של מירי עדן ממשיך ותוקף את דרכו של נוני מוזס.
מצטרפים: יהודה שלזינגר ודרור אידר. חיים שיין ומיכאל טוכפלד. מהשער ועד עמוד 7 בעיתון המודפס. וואוו. לא הגזמתם בכלל.
אוקיי, ועכשיו נעבור לצד השני של העולם, לרחוב מוזס, ונראה איפה מוזכרת התקיפה של בגין בעיתון.
פה יש לדפדף עד ע’ 6 למטה. הכותרת: “בני בגין אתמול: פרסום שקרי. בגין בעבר: ביבי מחלק את ירושלים”.
ועל כך אומרים בידיעות:
בגין שכח לציין שהוא עצמו תקף את רה”מ בשל נכונותו לעשות בדיוק זאת. בדצמבר 1998 האשים בגין כי ‘הוויתורים לפלסטינים הפכו גם את הליכוד למפלגת נדל”ן. נתניהו מהמר בקזינו של ערפאת’… כמה חודשים לפני כן תקף בגין, שהתפטר מממשלת נתניהו בעקבות הסכם חברות את רה”מ באופן אישי: ‘נתניהו מועל באמון הבוחרים ומוליך אותם שולל.’ ב-1997 הוא טען ש’ביבי מחלק את ירושלים’, ואת הסכם חברון כינה גרוע יותר מהסכמי אוסלו. ‘נתניהו נתן הסכמתו להפקרת חלקים של מולדת היהודים’, אמר בגין.
♦ הזוג נתניהו התראיין לערוץ 24 (24??). הראיון ישודר בשישי.
כנס יום האישה של הליכוד הפך לכנס בשבחה של שרה נתניהו.
♦ ידיעות, שער אחורי (איתמר אייכנר): אודי סגל ראיין את שר הביטחון במרכז הבינתחומי בהרצליה. בין היתר הזכיר שגלעד שליט “נחטף במנהרה” (טוב, הוא לא נחטף במנהרה אלא הועבר דרכה). סגל הפנה את תשומת לבו של בוגי יעלון לכך ששליט נמצא בין הסטודנטים המאזינים לו.
שליט נופף לבוגי וצחק (כך בידיעה).
בוגי אמר “היי גלעד. אז הוא מכיר את העניין”.
הקהל התגלגל מצחוק.
ואני שואלת: מה מצחיק פה בדיוק? מה? רשלנותו של החייל שליט? הסכומים המטורפים שבזבזה המדינה עליו? שחרור המחבלים? מה? למה התגלגל הקהל מצחוק?
♦ לא מבינה את ההפניה לדברי ברק רביד בשער: “אצל נתניהו, כל אמירה טובה לשעתה“. ואצל מי לא? אין אדם שלא משנה את דעותיו. מה כל כך מפתיע שרה”מ מעדכן את עצמו?
♦ משה כחלון יענה על שאלות באתר הארץ מ-11:00.
♦ ד”ר הני זובידה ויאיר גרבוז מתנצחים על דברי גרבוז בנאום בכיכר רבין.
במעריב ובישר”ה קבעו, ועוד בשער: “נאום הצ’חצ’חים 2″. לא נכון. שום צ’חצ’חים לא יבואו פה. זו התססה ותעמולה. התיאור בידיעות (גם פה בשער): “סערת גרבוז, גינויים מקיר לקיר על ‘נאום הקומץ’”. כותרת סבירה הרבה יותר.
אני מצדדת בגרבוז. צודק לגמרי: הוא לא אמר שום דבר גזעני.
[אגב, לא הבנתי למה בעמוד של זובידה בבינת"ח מצוין שהוא יליד העיר בגדד שבעיראק. ליד איזה מרצה נוסף כתוב הפרט המרגש הזה? למה זה רלוונטי?]
גרבוז: אמרו לנו שצורחי מוות לערבים הם קומץ ושאנשי תג מחיר הם קומץ, גם נאמני הר הבית ומלבי השנאה הם קומץ. אמרו שהגנבים ולוקחי השוחד הם גם רק קומץ. מנשקי הקמעות עובדי האלילים והמשתחווים על קברי קדושים רק קומץ, אפילו המטרידים המיניים והאנסים קומץ. אם כל אלה רק קומץ אז איך זה שהקומץ שולט בנו?
לא מבינה למה נפתלי בנט מתעקש להוכיח שהוא מוגבל שכלית, ומחבר שתי אמירות בלתי מתחברות של גרבוז, כדי להוכיח שהוא גזעני.
אתמול נפל דבר בישראל, בעצרת בכיכר רבין של אנשי שמאל עמד אומן יאיר גרבוז ואמר את הדברים הבאים – מנשקי הקמעות, אנשים ורוצחי ראש המשלה רבין – הקומץ הזה נעשה לרוב. ככה הוא קורא למחנה שאני עומד בראשו.
♦ אגב, בנט, שמע סיפור: נהג הורשע כי הניח תפילין באמצע הנסיעה. לדעתי מדובר בגזענות, אפליה, התנכלות לציבור הדתי, ואמצעי מניעה לבל יקיים את טקסיו ואת פולחנו. יש להדיח כבר אתמול את השופטת שרון לארי-בבלי. חצופה! בטוח המטבח שלה לא כשר והיא לא שומרת נידה.
♦ איתן הבר כותב בידיעות שאין מצב שמאיר דגן ביקש להאריך את כהונתו, ושהוא מוכן לשים את ידו באש לאחר הצהרה זו. השאלה היא אם את היד הדומיננטית. הבר אומר גם שדוברי הליכוד משתמשים בטענה זו כי זה מה ש”קהל ההדיוטות, שביניהם קהל המצביעים לכנסת” מבין. נשאלת השאלה אם האמירה “קהל ההדיוטות” לא מקבילה לקומץ של יאיר גרבוז.
בית המשפט
♦ ילד בן שלוש וחצי מת כתוצאה מתרופה להאטת קצב הלב שהוזרקה לו לפני סי.טי. ההורים תבעו את ביה”ח שיב”א, שהכחיש והתנער מאחריות. ביה”ח לא ידע שלהורים יש הקלטה של שיחה בה מודה רופא בטעויות ביה”ח.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
♦ הארץ בכתבה על מפעל לבובות מין. על פי ההבטחה (?) בפייסבוק בכתבה יש תמונות נועזות יותר מאלו שאפשר לפרסם בפייסבוק. בפועל, התמונה הנועזת ביותר מתוך הכתבה מתפרסמת בפייסבוק.
משתכשכים בביצה
♦ מנכ”ל החינוכית אלדד קובלנץ ישמש כמנכ”ל זמני של תאגיד השידור הציבורי החדש ויעסוק בהקמת התשתית המנהלית והטכנולוגית שלו.
הלכו לעולמם
♦ באיחור בלתי נסלח התברר לי ששאול שיר-רן, העורך המיתולוגי של התוכנית טלסינמה בערוץ 1 הלך לעולמו בתחילת פברואר והוא בן 68. שאול היה העורך הראשון שהזמין אותי להופיע בטלוויזיה, כשהתחלתי לכתוב ביקורות קולנוע ברייטינג, בתחילת המילניום הלזה, כשעוד הייתי בלונדינית קצוצת שיער.
♦ המפיק ההוליוודי דני לרנר, אחיו של אבי לרנר.
לפני פיזור
♦ להתראות הערב ב-19:00 בהיכל התרבות הסינמטקי, או הסינמטק ההיכל תרבותי של מעלות תרשיחא.