.png)
אם אתם מאלה שכל מה שקשור לסרט "חמישים גוונים של שחרור" מחרמן אותם באמצע יום עבודה, מסיבה עלומה כלשהיא שלא ניכנס אליה עכשיו, בואו נראה אם נוכל להרגיע לכם את הרוחות. צילומים של סרט זה אמנם כמעט תמיד טכני ולא סקסי בעליל, אבל הפעם שני הכוכבים, ג'יימי דורנן ודקוטה ג'ונסון, מודים בפה מלא שהחוויה הייתה הכי מורידה שאפשר.
כך למשל, בראיון שנתנה ג'ונסון ל"מרי קלייר" השבוע, דיברה ג'ונסון בין היתר על צילומי סצנות הסקס עם דורנן, וחשפה פרט מידע שגרם לה סבל רב בסצנות הללו. מתברר שלג'ונסון הודבק על גופה מעין חוטיני ללא רצועות, כדי למנוע ממנה לחשוף למצלמה אזורים לא ראויים.
"זה לא היה בדיוק דבק, אבל זה היה דביק", אמרה. "זה כמו מדבקות לכיסוי הפטמות, אבל כתחתונים. הבעיה היא שלא כל התחתון דביק, רק החלק העליון שלו. והוא נתלש בכל פעם כי הדבק נשחק, אז הם היו צריכים פשוט להשתמש בסופר-גלוּ כדי להדביק אותו לגוף שלי שלא ייפול".
"הייתי חייבת ללבוש שניים כאלה", סיפרה ג'ונסון, "וזה לא כואב או משהו, בקושי מרגישים את זה. אבל אני מניחה שלפחות יש לך תחושה שאת מכוסה. זה פאקינג ביזארי". דורנן, לעומתה, נאלץ לכסות את האזורים האינטימיים שלו באמצעות כיס קטן.
בראיון נוסף שהעניקה ג'ונסון למגזין Allure, דיברה שוב על כמה שזה לא סקסי לצלם את הסצנות האלה: "זה סופר לא זוהר. סצנות סקס הן לעולם לא דבר קל. זה לא קז'ואלי וזה לא כיף, וזה לא הלך ונהיה קל יותר. הסצנה הקשה ביותר לצילום, בכל שלושת הסרטים כולם, הייתה בסרט השלישי ובה הידיים והרגליים שלי היו אזוקות לְשער והייתי עם כיסוי עיניים. זה היה די שוקינג כי לא הבנתי שכמה שלא אתכונן או אעשה חזרות, כשכל החושים שלך נעדרים אי אפשר לחזות איך מערכת העצבים תגיב. אז זה היה מסובך לנווט את הסצנה הזו, ודי קשה".
ג'ונסון סיפרה כי כדי לשבור את המתח ולהפיג את רגעי המבוכה, דורנן והיא היו מורידים כמה שוטים לפני הצילומים: "רוב תהליך ההכנה שלנו היה לגלות איך בדיוק אנחנו הולכים לבצע את הסצנה, אז היו הרבה רגעים בהם חיכינו והתייבשנו על הסט בזמן ששנינו במצב הכי פגיע. אם היו רגעים שהיו מאוד מאוד קשים, לפעמים היה הכרחי להוריד שוט של משהו חזק לפני".
כמו כן אמרה כי השניים עבדו עם יועצים מיוחדים לסאדו מאזו בסצנו הרלוונטיות: "היו אנשים שמתמחים בזה ויודעים איך הדברים האלה עובדים, נגיד איך משתמשים בכלים וצעצועים ספציפיים. גם החוקים היו מאוד חשובים. לא רצינו לעשות סרט על משהו ולא לחקור אותו לעומק. אז כדי לעשות כבוד אמיתי לקהילת ה-BDSM, היינו חייבים לעשות את זה כמו שצריך".
mako תרבות בפייסבוק