מי נגד מי השבוע (עיצוב: סטודיו mako)
מי נגד מי השבוע | עיצוב: סטודיו mako
קזינו? למה להגיד קזינו?

כמעט שבוע אחרי שפרצה, החלה פרשת אורן חזן והקזינו לפנות בהדרגה את מקומה מסדר היום התקשורתי לטובת פרשת אורן חזן והחשד להטרדות מיניות. זה הזמן לסטטיסטיקות. בחמישי שעבר, יום לאחר שחזן התקבל בתשואות במרכז הליכוד, עדיין כיכבה הפרשה בעמודים הראשונים של כל העיתונים הגדולים, פרט לאחד כמובן:

מי נגד מי 135
"ידיעות", 11.6.2015. אורן חזן במרכז הליכוד? ברור שזה עמוד ראשון
מי נגד מי 135
"מעריב", 11.6.2015. אורן חזן במרכז הליכוד? ברור שזה עמוד ראשון
מי נגד מי 135
"הארץ", 11.5.2015. אורן חזן במרכז הליכוד? ברור שזה עמוד ראשון
מי נגד מי 135
"ישראל היום", 11.5.2015. אורן חזן במרכז הליכוד? חפשו בעמודים הפנימיים

האופן הצנוע למדי שבו טיפל "ישראל היום" בסיפור אורן חזן לא היה צירוף מקרים. מלבד ההפניה, בעמודים הפנימיים הקדיש "ידיעות אחרונות" באותו יום לנושא שני עמודים תמימים (סה"כ שטח של 2,243 סמ"ר) וכך גם "מעריב" (2,046 סמ"ר). גם ב"הארץ" הקצו לפרשה שטח ניכר (950 סמ"ר). ומה ב"ישראל היום"? שם הסתפקו בשטח קטן יותר מפי שישה בהשוואה ל"ידיעות" (337 סמ"ר בלבד). "ידיעות" ציין בכותרת המשנה כי "נתניהו שקל להגיע, אבל כשראה את 'המופע של חזן' התחרט". ב"ישראל היום", לעומת זאת, החביאו באותיות הקטנות את המשפט המגונן "באשר לדיווחים שלפיהם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הגיע לכינוס מרכז המפלגה כדי להימנע מצילום משותף עימו, הפטיר חזן כי 'מדובר בשטויות'".

פער מובהק נוסף בין "ישראל היום" לבין שאר העיתונים מתגלה כשמשווים כמה פעמים פורסמה ב"ישראל היום" המילה הרגישה "קזינו" באותם חמישה ימים שבהם אורן חזן ומעלליו בבורגוס היו בכותרות. ובכן, שילוב מבורך של שעמום קל ואובססיביות מתונה הניב את התוצאות הבאות: "ידיעות אחרונות" הזכיר את המילה "קזינו" 56 פעמים; "מעריב" 42 פעמים; "הארץ" 39 פעמים. ומה ב"ישראל היום", העיתון שהמו"ל שלו התעשר מהקמתם של בתי הימורים? שם הוזכרה המילה "קזינו" בהקשר לפרשת חזן 15 פעמים בלבד, אף לא אחת מהן בכותרת.

ולא נסיים בלי שני רגעים של נוסטלגיה, ממעמקי העשור הקודם:

אייטם-חזן
"ידיעות" בנובמבר 2001 (למעלה) ובמרץ 2005. היו זמנים בווגאס

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

הצהרת בלפור (4): אבירם ומוטי על הכוונת

הבלפוריסט נשמע מרוצה מעצמו. "עוד עיתונאי עוין יורט בהצלחה, הורביץ, לשביעות הרצון המלאה של הבוס", הוא התמוגג. "בפעם הבאה אני בטוח שאבירם כבר יידע להיזהר".

איזה אבירם? אבירם אלעד? אבירם ג'רפי? אבירם מני?!

"אבירם זינו מ'מעריב'. קבל תמונה".

לבלפוריסט
האייטם לפני שהגיע לבוס. כותרת חזקה ועוצמתית

נו? נראה לי שהוא דווקא הזיק לכם מאוד עם האייטם הזה.

"סבלנות, יקירי, גם ביבי לא נהיה ראש ממשלה ביום אחד. או שבעצם כן. לא משנה. מה שחשוב הוא שזו הייתה הכותרת של אבירם לפני שהיא הגיעה לידיעת הבוס. עכשיו קבל את הכותרת שלו אחרי ההתערבות של הבוס".

