בתחילת המאה הקודמת הצליחו הסופרג'יסטיות לשנות את התפיסות המיושנות על גברים ונשים, אבל יש מיתוסים שעדיין איתנו: גברים חכמים יותר מנשים, נשים אמורות לגדל את הילדים ועוד. אבל האם אלה באמת מיתוסים, או שיש בהם שמץ של אמת?
המין שלנו הוא בדרך כלל הדבר הראשון שההורים שלנו יודעים עלינו - הרבה לפני מראה הפנים, צבע העיניים או האופי. כשאנחנו גדלים מעט, הזהות המינית מתחילה לסקרן גם אותנו, בערך בגיל שבו אנחנו מבינים שיש הבדל בין אבא לאמא. כבר בגיל הגן המין שלנו מנחה אותנו באינטראקציות חברתיות ובמערכות יחסים, ובהמשך רבים מאיתנו מניחים לו להנחות אותנו גם בבחירת תחום עיסוק ומקום עבודה.
אין פלא, אם כן, שתחומי מחקר רבים (אנתרופולוגיה, לימודי מגדר, פסיכולוגיה, ביולוגיה, חקר המוח ועוד) מנסים להבין יותר טוב מה עושה בנים לבנים ובנות לבנות. רבים ניסו לענות גם על שאלת השאלות: האם זה מולד או נרכש? האם הנשיות והגבריות שלנו שמורים במוח, או שמא דווקא בתאים, בהורמונים ובגנים שלנו? ואולי הכל בכלל נובע מהסביבה שבה גדלנו?
הנה כמה מיתוסים על גברים ונשים שכדאי לבדוק בראי המדע.
1. לגברים יש מוח גדול יותר ולכן הם חכמים יותר
מחקרים הראו שמוחם של גברים אכן גדול בממוצע בכ-10 אחוזים ממוחן של נשים. עם זאת, ההבדל הזה מתעלם מהגודל של המוח ביחס לגוף. הרי המוח האנושי שוקל קצת פחות מקילוגרם וחצי, בעוד המוח של הפיל שוקל פי ארבעה, והמוח של חתול – רק 30 גרם. האם זה אומר שהפיל חכם מאיתנו, ושהחתול טיפש הרבה יותר?
כמו שאר האיברים, גודל המוח נגזר במידה רבה מגודל הגוף כולו. הגוף הגברי גדול יותר בממוצע מגוף האישה, ולכן הגיוני שגם המוח הגברי גדול באופן פרופורציונלי לגוף מזה של האישה. אם מסתכלים על גודל המוח היחסי, אכן מגלים שאין שום הבדל בין מוחם של גברים לזה של נשים. בנוסף, לא נמצא עד כה כל קשר בין גודל המוח האנושי לאינטליגנציה.
2. תפקידן הטבעי של הנשים הוא להיות אמהות ולגדל את הצאצאים
אצל הרבה מינים בטבע הנקבה אכן מגדלת את הצאצאים, אבל יש מינים רבים שלא נוהגים כך. במאמר שהתפרסם ב-2014 בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (PNAS) תיארו קתרין דולאק ועמיתיה מגוון התנהגויות הוריות בקבוצות שונות של בעלי חיים (דגים, ציפורים, דו-חיים, חרקים, זוחלים ויונקים). אצל כולם נמצאו מינים שבהם ההורה הדומיננטי הוא האב, או שההורות משותפת (לצד מינים בהם הנקבה מתפקדת כהורה העיקרי).
אצל יונקים ההורות האימהית באמת נפוצה יותר, בעיקר מפני שרק נקבת היונק יכולה להיות בטוחה בכך שהצאצא אכן שלה, ומכיוון שהיא מיניקה ולכן חייבת להישאר עם הצאצאים (לפחות עד שייגמלו). למרות זאת, אצל חלק ממיני המכרסמים והקופים יש הורות משותפת, כך שהאב והאם מתחלקים ביניהם בטיפול בצאצאים.
3. גברים טובים יותר בניווט ובהתמצאות במרחב
מספר לא מבוטל של מחקרים הראה שאכן קיים הבדל בדרך שבה גברים ונשים מנווטים, אך הפער אינו ברמת הביצוע אלא באסטרטגיית הניווט. מתברר שגברים נוטים להיעזר במאפיינים הגיאומטריים והמבניים של הסביבה, בעוד נשים מסתמכות יותר על נקודות ציון בדרך (בניינים בולטים, שלטי פרסומת, חנויות מוכרות וכו').
יתר על כן: מחקר שהתפרסם בכתב העת של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה ב-2002 הראה שההבדל אכן נובע מכישורים שונים, ולא רק מבחירת האסטרטגיה. כלומר, אם יתנו לנו לנסות את שתי האסטרטגיות, הגברים, בממוצע, יצליחו יותר בראשונה ואילו הנשים יצליחו יותר בשנייה.
עם זאת, ידוע כיום שהמוח הוא פלסטי ודינמי, כך שהוא עצמו משתנה ומתאים את עצמו לסביבה, לחוויות וללמידה. אם אנחנו מסתכלים על ביצועים של אדם מבוגר, איננו יכולים לקבוע בוודאות עם אילו כישורים הוא נולד ומה התפתח עם השנים.
מעבר לכך, חשוב לזכור שמחקרים כאלה מסתכלים על הממוצע, ולא על הביצוע של כל אחד ואחת מהנבדקים. כלומר, אם אחוז קטן ממשתתפות הניסוי הצליחו במשימת הניווט הגיאומטרי יותר מרוב הבנים, יכול להיות שלא נבחין בזה כי תוצאותיהן ישוקללו לממוצע יחד עם כל שאר הנבדקים.
כפי שאפשר להבין, כל עניין ההבדלים בין גברים לנשים הוא מורכב, וגם מה שנראה כעובדות עשוי להתגלות כנכון חלקית ואפילו כשגוי לחלוטין. אם כך, אולי מוטב להשאיר את המחקרים מחוץ לזוגיות.
רז דביר היא חוקרת במכון ויצמן למדע
יש לכם עוד שאלות מדעיות על תופעות תרבותיות? כתבו לנו: culture@mako.co.il