הכותרות
♦ נדהמתי מהתגובות אתמול בבלוג, שרובן מצדיקות את השוטר היורה שהרג את חיר א-דין חמדאן.
שוב פעם: לא מבינה איפה טעיתי בחינוכי.
זה מגוחך לחלוטין, מאחר שהשוטר היורה עצמו אומר שלא התכוון להרוג. הוא מאובטח כעת ברמה 6, הרמה הגבוהה ביותר, בשל איומים על חייו.
♦ תרומת ידיעות לקידום הדו קיום: כפולת האמצע על יהודים וערבים שהקימו עסק משותף.
♦ המשך הסאגה על אהוד אולמרט ואהוד ברק ושוחד המיליונים שברק קיבל לכאורה, מאוד משעשע: בידיעות כותבת טובה צימוקי ש”וינשטיין צפוי להורות על הבדיקה בגלל מעמדו הרם של הדובר ובעקבות פניות שהגיעו אליו בדרישה לברר את הטענות”.
ולמה זה הצחיק אותי? כי “מעמדו הרם של דובר” קשור כקליפת השום. אנשים מרכלים בכל גיל ובכל מעמד. מהנמוך לגבוה. אין בכך כדי לומר שאני יודעת אם ברק לקח או לא מיליונים או חצי שקל, רק הנימוק לפתיחת החקירה ע”י וינשטיין מביך ברמות.
החוק נגד ישר”ה
♦ חיים שיין ממחזר את עצמו.
♦ העיתון מביא את דברי פרופ’ אסא כשר לרשת ב’:
"…התקשורת, יש פה שני דברים שמוכרחים לסמן אותם. קודם כל, היא שיכורת כוח. ביום רביעי הקרוב תידון הצעת החוק נגד עיתון ‘ישראל היום’. בעיניי זו שערורייה. לצורך האינטרסים הכלכליים של עיתון גדול, ‘ידיעות אחרונות’, יש חברי כנסת שמתגייסים להפריע למתחרה ‘ישראל היום’ במודל העסקי שלו… אני לא רואה איך זה לטובת הכלל, אני לא רואה איך יש פה אפשרות כלשהי בכלל לעסוק בזה בצורה רצינית חוץ מאשר באמת הבריונות של הרוב שיכול להכתיב לאנשים איך לנהוג בעסקיהם. את זה אני אומר בלי שום קשר לאג’נדה של ‘ידיעות’ או לאג’נדה של ‘ישראל היום’. זה לא מעניין אותי בכלל. ‘ישראל היום’ הוא עיתון שתומך בנתניהו. גם אם היה מתקיף מהבוקר עד הערב את נתניהו – הייתי אומר אותו דבר. אתה לא פוגע במודל עסקי כזה."
♦ הכנס היהודי הזה בוושינגטון, של IAC, עליו אני מדווחת כבר כמה ימים, הופך משיחי מיום ליום.
"אני מאמין שאנשים בדעה צלולה יחשבו פעמיים… הם יבינו שהם יוצרים דיקטטור. זהו מפעל פרסומי שנוני מוזס רוצה לחסל כדי שהוא יוכל למכור את העיתון שלו להוצאה לאור גרמנית או לכל אחר שיהיה מוכן לשלם לו מספיק כסף, אז הוא רוצה להעלות את המחיר. הוא יודע שהוא בצומת דרכים, בין הישרדות להכחדות.
…נוני מוזס תוקף את ביבי ואת משפחתו במשך שנים ועשורים… אני מוכרח לזקוף זאת לזכותו של נוני, כשהוא אומר שזה ‘ביבי-תון’, שזה העיתון של ביבי, הוא מנסה לפגוע באמינות שלו ולהגביל את עצמאות העיתון. אבל זה פשוט לא נכון. זה פשוט טיפשי. אם הייתי שופט הייתי צוחק על זה…"
אדלסון וסבן בהחלט היו רוצים לרכוש את ניו יורק טיימס כדי להשמיע בו את דעותיהם, כמובן.
ציר המוות בפ”ת
אחרי 21 הרוגים במשך חמש שנים ומיליוני שקלים שירדו לטמיון, יסגור משרד התחבורה את ציר האוטובוסים בז’בוטינסקי הפתח תקוואי “ביומיים הקרובים”.
מדובר באחת משערוריות הבטיחות הגדולות בישראל, וככל שאני מבינה, שום גאון ממשרד התחבורה לא יעמוד על כך לדין. האם זה לא רצח? או לפחות הריגה? 21 בני אדם היו צריכים למות בגלל טיפשות אין קץ של מתכנני התחב”צ בעיר וביציאה ממנה. לא דורש ועדת חקירה? לא כדאי שמישהו יישב בכלא או שהרשיון שלו להכריז על נתיבי תנועה יישלל? לא, באמת, תגידו, אני רוצה להבין.
משתכשכים בביצה
גבירותיי, נראה אם מי מכם יכול לעזור לי:
אני מחפשת עיתונאי/ת ערבי/ה שיכול לדבר על ביקורת תקשורת בתקשורת הערבית המקומית.
מישהו מכיר? יודע?
נא שגרורוהו אלי, ומובטח לו/ה משהו נחמד.
