הכותרות

♦ ישר”ה ומעריב מזהירים מפני המלחמה הבאה.
“נתניהו: ‘לא נבליג אפילו על ירי של רקטה אחת’” (ישר”ה).
“בירושלים מזהירים: ‘חמאס יישא באחריות לכל הסלמה’” (מעריב)
כלומר, בעוד בישר”ה העניין הוא פרסונלי לגמרי, מי שלא יבליג זה נתניהו, במעריב המסר יותר עמום: “בירושלים מזהירים”.
בידיעות, לעומת זאת, הנוסח פסיבי ומיואש: “החשש: חוזרים לשגרה של ירי”. אין איומים מפני איזו מלחמה עתידית, אלא מזכירים את מצבנו.
בהארץ הכותרת הפוכה לחלוטין: “לראשונה מאז צוק איתן צה”ל תקף בחאן יונס בתגובה לירי רקטה”.
תחילת המשפט מתארת את התקיפה של צה”ל, ורק בסופו מוסבר שזה בתגובה לירי רקטה.

על אף הכותרת הפסיבית בידיעות, כותב אלכס פישמן שעל פי הערכות מודיעין יש סבירות לחידוש העימות המזוין מול עזה ומול הגדה השנה. נו מה. כחיזוקית מובאת שאלת הבעד ונגד ב-24 שעות (סמדר שיר ומרב בטיטו) “האם צריך ליזום פעולה בעזה ולהרוס את המנהרות שנחפרו מחדש”. יאללה, ללבות את הבעירה, למה לא.

מעניין: למרות כותרת הגג הלוחמנית של ישר”ה, הידיעה על הרקטה מופיעה רק בע’ 9. שהרי זהו עניין זניח לעומת הקרב של נתניהו בציפי לבני, שזוכה לכיסוי בכפ’ 2-3 עם הכותרת “לבני חצתה קו אדום“.

אולי עוד אפילו לפני הבחירות יצליח רה”מיהו לדחוף לנו איזו מלחמה קטנה לגרון, איזה מבצע חיסול, ביעור, שיגור, שיפור שיזור, גידור, גימור כלשהו.

משתכשכים בביצה

גיא פלג VS מרדכי גילת.

גילת בשישי, 19.12:

השופט רוזן האמין לטלנסקי רק אחרי שורת עדויות וראיות, אחרי שהוכח שגם טלנסקי התבקש ע”י אולמרט לסייע לאחיו, ואחרי שזקן לא שללה את גירסת עד המדינה.
פלג ניסה במצגת השווא שלו להטיל ספק באמינות הרשעת אולמרט בשתי הפרשיות.
איך עשה זאת? הוא הציג קטעי שיחות בין זקן לפרקליטיה, בלי לציין תאריכים, בלי להסביר מה קדם למה, בלי לחדד ולהבהיר לצופים כי דבריה של זקן באותן קלטות “חדשות” – שעומדים בסתירה לעדותה במשטרה ובבית משפט – נעשו כשהיא היתה נתונה עדיין ללחצים הכבדים של אולמרט ועוד בטרם חתמה על הסכם עדת מדינה.

פלג בשבת, 20.12:

…הוא ייחס לנתניהו, ממש כך, גניבת מסמכים רגישים וסודיים ביותר ממשרד ראש הממשלה והברחתם לחוץ לארץ – “נתניהו ותעלומת המסמכים הסודיים”, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 9.11.2001.
אבל השיא, שיא השיאים שלו, היה תחקיר אשר התפרסם בידיעות במוסף 7 ימים ב- 21.9.2001. בתחקיר ההוא קבע גילת, לא פחות ולא יותר, קחו נשימה עמוקה: שהמיליונר האמריקני שלדון אדלסון נתן לנתניהו מיליון דולר (!) כדי שיכשיר את הדרך ויעזור לו להקים קזינו בישראל.
גילת ידע לספר שהכסף הועבר באמצעות יעקב נאמן לעמותות של נתניהו, ערב בחירות 96, תוך מבצע הטעיית המערכת הפוליטית, המשפטית ודעת הקהל בישראל! מעניין אם “ישראל היום” היה מאפשר לו לפרסם תחקיר זה או דומה לו. מה דעתכם, היה מאפשר?
הוא ערך בידיעות ריאיון חנפני ומלוקק עם אביגדור ליברמן והוא כתב כתבה אוהדת ביותר על חיים רמון. כעת, כשהוא שכיר של “ישראל היום”, הוא הופך את הנבלים שלו לגיבורים ואת הגיבורים שלו לנבלים.
וכעת, לא להאמין, הוא מתנפל עלי משום שחשפתי הקלטות שנמחקו על ידי שולה זקן ובני ביתה, אשר מאירות את שולה זקן באור שלילי ביותר. מה לעשות, מר גילת, בניגוד אליך, הרוקד כרקדנית בטן לצלילי עורכיך ומיטיביך, אני נאמן לאמות מידה עיתונאיות ורק להן. אני מחויב לעובדות ולידיעות ולהן בלבד. כך נהגתי בערוץ 1 וכך אני נוהג בערוץ 2. עקרונותיי ועמדותיי אינם למכירה והם לא משתנים על פי זהות מעסיקי…