לבלפוריסט
האייטם אחרי שהגיע לבוס. כותרת חלשה ורכרוכית

אני בהלם.

"ממה אתה כל כך בהלם, הורביץ? אבירם לגמרי קטן עלינו אחרי שבלמנו את השמאלני המסוכן יואש פלדש. עכשיו אני מצטער, אין לי הרבה זמן. צריך גם לטפל במוטי".

מוטי קירשנבאום? אבל למה? רק בגלל שהוא וירון לונדון דיברו עם אורן פרסיקו על היחסים של ביבי עם "ידיעות אחרונות"?

"מה פתאום? את האייטם הזה דווקא מאוד אהבנו. אני מדבר על מוטי גילת".

מוטי גילת?!

"מוטי גילת".

אבל מוטי כותב בעיתון הבית!

"זה לא אומר שהוא לא צריך להיענש על מה שהוא כתב נגד הפטרון הגדול, הורביץ. קבל תמונה אחרונה".

מי נגד מי 135 - לבלפוריסט
תחקיר חצוף של מרדכי גילת, מלי קמפנר ומיכל גרייבסקי על שלדון אדלסון. לא נשכח ולא נסלח

מה זה?

"תחקיר של מוטי על הפטרון הגדול שפורסם ב'7 ימים' בספטמבר 2001. עכשיו, כשהמילה קזינו שוב חזרה לכותרות, זה הזמן להיפרע ממנו".

נו, באמת. עברו מאז כמעט 14 שנים.

"שום דבר לא נשכח ולא נסלח אצל הבוס".

אתה רוצה להגיד לי שבזה ראש הממשלה מתעסק? בכתבת ארכיון מצהיבה מתחילת המילניום? תגיד לי, מה עובר על ביבי?!

"ביבי? מי דיבר על ביבי?", היתמם הבלפוריסט. "התכוונתי לבוס".

ספרדי כפול

האם ראוי שדובר סלקום, רני רהב, יהיה חתום – כעיתונאי – על ידיעה חדשותית שתעסוק בטלפונים סלולריים? האם סביר שדוברת מקדונלדס, אירינה שלמור, תפרסם – כעיתונאית – אייטם מערכתי על המבורגרים בעיתון יומי? לא ולא, שלא לדבר על גילוי נאות הכרחי, כי אחרת העיתון  יחטוף על הראש בסקירת העיתונות היומית של אתר "העין השביעית". אבל מתברר שמה שברור מאליו בנוגע לסלולר ולביג-מק לא בהכרח תקף כשמדובר בהליכים לקבלת אזרחות ספרדית. מה הקשר? מעשה שהיה כך היה:

מאיה
האייטם של מאיה מאהלר ב"ידיעות" (למעלה) והמודעה (למטה). נחשו מי עונה לפניות?
בשבוע שעבר אישר הפרלמנט הספרדי את החוק המעניק זכאות לאזרחות ספרדית לצאצאי היהודים שגורשו מספרד בשנת 1492. ביום חמישי פרסמה כתבת "ידיעות אחרונות" בברצלונה, מאיה מאהלר, ידיעה בולטת על כך בעמוד 16. תחת הכותרת "השיבה לספרד" הסבירה מאהלר בקיצור את ההליך שיש לבצע על מנת להשיג את הדרכון הספרדי המיוחל.

באותו גיליון ממש, בעמוד 4, פורסמה מודעה קטנה של חברה ספרדית בשם Ladino Home הממוקמת בברצלונה ומציעה את שירותיה לצאצאי מגורשים המבקשים אזרחות ספרדית. מי שנענה למודעה ושלח מייל, קיבל תשובה מנציגת החברה. מיהי? אותה מאיה מאהלר ממש, המוצגת כ"מנהלת תקשורת" באתר של Ladino Home.

"משרדנו מתמחה בנושא אזרחות בספרד ובעל ניסיון בניהול תיקים עבור צאצאי מגורשי ספרד", השיבה מאהלר לאחת הפונות. "משרדנו מעניק טיפול אישי ומקצועי החל משלב הייעוץ והכנת התיק בצורה הטובה והמקיפה ביותר, הגשת הבקשה מול משרד המשפטים הספרדי וליווי ההליך עד לשלב אישור האזרחות ע"י רשויות הממשל הספרדי". המחיר שגובה החברה עבור הטיפול הכולל בבקשה: 1,450 אירו (לא כולל תרגומי נוטריון והוצאות נלוות נוספות). זה הזמן לטלפן למי שחובשת את שני הכובעים.

