אני ממתין לניר ברקת בבר הקוקטיילים המפונפן "גטסבי" שבירושלים. הברמן, לבוש בווסט אפור באווירת שנות ה-20 בארה"ב, מנענע את השייקר כאילו היה בקבוק טחינה ששכב חודשיים במקרר. "הוא בטח מתעכב בפקקים, או שמישהו זרק עליו אבנים בדרך", אני חושב, ומעיף מבט חטוף לאחור כדי לוודא שאף אחד לא מתכוון לדקור אותי. כעבור מספר דקות אני מתחיל להבין שאולי נעשה כאן תרגיל מסריח. מה אם ברקת נכנס, ראה אותי, ואז החליט לחזור הביתה?
במקום שממנו אני בא, ירושלים נתפסת כעיר שאליה מגיעים נערים אובדניים במטרה להרוג אחד את השני. הלילה הגעתי אליה במטרה לבלות. "ירושלים חווה בשנים האחרונות רנסנס תרבותי חסר תקדים", כתב ברקת בהודעת היח"צ שהזמינה אותי לצאת עמו לסיבוב לילי בעיר, אליה נעניתי בתמימותי הרבה. באגף התרבות של העירייה משיקים כעת את עונת הסתיו הירושלמית, הכוללת את אירועי "יוצרים בלילה" (הופעות חינמיות המתקיימות בבתי עסק בעיר בסבסוד העירייה) ואת אפליקציית חיי הלילה (זמינה להורדה רק לאנדרואיד בשלב זה), דרכה הבליינים יוכלו למצוא את דרכם למקומות הבילוי בקלות. בעירייה מאמינים שמדובר ב"מיזם רחב המאפשר לאמני פרינג' להישמע ולהיראות, ולבעלי העסקים תוכן נוסף המושך קהל".
התחנה הראשונה בסיבוב, אם כן, היא בר הקוקטיילים "גטסבי". הבר, שנפתח לפני כשנה ברחוב הלל בעיר (הזוכה למעמד של אתר מורשת בזכות סניף ארומה הראשון הממוקם בו עד היום), הינו המקבילה הירושלמית ל"אימפריאל" או ל"בלבוי" התל אביביים. מדובר בבר קונספט מפונפן, בעל כניסת סתרים המזכירה את בית אנה פרנק. במקום ברקת המבריזן, שנראה כי זכה לתדמית הדושבאג שלו ביושר רב, אני יושב עם סגנו עופר ברקוביץ' הממונה על תחום התרבות בעיר. "יש אמנם התעוררות תרבותית בירושלים", אומר ברקוביץ', "אבל זיהינו משבר בתחום של חיי הלילה והבנו שהם דורשים דגש מיוחד. זו פעם ראשונה שעירייה מסבסדת מופעים שיתקיימו בתוך בתי העסק. זו השקעה של כמעט מיליון ש"ח".
התקופה האחרונה קצת הרגה את הווייב.
"התקופה לא פשוטה. יש עסקים שעל סף קריסה, ובגלל זה אנחנו מבקשים גם את עזרת המדינה. הירושלמים יודעים לחזור לשגרה מהר, אבל התיירים, לצערי, קצת פחות".
להסתובב עם נשק במסיבה זה דאונר. ההמלצה של ברקת ללכת עם אקדח תקפה גם לבליינים?
"זה פחות קשור לעניין של בילוי לדעתי, אבל ברור שמי שמאומן מספיק, יכול".
לאחר הביקור ב"גטסבי", בו נהנה ברקוביץ' מקוקטייל ורוד על בסיס ג'ין ואני מסלט חסה (ניקוי רעלים, ולא חסר מה לנקות), אנו מגיעים לשוק מחנה יהודה כדי לנסות את אירועי "יוצרים בלילה" בעצמנו. בבר "תחריר" - המגדיר עצמו כ"בית לתרבות מזרחית" - מתקיימת הופעה מוצלחת על טהרת האוריינטליזם. בוהמיינים דתיים וסטודנטים מבצלאל מוחאים כף יחדיו לצלילי הסלסולים של להקת אתניקה. כמה מטרים משם, בבר "השוקא", מנגנים אקו וטיטו - צמד המשלב היפ הופ וסול על בסיס ביטים אלקטרוניים בליווי גיטרות ושירה. המקום מלא עד אפס מקום, בעיקר בסטודנטים, והאווירה ירושלמית להחריד; על אחד הקירות, לדוגמה, מצוירת בגרפיטי צבעוני דמותו של הרב עובדיה.
הקונפליקטים המגזריים שהופכים את ירושלים לעיר מעט מרתיעה במהלך היום הם בדיוק המפתח להזנקת חיי הלילה שלה. מופע האחדות המתקיים כעת במחנה יהודה, במסגרתו נציגי כל המחנות שותים זה לצד זה ברוממות רוח, הוא בדיוק הפנטזיה שירושלים יכולה למכור למבקריה הפוטנציאליים. "גטסבי" הוא אמנם חיקוי לא רע של ברי הקוקטיילים התל אביביים - כמו שברקוביץ' הוא גרסת הביזארו של סגן ראש עיריית ת"א אסף זמיר - אך בסופו של דבר משימתה של ירושלים היא להבליט את התכונות החד-פעמיות שלה (מעבר למזג האוויר הנהדר והניחוח האוריינטלי, או איך שלא תבחרו לקרוא לזה).
עיריית ירושלים מצידה, קצת כמו סבתא שלכם, עושה מאמצים די כבירים כדי שתבואו לבקר אותה. "יוצרים בלילה" - שעתיד לכלול עוד כ-70 הופעות בעונת החורף - מתווסף לפסטיבל "אינדי סיטי" המרשים שהתקיים זה עתה, ולפסטיבל העוד המתוארך לאמצע החודש. נראה שכל מה שחסר לה בשלב הזה הוא ראש עיר היודע לעמוד במילתו; את "היוצא בחוץ", כפי שבתל אביב כבר יודעים היטב, לא מנפנפים פעמיים.