הכותרות
- בשלושה עיתונים אפשר לקרוא הבוקר בשער על הילדים חולי הסרטן של חיפה. כל עורך לפי יד הדמיון הטובה עליו:
“לגדול בצל הסרטן”, ידיעות.
“סרטן הילדים במפרץ חיפה”, מעריב.
“מחצית מהילדים חולי הסרטן בחיפה – בגלל זיהום אוויר”, ישר”ה.
על חיפה כעיר מזוהמת, שאחוז התחלואה בה מסרטן גבוה מהממוצע הארצי, אין מישהו שלא שמע במדינה. זה גם לא חדש.
במספרים: בעשור האחרון התגלו בחיפה 780 מקרי תחלואה כתוצאה מהזיהום, ומתוכם 30 ילדים. שיעור הילדים החולים עד גיל 14 כפול מהממוצע הארצי.
תגובת ראש העיר לידיעות: “הכלים נמצאים בידי הממשלה ולא בידי העיריות… הנתונים מוסתרים מראשי הרשויות… והמשרד להגנת הסביבה מסרב לחלוק אתנו את רשימת המפעלים המזהמים ולחשוף את רמת הזיהום…”
זו טענה מעט משונה, מאחר שהנה, ערך בוויקיפדיה, ובאתר המשרד לאיכות הסביבה, הדוחות הגלויים לכל מ-2013. נשאלת השאלה מי צריך לסגור מפעלים עד שיפחיתו את רמת הזיהום, ומי מפקח על על. תפקידו של מי זה? לא של המשרד לאיכות הסביבה?
גם בחדשות 2 הופיעה תגובתה העצבנית של עיריית חיפה.
הארץ הוא העיתון היחיד שסיפור הילדים והסרטן (כותרת פופוליסטית ומחרידה כתמיד, אין מה לומר), לא מופיע בשער.צפריר רינת מדווח על הדו”ח בע’ 8, ונותן נקודת מבט מעט אחרת:
ד”ר מיכה ברחנא, האחראי לשעבר על אגף רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות וכיום פרופ’ בבית הספר לרפואה ציבורית באוניברסיטת חיפה. “עם זאת צריך לזכור שמדובר בהערכה בלבד והיא במידה מסוימת ספוקלטיבית”. לעומת זאת מטיל ברחנא ספק רב באמינות ההערכה לגבי הקשר בין סרטן אצל ילדים וחשיפה לזיהום אוויר. “אצל ילדים אלה מדובר במקרי סרטן שלא הוכח במחקרים קשר בינם וזיהום אוויר. כמו כן ברור שאצל חלקם לא היה זמן מספיק של חשיפה סביבתית לזיהום שיכולה לגרום לסרטן”.
מהדיווח בידיעות קשה להבין כמה אחוזים מתוך כל חולי הסרטן של העיר מהווים ה-780. בהארץ אפשר למצוא את הנתון: 16%.
מה אני רוצה לומר? ראשית, שברחנא מתייחס בספקנות למסקנות בעניין זיהום+ילדים+סרטן.
שנית, שכל הנתונים הללו פורסמו בעבר. הסיבה ששלושה עיתונים הפיצו בשער את הנתון: סרטן+זיהום+ילדים היא שזה כמובן מושך את העין מיד ומלחיץ עד מאוד. אבל ברמת המידע שהועבר ומועבר מדי כמה חודשים, כולל כל הסטטיסטיקות המאיימות, אין בכך שוב דבר חדש אלא עבודת יח”צ מוצלחת (לרגע), שהלוואי ותקדם את הטיפול במפגעי הזיהום בעיר.
- על פי ברק רביד, רשימות הבית הלבן חושפות את הנתק בין שגריר ישראל ליועצי אובמה, וזה, על פי תיעוד הפגישות. יחד עם זאת, בידיעה מופיעה הפסקה הבאה:
…הנתונים אינם מלאים ולא כוללים פגישות חשאיות שלא התקיימו בבית הלבן או במבנים הסמוכים לו. הם אף לא כוללים פגישות שהוסרו ממאגר הנתונים בשל רגישותן המדינית או הביטחונית. כמו כן, בדומה לכל מערכת ממשלתית – גם בבית הלבן קיים חוסר סדר ואי־מילוי נהלים הוא חלק מהמציאות. אולם, הנתונים שהופצו מספקים נקודת מבט מעניינת וייחודית על מערכת היחסים בין ישראל לארה”ב, שבמשך 2014 הפכה מתוחה מתמיד…
נו? אז מה הנתונים האמיתיים?
צהלה ושמחה בישר”ה: “הקונגרס כופף את אובמה”. צריך לזכור שאובמה הוא האויב הגדול של העיתון.
בידיעות אין שום רמז לענייני אובמה. אף מילה היום.
בהארץ תקראו דווקא על “פשרה בקונגרס” (מהניו יורק טיימס).
- נשים בשירות היטלר. הצד האחר של “נשים משוחררות ועצמאיות”.
קשה לקריאה עד בלתי אפשרי, אבל ככל הנראה, מה לעשות, הכרחי.
- פרופ’ מריו שניידר הושעה מהוראה באוניברסיטה העברית בשל חשדות לעבירות מין.
בניגוד לכתוב במעריב, “הואשם”, כל ההליך נגדו נסגר בין כותלי האוניברסיטה ולא בבית המשפט.