מי נגד מי 135 - מאיה-למרקר
האתר של חברת Ladino Home. נכון מאוד, מנהלת התקשורת מאיה מאהלר
מאיה מאהלר, זה לא קצת בעייתי?     

"קודם כל מי שעושה את ההליכים האלה זו לא אני. יש עורכת דין. אני לא עורכת דין".

אבל את עונה בשם החברה לפניות שמגיעות מישראל.

"התשובות הן בשם עורכת הדין ולא ממני. עורכת הדין מן הסתם לא יודעת עברית, אז אני מתרגמת. אין שום ניגוד בין הדברים. בידיעה אין שום תזכורת לעורכת הדין שאני מסייעת לה. זו ידיעה ניטראלית לחלוטין, ואתה יכול לדבר על זה עם העיתון".

ב"ידיעות אחרונות" נמנעו מלהגיב.

עקיבא נוביק VS אטילה שומפלבי

חמישה חודשים חלפו מאז דו קרב הציוצים המדמם בין הכתב הפוליטי של ynet, אטילה שומפלבי, לבין כתב "ידיעות אחרונות", עקיבא נוביק, וגם השבוע נרשמה בין שני הקולגות מ"ידיעות" התנגשות קלה. הפעם, למרבה הצער, בניגוד לסיבוב הקודם, השליך שומפלבי את נשקו ונס משדה המערכה עוד בטרם החלו קרבות משמעותיים. מצד שני, לחגיגה הצטרפו כתב נוסף של "ידיעות" וקולגה מ"הארץ", אז גם זה משהו.

אין תמונה
אטילה שומפלבי. הימין? מפיק מוצרים ירודים
ביום ראשון בשעה 10:44 צייץ שומפלבי: "למה אין תקשורת ימנית שנקראת או תרבות ימנית שנצפית? כי האמת היא שהמוצרים המופקים על ידי מי שמכנה את עצמו ימין ירודים, צפויים, ולא מאתגרים המוח". לאחר שחטף כמה ריקושטים, מיהר להסיר את הציוץ. כעבור שעה ורבע צייץ לו נוביק חזרה: "מדהים. אתה שמעולם לא ייצרת טקסט, סטטוס, או ציוץ עם משמעות, משתלח בחצי מהחברה הישראלית. עדיף שתתמקד בעריכת דף הוויקיפדיה שפתחת לעצמך".

כעבור 12 דקות נוספות הוסיף נוביק וצייץ: "לצערי אטילה מחק את הציוץ האומלל. מוזמנים בכל זאת להמשיך ולכתוב לי בפרטי שאני צודק בכל מילה ושהוא אפס מאופס". בתגובה צייץ כתב "ידיעות", עמיר בן-דוד: "האם חיים לוינסון מודע לזה שהמרת את המריבות איתו במריבות עם אטילה?", ולוינסון סיכם במילים: "מהימים האלה שאני מתבאס רצח שאטילה שומפלבי חסם אותי, ואני מנוע מלהשתתף במערכה".

עקיבא נוביק
עקיבא נוביק. אטילה? אפס מאופס
אטילה שומפלבי, תרצה להגיב?

"אביב היקר, נדמה לי שכבר יצא לך להכיר אותי. אין לי כוונה לקיים קרבות רחוב עם אף אחד. שכל אחד ינהג וידבר ויצייץ לפי הנורמות שעליהן התחנך. לא הגבתי בטוויטר ולא אגיב כאן".

דייג אוהב דגים?

האם "הארץ" דואג באופן ישיר למצבם של דגי הים התיכון העומדים בפני הכחדה או שמא דווקא תורם באופן עקיף להיעלמותם? התשובה היא כן. גם וגם.

מצד אחד, "הארץ" מעסיק מזה 21 שנים את צפריר רינת ככתב לענייני סביבה, עוד מהתקופה שבה הנושא היה פחות אופנתי. רק לפני פחות משנה פרסם רינת מחקר המראה כי דגי הים התיכון נלכדים בקצב מהיר מיכולת התרבותם, וביניהם הזכיר גם את דגי הלוקוס. מצד שני, במדור "גלריה" פורסמה ממש לאחרונה ביקורת הממליצה בחום על מתכון מאחד מאותם דגי לוקוס בים התיכון אשר על פי אמנות שונות מצויים בסכנת הכחדה. מבולבלים? גם אנחנו, אבל נתחיל כרגיל מהאמצע:

לפני שבועיים פרסם גיל ססובר (לא השחקן בדימוס) טור באתר "הארץ" שבסופו הוצג כ"דייג ומחבר הספר 'הים שלנו'. במסגרת הסדרה "52 שבועות – 52 דגים", טיפל הפעם ססובר בדג לוקוס הסלעים, ואף צירף שני מתכונים של בינו גבסו ("דוקטור שקשוקה") המותאמים במיוחד לדג הזה. "הדאור, או לוקוס הסלעים, הוא אחד מבכירי משפחת הדקרים או הלוקוסים", התמוגג ססובר. "בשנה האחרונה נראה כאילו יש רנסנס וכמויות כאלה של הדאור היוצאות מן הים לא נרשמו כבר הרבה זמן. דבר מוזר בהתחשב בטענה כי קיימת ירידה בשלל הדיג. פתאום כמעט מדי יום יוצאים ארגזים על ארגזים של דאורים נפלאים, בוהקים בצבעם האדום ובזימיהם בצבע הבורדו, בגדלים שנעים בין קילו וחצי ועד שלושה קילוגרם ויותר".

גיל-ססובר
האייטם באתר "הארץ". "זו המלצה לצרוך דגים שנמצאים בסכנת הכחדה", טוענים בחברה להגנת הטבע
עד כאן ססובר, אלא שעל פי גופים בינלאומיים דקר הסלעים הוא דג הנמצא ברשימת המינים שבסכנת הכחדה בים התיכון. בנוסף, בקוד הכבוד של הדיג הספורטיבי בישראל, עליו חתומים יותר מ-3,400 דייגים, מומלץ לא לדוג בשנים הקרובות את דקר הסלעים בגלל מצבו הקשה. בעקבות הכתבה פנה דב גרינבלט, דובר החברה להגנת הטבע, למערכת "הארץ". "בכתבותיו השונות ממליץ ססובר לצרוך דגים מקומיים, כולל דגים נפוצים ופחות פופולאריים, כמו סרדינים, ואנחנו, בחברה להגנת הטבע, בעד", כתב. "מה שלא הגיוני, ואף מטעה את הציבור, זה כשהוא ממליץ לצרוך דגים אשר נמצאים בסכנת הכחדה, כמו דקר הסלעים, ומינים אחרים, שכדי לדוג אותם, נגרם נזק אקולוגי וסביבתי גדול, כמו הגמברי (שרימפ), שנידוג במכמורת. על כל דג שנידוג בצורה כזו, מתים 200 דגים 'בלתי מעורבים', כולל דגים צעירים, מינים מוגנים וכאלה הנמצאים בסכנת הכחדה". אהוד עין-גיל, עורך בכיר ב"הארץ", כתב לגרינבלט בתשובה כי "עורך מדור האוכל אינו רואה בעיה בפרסום. בגוף הכתבה יש דיון על מצבו של דקר הסלעים, יש ביטוי לטענות על ירידה בשלל הדיג ועל נדירותו, וישנן טענות שכנגד".

גיל ססובר, מה תגובתך?

"ד"ר דני גולני מהאוניברסיטה העברית, שהוא ביולוג ימי, יפרסם מחר ב'הארץ' תגובה לתגובה של החברה להגנת הטבע. בתגובה הוא כותב שרשימת הדגים בסכנת הכחדה מבוססת בעיקר על המצב במערב הים התיכון, שאוכלוסיית דקר הסלעים בישראל יציבה לאורך שנים, ושהחברה להגנת הטבע מסכנת את המוניטין שלה כשהיא אומרת דברים ללא שחר וללא כל בסיס מדעי".

הציטוט מול המציאות: הזמן המקביל  

הציטוט: "פרץ עימות חריף במהלך המפגש כאשר אורטל תמם, אחייניתו של החייל משה תמם ז"ל, עלתה לבמה ודיברה על ההצגה 'הזמן המקביל' שעוסקת ברצח דודה. לפני כשבוע הורה בנט להוציא מסל התרבות את ההצגה שאותה כתב ואליד דקה, שהורשע ברצח תמם" (רן בוקר וגלעד מורג על דיון החירום של האמנים נוכח הצהרות שרת הבריאות, ynet, 14.6.2015).

המציאות: ההצגה אינה עוסקת ברצח משה תמם, אלא בחיים בכלא. את ההצגה לא כתב ואליד דקה, אלא בשאר מורקוס, בהשראת סיפורו של דקה.