עוד משיחות זקן אולמרט מתפרסם בישר”ה היום.

חדשות גבעתי

קצין מגבעתי על המג”ד, סא”ל לירן חג’בי (ידיעות, רותם אליזרע):

כשהוא בא מחטמ”ר שגיא הוא עשה רושם של מג”ד רציני, אבל התחלנו להבין מהר מאוד שיש לו לא מעט בעיות ערכיות. חלטורה, טיוח ותת-תרבות עבריינית אפיינו את התנהלות הגדוד.

המצדדים בו: לוחם מעולה; חיילות דלוקות עליו.

פוסט מורטם

טוב שיש לי חברים שמזכירים לי את הדברים החשובים שפספסתי בסו”ש.
סיפור חברות האשראי, הקשר שלהן לבנקים, הריכוזיות והעמלות אינו חדש.
הנה כתבה מ-2009, מ-2010, אחת מלפני שנה, הקוראת להפרדה בין האשראיות לבנקים.
בשבוע שעבר פירטה מירב ארלוזורוב איך עובדת שיטת האשראי המקומית: לא הבנקים הם הנותנים לנו אשראי לחודש כשקנינו נעליים, אלא בתי העסק הקטנים והאומללים.

מדינת כל גזעניה

במקרה, לא ישראל. כלומר, לא שבישראל אין גזענות של שערי אופנה במגזינים, אף שיש לנו את טהוניה רובל לנפנף בה בכל הזדמנות, וגם את מסקי שיברו הוותיקה (ואם שכחתי עוד כוכבת או שתיים בדרך, סלחו לי בבקשה), אבל הכתבה מתייחסת למגזיני ווג בעולם.

מלחמת המינים

דודי גולדמן מביא ב-24 שעות של ידיעות תקציר של מחקר מדעי הקובע שגברים הם אידיוטים. זו הפתעה!
הנה המקור, שמובא גם בקצה הכתבה שלו.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

♦ למה בעצם נגררת מדינת ישראל לבחירות שנה ועשרה חודשים אחרי הבחירות הקודמות?
הנה תיאוריית הקונספירציה של אור-לי ברלב (המקום הכי חם בגיהנום).
פחותויותר אני מסכימה עם כל מילה.

♦ נעימאוד: תנועה שהוקמה לאחרונה, “נשים עושות שלום“, תנועה הפועלת מזה כחודשיים למען הסדר מדיני. הצטרפו אליה כבר 5,000 נשים. הפעילות הראשונה: 700 נשים שנסעו ברכבת מנהריה לשדרות. בסופהשבוע האחרון החלו לעמוד בצמתים ובמרכזי קניות בכל יום שישי מ-13:00-15:00, כרגע ב-35 נקודות בארץ.
סביונה רוטלוי מסבירה למה הצטרפה לתנועה.
יעל אלעד בסלונה.
נשיםעושותשלום
צומת הכפר הירוק, שישי, 19.12.14

♦ אני בעד מכונת כתיבה משוכללת כהדבר הבא. כתיבה ללא הסחות דעת. מה טוב מזה.

 רביב דרוקר נגד עמותת שישי ישראלי.

♦ ע”פ סקריר ולווט (עיינו באצבעות או בטור השמאלי, ואפשר כמובן להמשיך ולהשתתף בו), נכון לזמן כתיבת הפוסט הזה, 42% חושבים שנתניהו לא יהיה רה”מ הבא. 35% חושבים שכן, ו-23% אומרים אולי.