עלות הדחייה בהקמת תאגיד השידור הציבורי עד 2018 תגיע ל-400 מיליון שקל שימומנו מכספי המדינה. בעקבות כך, שר האוצר משה כחלון, הביע התנגדות ליוזמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לדחות את ההקמה של תאגיד השידור הציבורי ב-15 חודשים.
כחלון התראיין בתוכנית לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 ואמר כי "לא אאשר שזה יושת על הציבור, יש לנו מה לעשות עם הכסף. לא אתן לכסף הציבורי להיזרק למקומות שאינם משרתים את הציבור. אם מתכוונים לבקש כסף מהאוצר, הייתי צריך לדעת מזה". כחלון לא היה מעורב ולא ידע על הכוונה לדחות את הקמת התאגיד.
אם אכן תאגיד השידור היה קם במועד, עלות הפעלות לשנה היתה כ-750 מיליון שקל – מהם כ-100 מיליון שקל הכנסות מפרסום בתחנות הרדיו. במקביל, רשות השידור היתה נסגרת ולא שואבת כספים נוספים (זאת מלבד כספי המענקים והפיצויים המוגדלים למפוטרים בעלות של כ-1.2 מיליארד שקל).
מנגד, אם אכן תהיה דחייה של 15 חודשים בהקמת התאגיד, העלות הנוספת תגיע ליותר מ-400 מיליון שקל. הפעלת רשות השידור היתה עולה כ-800 מיליון שקל בשנה. כלומר, לתקופה של שנה ושלושה חודשים תקציב רשות השידור יגיע למיליארד שקל – וזאת כאשר הרשות אינה מספקת תמורה הולמת וכמעט שלא מוציאה תכנים לשוק היצירה.
במקביל, האוצר ייאלץ להקדיש לתאגיד תקציב שוטף לשלבי ההקמה שיגיע לכ-350 מיליון שקל, שיופנו להעסקת עובדי ההקמה, להפקות שונות, לשכירת מבנים ורכישת ציוד. הפער בין שתי החלופות ייצור עלות נוספות של כ-400 מיליון שקל.
בנוסף לכחלון, ראש מפלגה נוסף הביע התנגדות למהלך. שר החינוך נפתלי בנט צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "החלטה החפוזה לדחות את עלייתו לאוויר של תאגיד השידור הציבורי למועד לא ידוע, ללא נימוקים ותוך פגיעה בעובדים היא תמוהה. בטרם התקדמות עלינו להבין מהי תכלית ההחלטה ומהן השלכותיה".