ב-ynet נמנעו מלהגיב.

צל"ש או טר"ש: האם אובמה ונתניהו ייפגשו?

ביום שלישי בבוקר פרסם "ידיעות אחרונות" את הכותרת הראשית הבאה, מאת הפרשן הצבאי אלכס פישמן:

אלכס
הכותרת הראשית של אלכס פישמן. סקופ? נמשיך לעקוב

עד מהרה העלו שלושה כתבים מדיניים את הציוצים הבאים:

מי נגד מי 135 - קולאז
הציוצים של הכתבים המדיניים. גורמים בוושינגטון ובירושלים הכחישו

בהמשך הוכחשה הכותרת על ידי גורמים בוושינגטון וגורמים בירושלים.

בידיעה הבלעדית ב"ידיעות" נמסר כי הפגישה בין אובמה לנתניהו תתקיים ב-15 או ב-16 ביולי, מה שאומר שבעוד ממש לא הרבה זמן נדע אם פישמן שיחק אותה בגדול או התפדח בענק.

אלכס פישמן, מה אתה אומר? יהיה כאן צל"ש או טר"ש?

"שגריר ארצות הברית בישראל אישר היום אצל רזי ברקאי שתהיה פגישה, ואיתמר אייכנר פרסם היום מפי מקורות מדיניים שהידיעה נכונה. זה שהכתבים המדיניים הזדרזו לא לפרגן זו הבעיה שלהם. השגריר אמנם אמר אצל רזי שאין תאריך סופי, אבל אישר את זה. ואני אגיד לך עוד משהו: הם טוענים לכאורה שאין תאריך. אני יודע שיש תאריך שנקבע, 16 ביולי, אבל יכול להיות שהוא ישתנה". 

קטנוניות היא מפלטו של הגמד

איך הזמן טס כשמגבשים תיאוריה שלמה סביב מוצא עדתי. רק לפני חודש, שמונה ימים אחרי תכנית פתיחת העונה של "האח הגדול VIP", פרסם קובי ניב מאמר ב"הארץ" שכלל פילוח עדתי מדוקדק לדיירי הבית, והגיע למסקנה שהעונה הנוכחית של "האח הגדול" היא "מופע הסיום של האשכנזים", ומצביעה על כך ש"ההווה והעתיד שייכים כל כולם למזרחים הצעירים והיפים". בעקבות זאת כתבתי כי בניגוד לניתוחו של ניב נירו לוי אינו מזרחי אלא חצי אשכנזי, תהיתי מדוע הגדיר את רותם איזק כמי ש"אינה מזוהה שבטית" למרות שהיא ממוצא אשכנזי, והעליתי את התהייה האם התזה של מאמרו לא חטפה מכה קלה בכנף.

עד כאן תקציר הפרקים הקודמים. השבועות חלפו, והנה הגענו לגמר שבו נטלו חלק ארבעה משתתפים ממוצא מזרחי (שיר אלמליח, איציק זוהר, סטלה עמר ומושיק עפיה) ומשתתף אחד שמוצאו חצי רומני - חצי יווני (נירו לוי). ביום שני, ערב הגמר, פנה אליי ניב דרך הפייסבוק ומכאן התנהלה בינינו ההתכתבות הבאה (לא נגעתי):

חמיישית הגמר רונן אקרמן (צילום: רונן אקרמן)
חמישיית "האח הגדול". "הדיון שלך בחצי מוצאו של זה או של זאת אינו רלוונטי כלל ועיקר" | צילום: רונן אקרמן
קובי ניב: "נו, מה אתה אומר? אולי תהיה גבר ותאכל את הכובע, בפומבי, כמו גדול, הא?".

אני: "אשמח לאכול את הכובע בפומבי, אבל על מה? לא עקבתי".

קובי ניב: "על המאמר שלי, שניבא בדיוק את מה שיקרה ב'האח הגדול', ועל מה שכתבת עליו, למה מה, פתאום נמחק לך הזיכרון, כאילו 'דיברנו' פעם על משהו אחר. טוב, אז אני מבין שהתשובה היא לא. כמה לא מפתיע. לילה טוב. שוב".