- והיום בבית המשפט: סרט על נוחי דנקנר.
תנו לצה”ל לנצח
תגובה לאביחי בראל:
באוגוסט האחרון, היו לי דמעות בעיניים.
היום, רותח לי הדם.
בואו נחזור שניה אחורה…
–ינואר 2009, מבצע “עופרת יצוקה”–
סמל הצוות שלי נפצע בשטחי הכינוס ולא יכל להכנס למלחמה. מודיעים לי חגיגית שאני סמל הצוות. לא עברתי קורס מכ”ים, בטח לא קצינים או סמ”בים. בקושי הייתי מפקד חוליה במסלול, וכבר “בשעת השין” אני מפקד על הצוות שלי בחיפוי אחורי בתוך הרחם התוסס של סג’עאייה. אפס נסיון מבצעי, שנה וארבע בצבא, ללא קורס פיקודי ולו הקטן ביותר, וכבר תחתיי פקוד צוות שלם כשאני מספר 2 בשרשרת הפיקוד, והמפק”צ הגיבור שלי הוא מספר 1 בשרשרת.
אבל היי! נעשה ונשמע.
עוד מודיעים לנו חגיגית (באופן בלתי מוסבר, הכל היה בסימן חג לקראת הכניסה), שאנחנו נכנסים עם אכזריות. (אכזרית היא כמו טנק, רק מעפן, בלי צריח ועם מנוע של פן). אנחנו, עורב גולני, מה לנו ולאכזריות? מי יודע מה זה אכזרית? מעולם לא הייתי בתוך אכזרית, כלי הרכב היחידי שלי הוא הרגליים שלי, וברגע האמת אומרים לך “בוקר טוב אדון סיירת, תכיר: אכזרית-אביחי, אביחי-אכזרית, בהצלחה”. מעבירים לך עלק הסבר של כמה “דקות-בזק” לפרוטוקול ואתה אמור להיות מוסמך אכזרית. אכזרי לא?
אבל היי! נעשה ונשמע. [...]
מכתב שר הביטחון בוגי יעלון למשפחות השכולות לרגל יום הזיכרון מלא בשגיאות.
היום מתפרסם הסיפורון גם בידיעות עם תגובת לשכת השר:
מדובר בתקלה מצערת שאנו מתנצלים עליה. הטקסט הסופי באיגרת למשפחות הועבר להדפסה, אך הוקלד פעם נוספת שלא לצורך. בהקלדה הנוספת נפלו טעויות שאסור שיקרו. הסיבות שהובילו לתקלה מתוחקרות בימים אלו. שר הביטחון מבקש להתנצל בפני המשפחות על עוגמת הנפש.
משתכשכים בביצה
האקונומיסט הבריטי טוען שכותרות ישר”ה מאושרות על ידי משרד ראש הממשלה דרך קבע. בישר”ה שוקלים להגיב בתביעה. או שלא. האקונומיסט טוען שיש לו מידע מבוסס (פרספקטיבה, תודה לנירית).
בידיעות מדווחים בהרחבה בעמודי החדשות: שר התרבות והתיירות זומן לשימוע בפרלמנט באיראן בעקבות מחאה ציבורית נגד האישור שניתו לכתבת ידיעות, אורלי אזולאי, להיכנס למדינה. הכתבה התפרסמה בפסח. “היא כמו וירוס שנכנס לגוף”, זעקה הטלוויזיה האיראנית.
רינו צרור יגיש תוכנית יומית חדשה בגל”צ כל יום ב-12:00.
ארנון מילצ’ן חושב על הגדלת חלקו בערוץ 10.
ועוד בעניין ענת וקסמן
תומר פרסיקו (לקריאת כל הסטטוס היכנסו לקישור): בבוקר יום אתמול כינה ינון מגל את השמאל הקיצוני “חיידק טורף שפוגע במוח”. בערב אמרה ענת וקסמן שמצביעי הימין “יוצאים מהחורים”. מגל הוא חבר כנסת מטעם הבית היהודי, וקסמן היא שחקנית. התגובה לדבריו של מגל היתה אדישות רבתי. התגובה לדבריה של וקסמן היתה זעזוע צדקני. דיווחים על דבריו של מגל מאז אתמול בבוקר: הארץ, ערוץ 7. דיווחים על דבריה של וקסמן מאז אתמול בערב: מאקו, nrg, ישראל היום, כיכר השבת, מעריב, ערוץ 7.
…כשדבריה של שחקנית מהשמאל נחשבים יותר מאשר אלו של חבר כנסת מהימין, כשמצפים משחקנית “לדבר יפה” ומחבר כנסת אין ציפיות רק מכיוון שהיא מהשמאל והוא מהימין, כשכל בוהמיין שמאלני אקראי הופך לנציג המחנה בעוד נבחר ציבור ימני אינו נחשב ליותר מטוקבקיסט, אפשר להבין שבמקום מאוד עמוק השמאל הוא עדיין אליטה…בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
הגולשים כועסים על שלי יחימוביץ על ספוילר למשחקי הכס.
מה כתוב בעברית על הגב של חלוץ אתלטיקו מדריד?
“מה לא להרוג אותי, יחזק אותי”. אני לא חושבת שמישהו חמד לו לצון, אלא שמישהו תרגם לא נכון (ועוד בכתב ראי). כבוד למפענחי כתב החידה.
לפני פיזור
חזקו ואמצו ביום השואה.