היוש אביב,

קראתי את הראיון שנתת לרז שכניק ב"7 לילות". אחלה דבר. רק רציתי לשאול, למה נבחרה הכותרת המתחכמת "שפוי מלחמה", ולא כותרת הולמת יותר, כמו למשל "אביב גפן תופס טרמפ ציני על המלחמה ומנסה למתג את עצמו כפטריוט התורן כדי לקדם את המכירות של אלבומו החדש?". מה, ארוך מדי?

טוב נו, אני יודע את התשובה. זה בגלל ש"ידיעות אחרונות" מעדיפים משחקי מילים מטופשים על פני כותרות שאשכרה אומרות משהו! נו, זה קל. ובכל זאת, אביב, מה הקטע עם הראיון הזה? זה נראה כאילו גראוצ'ו מרקס אמר את המשפט "אלה העקרונות שלי, ואם הם לא מוצאים חן בעיניך, יש לי עקרונות אחרים" בזמן שהוא קרא אותו.

זוכר שפעם הייתה לך תדמית של רוקר בועט שעושה ואומר מה שבא לו? זוכר שאמרת לחברי להקת בל אנד סבסטיאן בביקורם בארץ ב-2005, שאם היו מתעללים באמא שלך במחסום "אולי הייתי המחבל המתאבד הבא"? זוכר שאמרת "בואו נחזיר את כל המתנחלים – חיים או מתים – ונתחיל מחדש"? או שהצטלמת לשער של "שבעה לילות" ב-1992 עם הכיתוב "טוב למות בעד עצמנו" על החזה?

אביב גפן שער שבעה לילות
"אולי די עם הצביעות?"
אז מסתבר שדברים השתנו קצת. פתאום אתה עושה סיבובי הופעות במקלטים בדרום ובבסיסים צבאיים, ואפילו בגוש עציון כבר הסכמת להופיע. פתאום אתה פותח את ההופעה שלך בהיכל התרבות עם ההכרזה: "אני רוצה להקדיש את המופע הזה ללוחמים האלה שנותנים את חייהם למעננו", וממשיך ב"אני רוצה לבקש גם מהשמאל וגם מהימין להיות לרגע טיפה במרכז". אוקי, הבנו. אמירות פרובוקטיביות לא מוכרות כרטיסים להיכל נוקיה. אבל בחייאת, אביב, אולי די עם הצביעות?

ואז מגיעה הכתבה הזאת, שבה אתה מצליח לתאר את השינוי שעברת בצורה הכי יפה: "להגיע לחיילים באמצע המלחמה ולחוות את זה שהם שואגים לי את כל המילים של השירים שלי – היה משהו גדול שנשבר כאן מבחינתי". נכון, אביב. קוראים לזה היושר האמנותי שלך. אבל זה בסדר, הוא כבר שבור ממזמן.

הראיון שנתת רצוף בסתירות לוגיות. רגע אחד אתה אומר: "פטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל" ושנייה אחר כך משקר במצח נחושה ומסביר שביטלת הופעה משותפת עם רוג'ר ווטרס כי הבנת ש"אני כישראלי וכיהודי לא יכול לתת יד לדבר הזה". באמת, אביב? אתה בטוח שההופעה לא בוטלה כי ווטרס מחרים את ישראל? מה אתה חושב שאנחנו, מפגרים?

או כשאתה אומר בראיון: "אין ברירה אלא להסיר לפני הכל את האיום מעל הילדים שלנו, אחרי זה נתווכח ונצא לרחובות", ואז, כמה שורות משם, "משטרת המחשבות הזאת הורגת אותי". רגע אחד, היכולת הזאת לומר דבר והיפוכו מזכירה לי מישהו! הייתכן ש"ידיעות אחרונות" מצאו סוף כל סוף ממלא מקום לטור של יאיר לפיד?

דה וויס אביב גפן (צילום: ינאי יחיאל,  יחסי ציבור )
זה מה שקורה כשרוקר מתמסד | צילום: ינאי יחיאל, יחסי ציבור
יש כאלה שיגידו שזה הכל בגלל "The Voice". שמה לעשות, התמסחרת. תכננת לבוא עם המסרים החתרניים שלך, והפכת בסופו של דבר לכלבלב של הפריים טיים, כזה שלא נובח ונושך אלא בעיקר מלקק. אני אישית חושב שתמיד היית כזה – אופורטוניסט שחצן עם עודף חשיבות עצמית, שפועל אך ורק ממניעים יחצניים. אדם שהזיוף נודף ממנו, ואני אפילו לא מתכוון לאיך שאתה שר.

היה נחמד אם היו מעמתים אותך בראיון עם חלק מאמירות העבר שלך. היה נחמד אם הייתה שם שאלה אחת שמקשה עליך באיזושהי צורה. למזלך, אתה נמנה מזה שנים במועדון החברים המצומצם של "ידיעות", אלה שרז שכניק נשלח כדי לתת להם טיפול מיוחד. ואם אפשר על הדרך להוציא כמה ציטוטים מחמיאים על שר האוצר, כמו למשל ש"הקרב הבא על ראשות הממשלה יהיה בין נתניהו ויאיר", אז למה לא? בכל זאת, הפנכה הזאת לא הולכת ללחך את עצמה.

פייר, אביב – התאכזבתי. לא חשבתי שאתה עד כדי כך זונת מיינסטרים. שתנצל בלי בושה את המלחמה ותכתת רגליך ממוצב למוצב רק כדי שיפסיקו לקרוא לך עוכר ישראל כמו לאבא שלך ולאחותך. אם א"ב יהושע, שהתראיין במקביל ל"שבעה ימים", היה קורא את הראיון הזה שנתת במוסף התאום, סביר להניח שהוא היה מתמצת את זה כך: "ואנחנו במלחמה האחרונה איבדנו כוכב רוק. היה לנו כוכב רוק, מאז המלחמה הוא איננו."

שלך בידידות,

ארי.

 

נ.ב.

באמת שמצטער על המכתב.