שרון שפורר VS גדי סוקניק:
"פשוט לא ייאמן: איך גדי סוקניק בוחר לעשות פולואו על החשיפות המדהימות של ברוך קרא על החזירות של אולמרט וברק והאאודי שלהם? הוא עושה איטם מתלקק על חברת אאודי כולל ראיון קצר עם מנהל השיווק של אאודי. שאותה אגב מייבאת צמפיון מוטורס של פרופסור יצחק סוארי – מנושאי הדגל של ההון שלטון בישראל וכמובן חברו הקרוב של אולמרט שלפי התיאור שלו בהקלטות שולה קיבל אאודי לפרצוף עם יופי של אקססוריז."
אלי ציפורי VS גיא רולניק
אלי ציפורי (גלובס) חובט בגיא רולניק עם נתונים. מזה זמן שרולניק מנסה לגרום לאזרח הפשוט לחשוב שהמגזר הציבורי כולו סוורי נמל אשדוד, ושהעובדים בו אשמים בכל החוליים כאן. ציפורי, בנתונים שאסף, מנתח לעומק, ועוקץ את מתחרהו.
הוא גם מעלה את השאלה הגדולה, בלי להזכיר את רולניק בשמו, למה כל התוכניות שלו לשיפור המצב כוללות רק הגברת התחרות והורדת יוקר המחיה באמצעות רפורמות אוטופיות של המצאת המדינה מחדש, אבל אף פעם לא העלאת שכר (רמז – כי כשהוא מדבר על מעמד ביניים שבשבילו צריך לעשות רפורמות, הוא לא מדבר על שכירים).
מעניין אם רולניק יגיב.
…איך בדיוק מייצרים משרות עם פריון גבוה ושכר גבוה, ומה עושים עם תעשיות שבהן הפריון נמוך כביכול. לפני שנתפנה לעסוק בשאלה הכבדה הזאת, החלטנו להמטיר עליכם עשרות נתונים, שקיבצנו בכמה טבלאות. אנחנו מאמינים שאי-אפשר לקיים דיון כלכלי רציני בלי לספק עובדות או נתונים, ואחת הבעיות של השיח הכלכלי בארץ הוא שהוא הפך סיסמתי, אמוציונלי, מכליל ומאשים. נושאים כלכליים כבדים מועברים בדקות בטלוויזיה או במאמרים של 300 מילה בעיתונות, ותמיד עם אינפלציה במילים מפוצצות כמו “קרטלים”, “מונופולים”, “סקטור ציבורי שמן” ו”סקטור פרטי רזה” וכדומה. זה כמובן קליט, מתסיס, מוכר ועתיר רייטינג. מה עם קצת עובדות? נו, זה ממש לא חשוב.
אז ככה: השכר בסקטור הציבורי גלוי ומפורט מאוד. הדוח השנתי של הממונה על השכר, הכולל את כל הגופים הציבוריים, מציג את ממוצעי השכר בכל גוף ואת רשימת בעלי השכר הגבוה בו. השכר בסקטור הפרטי, לעומת זאת, לא ממש גלוי…
- מתן שירם, מבקר הקולנוע של גלובס, פורש.
- אמנון מרנדה מונה משנה לעורך ב-ynet.
- ליאור לנדנברג, לשעבר רכז הכתבים של מעריב, יהיה הדובר של יאיר לפיד.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
מה יחזק את מערכת הבריאות?
תשובה לסטטוס של שרת הבריאות יעל גרמן.
כמו שאומרים בערוץ 10 בעניין ההקלטות של אולמרט, אני לא אחראית על המידע. כתבה ניצה צמרת בפייסבוק:
"כשהעוגה מוצלחת- טעימה לחיך ונאה למראה, מגיעות לשף מחיאות כפיים. אבל כשאינה מוצלחת -כל הדיבורים לא יעזרו. והנמשל – חיסון השפעת 2014. בשבוע שעבר הוסר הלוט מעל התעלומה – איך קרה שכל כך הרבה אנשים חולים כל כך הרבה זמן? מתברר שהחיסון השנה מזוהם, החיידק לא הומת כראוי ולמרות זאת אתם -ן נדרשים להתחסן. והמקור שהואיל לחשוף בפניי את הסוד, לא אחר מאשר רופא בכיר בבית חולים. חודשיים אני גרורה נגררת, חיה בקושי, לא מתפקדת, מצומררת תדיר, מנוזלת, משתעלת , חום בא והולך, אֶפֶס כוחות, ראש כבד, חולשה… לא כולם חטפו השפעות לוואי קשות כאלה. רבים חטפו. יש לי הכבוד להימנות עליהם. אז מי שטרם עשה את המעשה, שיחשוב טוב-טוב אם הוא מעוניין להסתכן. אפרופו, החיסון אמור לכסות על כחמש סוגי שפעות כשבאוויר מסתובבים הרבה יותר. ראו הוזהרתם-ן"
רביב דרוקר מסנגר על אייזנקוט.
ג’ודי ניר מוזס מלכלכת על הח”כיות זהבה גלאון ומיכל רוזין, ואז מוחקת את הציוץ כי החברים העירו לה.
מלכת הטוויטר לא ממש מודעת למעשיה, מה לעשות.
הפלסטינים ביקשו וכנראה יקבלו תדרים המשמשים את כל חברות הסלולר בישראל, את צה”ל, חברות בזק והוט, “עידן +” ו”רשת החרום הלאומית” של ישראל (Telecom.news).