אני: "אל תגזים. אני כמובן זוכר על מה כתבתי בהקשר אליך. בעיקר על זה שלא דייקת בנוגע למוצאו של נירו, והתמיהה מדוע דווקא רותם איזק 'אינה מזוהה שבטית'. בכל מקרה, עדיין יש סיכוי שנירו לוי החצי אשכנזי יזכה. בלי קשר, אל תבין מראש שהתשובה היא לא. עוד נכונו הפתעות. כבר היו אצלי אייטמים עם הכותרת 'אביב הורביץ מתבזה'. לילה טוב".

קובי ניב: "הבאת לי רעיון לפתגם אוזבקי. גם זה משהו".

כעבור דקות אחדות העלה ניב את הסטטוס הקצרצר "קטנוניות היא מפלטו של הגמד (פתגם אוזבקי)" וגרף 27 לייקים. חלפו עוד 24 שעות ומושיק עפיה זכה בגמר "האח הגדול". למחרת החליט ניב לחגוג את ניצחון התזה שלו:

קובי ניב: "אז זה עפיה. מה לעשות. יצאתי צודק ואתה יצאת פיתה. אבל תוכל לכפר על עוונך, לבד מאכילת הכובע הפומבית הצפויה, גם בכך שתשקיע קצת בפרויקט ההוצאה לאור של ספר הביכורים של זוגתי. הנה הפרטים".

אני: "אכן, מושיק עפיה ניצח, אבל זה עדיין לא הופך את נירו לוי למזרחי, או את רותם איזק למי ש'אינה מזוהה שבטית'. יש לך פתגם אוזבקי גם על זה?".

קובי ניב: "האנשים בטלוויזיה הם בעצם דמויות בתיאטרון, גם כשהם כביכול משחקים את עצמם. לכן נירו ועפיה וכו' הם מזרחים, גם אם הוריהם נולדו ביוון או בבוסניה, כי הם משחקים מזרחים. בדיוק כמו שמירי פסקל היא דמות נלעגת של אישה מזרחית, למרות שיכול להיות שמי שמשחק אותה בטלוויזיה במציאות הוא גבר אשכנזי. יש מבין? אני כתבתי על התופעה בכללותה, על המופע שהעלתה 'קשת' בתכנית הזאת, במודע או שלא במודע, של 'עליית המזרחי הצעיר על חשבון האשכנזי הזקן הדועך או הדוהר אל האופק', וזה אכן מה שקרה והיה שם. לכן, משני הטעמים, הדיון שלך בחצי מוצאו של זה או של זאת אינו רלוונטי כלל ועיקר. ותודה רבה על התמיכה בפרויקט של זוגתי. שתזכה למצוות. אתה, אני מתכוון. באמת תודה".

דברים בשם אומרם: מגיב אחד, מוכר לי היטב

קראתי את התגובות לטור שלי באתר "הארץ". חלקן היו טובות, חלקן, כרגיל, ממש מרושעות והתייחסו לא למאמר עצמו, שכנראה לא נקרא על ידי המגיבים אלא לצורתי, טיפשותי, רדידותי ובורותי.

מגיב אחד, מוכר לי היטב, בשלל שמות בדויים שונים, התייחס לעובדה ש"בטח למדת מדעי הרוח והדשא" כלומר, לא למדתי לדברי הביולוגי המהולל, הפרופסור מאוניברסיטת חיפה, מדעים כמוהו, ועל כן אני פסולה לעדות בנושאי מוסר. כי הרי רק מי שרוצחים חולדות מדי יום ובשאר זמנם הופכים לטרולים אינטרנטיים, יכולים לבטא דעות. עוד מפליטות מוחו הקודח של הפרופסור התייחסו לילדיי ששניים מהם גרים בברלין ולנכדי אהוב לבי שכשאך נולד איחל לו הפרופסור שימות. מה אומר ומה אדבר, ילדיי לפחות מדברים אתי, ואני מתרועעת עימם תכופות. ילדיו שלו גם הם מדברים אתי. רק איתו לא.

(נרי ליבנה בדף הפייסבוק שלה, 14.6.2015)

פרופסור, תרצה להגיב?

"למה שאני אגיב? לבריאות".

 מלחמה ושלום

עצוב למות באמצע התמוז, הבליחה בי מחשבה משמחת ביומו הראשון של החודש כשהטלפון החם צלצל. על הקו היה הקונספירטור.

"ברכות, הורביץ", הוא צהל. "והרשה לי כמובן לברך לא רק אותך אלא גם את אתר mako, את בית 'קשת', את הלוחמים בגזרות השונות ואת כל עם ישראל על סיומם של הקרבות".

"מבצע 'צוק איתן' נגמר כבר לפני עשרה חודשים", הזכרתי לו.

"מי בכלל דיבר על 'צוק איתן'? זה כל כך 2014", גיחך הקונספירטור. "התכוונתי לסיומה של המלחמה בין 'קשת' ל'ידיעות'. קבל תמונה".

מי נגד מי 135 - קונספירטור3
"ידיעות" על תכנית הגמר של "האח הגדול". הודנה?

"נו, הורביץ?", דחק בי הקונספירטור. "עכשיו, כש'ידיעות' הקדיש את כל העמוד האחורי לגמר 'האח הגדול', זה לא סימן מובהק לסיום הקרבות? שלא לדבר על הדיווחים על מגעים דיסקרטיים בין ישראל לחמאס".

"על מה אתה מדבר? גם בעונות קודמות 'ידיעות' פרסם אייטמים למחרת תכניות הגמר של 'האח הגדול'", אמרתי. "הקונספציה הייתה פשוטה: התעלמות מוחלטת במהלך העונה, כדי לא לתרום חלילה וחס לרייטינג של 'קשת', אבל איזכור הזוכה למחרת הגמר כדי לתרום לרייטינג של 'ידיעות'. וחוץ מזה, מי כאן החמאס?".

"אתה והחברים שלך ב'קשת' כמובן", פסק הקונספירטור, "למרות שב mako- פועלים בסתר גם תאים מחתרתיים של דעאש וג'בהת אל נוסרה. העיקר שנגמרו הקרבות".

"לא נראה לי שנגמרו הקרבות", ציננתי את התלהבותו. "שים לב שבאף מקום באייטם הזה לא כתובה המילה 'קשת'. לא קצת מוזר בעיניך?".

"אל תהיה קטנוני", נזף הקונספירטור. "מסתמנת הודנה וזה מה שחשוב. רוצה עוד הוכחה? תראה מי התארחה בתכנית הבוקר שלכם ביום ראשון".

מי נגד מי 135 - קונספירטור
עורכת הלייף סטייל של "ידיעות" בתוכנית הבוקר של "קשת". תהדייה?

"ענת לב-אדלר, מחברת רב המכר 'כותבת ומוחקת אהבה' ועורכת הלייף סטייל של 'ידיעות אחרונות'?", אמרתי בהשתאות.

"היא ולא שרף", אישר הקונספירטור. "ענת הוזמנה לאולפן 'קשת' כדי לדבר על ההחלטה האמיצה של העיתון שלה להפסיק להצר היקפים בפוטושופ. כמו מה זה נראה לך אם לא כמו תהדייה?".

"אני לא בטוח", היססתי. "זה נושא מעניין וסופר אקטואלי. הצרת ההיקפים בתמונות נמצאת כבר שנתיים וחצי במקום גבוה בסדר היום התקשורתי ואל תשכח שחוק הפוטושופ חדש יחסית ונכנס לתוקפו רק בינואר 2013. אין ספק שזה שווה אייטם, מה עוד שאת תכנית הבוקר שלנו מגישה מיוצגת בכירה של ADD, שההיקפים שלה צרים מאוד באופן טבעי".

"אתה מרדים אותי, הורביץ", התריע הקונספירטור. "איך תסביר את העובדה שלמחרת הראיון המפרגן של ענת באולפן של גלית ויואב, ביצע 'ידיעות' פעולת גומלין מפנקת וקידם בחום את הדרמה הקומית החדשה 'שחקן זר', שעלתה לאוויר באותו ערב?".

מי נגד מי 135 - קונספירטור4
"ידיעות" על הסדרה החדשה של "קשת". יאללה סולחה?

"אני לא משוכנע ש'ידיעות' קידם את הסדרה הזו כל כך בחום", אמרתי בקור. "עובדה שגם באייטם הזה רז לא הצליח לכתוב את המילה הפשוטה 'קשת' והסתפק בביטוי המסורבל 'ערוץ 2'".

"של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על רז התותח", הזדעק הקונספירטור. "רק רז יכול היה באייטם הזה להפנות למפיק הסדרה, אריק הניג, את השאלה הנוקבת איך מסתדר דיוויד בלאט בקליבלנד, בזמן שהוא עצמו, רז, נמצא לצידו של בלאט באותה קליבלנד ממש, ומדווח במסירות למוסף הספורט כמעט מדי יום על סדרת הגמר של ה-NBA כאשר באותו זמן ממש הוא ממשיך לסקר בחריצות ממרחקים את השיר החדש של צחי הלוי ו/או לראיין את רמי פורטיס עם חזרתו ל'אקס פקטור' בזכיינית 'רשת', שאת השם שלה הוא דווקא כן מזכיר. אתה היית מסוגל לעשות להטוט פנומנלי שכזה? אה? תגיד לי".

"רק אם היה מתחולל איזשהו צירוף מקרים נדיר", נאלצתי להודות.

"תגיד, הורביץ", לחש לפתע הקונספירטור בקול דובשני. "עכשיו, כשבפתח פעמי שלום ראשונים, בין 'ידיעות' ל'קשת', אולי כדאי שגם אתה תתרום משהו לרוחות החדשות המנשבות?".

"מה זאת אומרת?", שאלתי בחשש.

"זרוק להם מחמאה פעם אחת, הורביץ", התרגז הקונספירטור. "מילה טובה. פינוק קטן. למה תמיד אני צריך להאכיל אותך בכפית? פשוט תפרגן לקבוצת 'ידיעות'. לא מתים מזה, אתה יודע".

"אבל על מה לפרגן?", שאלתי בחוסר אונים.

"תהיה יצירתי", הורה הקונספירטור.

"הדבר היחיד שעולה בדעתי הוא לנסות לפרגן לחמימות וללכידות המשפחתית בקבוצת 'ידיעות' ולשבח את הערבות ההדדית", אמרתי. "אבל אני לא בטוח שזה יעניין את הקוראים".

"יעניין מאוד, הורביץ", עודד אותי הקונספירטור. "רק חשוב שתפרט קצת יותר. איזו ערבות ואיזו הדדית? ואיך הן באות לידי ביטוי?".

"קבל תמונה", אמרתי לקונספירטור.

מי נגד מי 135 - קונספירטור2
"פנאי פלוס". חמימות ולכידות משפחתית

"קיבלתי", הוא הודיע לי. "אבל לא ממש ברור לי איך הצילום הזה קשור לחמימות, לכידות ומשפחתיות".

"פשוט מאוד", הטעמתי. "לפניך גיליון חגיגות העשור לפרויקט המשובח 'שיק או שוק'. אנשי 'פנאי פלוס' כמובן לא שכחו את הדס וירון מסוכנות הטאלנטים המשפחתית, ולכן, במסגרת הלכידות המשפחתית, שובצו לא פחות משבעה מיוצגים שלהם לכתבה הפותחת שכללה את 17 המתלבשים הלוהטים של עולם הבידור. לפי חישוביי המסובכים יוצא שיותר מ-40 אחוזים מהשיקים בכתבה שייכים לסוכנות של הדס וירון. מה זה בעיניך אם לא ערבות הדדית ודאגה לשלמות המשפחה?".

"אתה מקרה אבוד, הורביץ", אמר הקונספירטור בקור. "עדיף כבר לקבל מחמאה מהשטן. לפחות תגיד לי מי הטאלנטים של ADD שנכנסו לרשימה?".

"בשמחה", אמרתי בעצב. "ירדן הראל, אביב אלוש, גלית גוטמן, אנה ארונוב, רותם סלע, רונה-לי שמעון ודנה פרידר".

"רגע אחד", אמר הקונספירטור בחשד. "משהו פה לא מסתדר לי. לאן נעלמה גל גדות? הרי גם היא שייכת ל-ADD? לא יכול להיות שהיא לא בגיליון".

"גל היא חלק בלתי נפרד ממשפחת 'ידיעות' החמה. נראה לך שהיא לא בגיליון?", נזפתי בקונספירטור. "היא פשוט שובצה בכתבת ההמשך החשובה שקיבלה את הכותרת 'סטייל חוצה יבשות', ושבה מופיעה גם מורן אטיאס, עוד יהלום נוצץ מבית היוצר של ADD".

"וזהו?", חקר הקונספירטור. "אלה כל הטאלנטים של ADD שנכנסו לרשימת השיק והופיעו בגיליון?".

"אני מוכן להישבע שכמעט", התחייבתי. "תוסיף לרשימה רק את לירון ויצמן ודנה גרוצקי שהופיעו בכתבה על ההריוניות השיקיות, ואת לירן כוהנר ואילנית לוי, שנכנסו לכתבה על הזוגות השיקים".

ואם כבר שיק, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה!".

לכל כתבות המגזין

איזהו העשיר

כתבו לאביב הורביץ

רוצים לקבל את "מי נגד מי" ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר

_OBJ