לו יכולנו להיות זבוב על הקיר ולרגל אחרי הילדים או אחרי חיות המחמד שלנו, היינו מאושרים לכמה רגעים. התשוקה הכמוסה הזו שימשה חומר גלם לסרט: "החיים הסודיים של חיות המחמד", שיעלה בקרוב למסכים. אנימציה משעשעת שמגלה לנו מה בדיוק עושות חיות המחמד שלנו רגע אחרי שאנחנו יוצאים מהבית לעבודה או לבית הספר, ועד כמה הן דומות לנו. שנים רבות התגלגלה שמועה שאנשים דומים לחיות המחמד שלהם, בין אם מדובר בדמיון פיזי או בדמיון בתכונות האופי. לפני כעשור מחקר בנושא הכריע: אנשים בוחרים לעצמם את חיות המחמד שדומות להם. הכירו את האנשים שדומים לכלבים שלהם, או להיפך.
ביקשתי מהספר שיעשה לי גוונים כמו הפרווה שלו
נאוה עינבר מתל אביב בעלת משרד למדיה חברתית ויחסי ציבור בתחום הבריאות. ו-"גוגל"- קוקר ספנייל בן 6.
מתי התאהבנו? "אימצתי אותו בגיל 6 שבועות, ב-2010. ממשפחה שגרה בקרבת מקום ושהכלבה שלהם המליטה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. קראתי לו גוגל כי רציתי שם שיהיה מיוחד וגם יאפיין גל תרבותי של אינטרנט ומדיה חברתית. הוא הגוגל הראשון בארץ, אבל מאז נרשמו עוד כמה כלבים עם השם הזה".
אמרו לכם שאתם דומים? "מאז שהיה בן חצי שנה, כשהשיער שלו החל להתארך, כל הזמן אומרים לי. הגוון הבסיסי שלי בשיער הוא חום, וגוגל הוא יותר ג'ינג'י. לפני 3-4 שנים ביקשתי מהספר שיעשה לי גוונים כמו לגוגל (אני תמיד לוקחת אותו גם לספר), גוון חום עם פסים בהירים. יש לנו מאטצ'ינג מושלם - אני אפילו מתאמת איתו את הלבוש, במיוחד בחורף כשאני מלבישה עליו סוודרים תואמים לצבעים שלי".
>> ספרו לנו על רגע מצחיק עם חיית המחמד שלכם ואולי תזכו בפרס
טסתי עד אמסטרדם בשבילו
מתי התאהבנו? "היה לי פינצ'ר מעורב עם אמסטף בשם מייפל, והוא חטף סרטן מאוד קשה, ובמשך חודשיים סעדתי אותו עד שהוא מת לי בידיים. הייתי זקוק למשהו שיציל אותי, וחיפשתי כלב מאחד הגזעים היותר בריאים שיש, ואז גיליתי את השיבה-אינו. בגלל שהוא קרוב למקור של כלב וזאב וקיימת פחות הכלאה הוא יותר בריא. אי אפשר היה למצוא כלב כזה בארץ, כמעט ויתרתי על הרעיון אבל אז מישהי מאנגליה חזרה אליי במייל. נאלצנו להיפגש באמסטרדם, כי לא הסכמתי שהוא ייסע בתא המטען מאנגליה. טסנו יחד כשהיה בן 3.5 חודשים ומאז אנו לא נפרדים. אני לוקח אותו כמעט לכל מקום, והוא מגיע למשרד שלי כל יום".
אומרים לכם שאתם דומים? "כולם אומרים שאנחנו ממש קופי אחד של השני, ויש תמונות שאני יכול לראות את הדמיון בעיקר בעיניים ובחיוך, אבל הוא יותר דומה לי באופי מאשר במראה. שנינו מעדיפים להיות בבית, בשקט, לא דורשים הרבה ושמחים במה שיש. מצאתי כלב מושלם בשבילי ואני לא אוכל להיות כבר עם כלב אחר, למרות שאני מתכנן לאמץ עוד הרבה כלבים".
לא היה לי ספק שהכלבה הזו תהיה שלי
נוי ראובן מקרית ביאליק וקלואי בת 10 וחצי חודשים מגזע פומרניין. "קלואי זה שם של בראץ. והיא יפה כמו בראץ".
מתי התאהבנו? "תמיד היה לי חלום שיהיה לי כלב מהסוג הזה, אבל אף פעם לא יכולתי להרשות לעצמי מבחינה כספית. כשהגעתי למצב שאני יכולה להרשות לעצמי להגשים את החלום מבחינה כלכלית, בדקתי את הנושא לעומק, והופניתי לבחורה שמגדלת כלבים מסוג פומרניין במרכז. זו הייתה ללא ספק אהבה ממבט ראשון. היא הייתה שלווה ועדינה, החזקתי אותה והיא פשוט עצמה עיניים וכמעט נרדמה. לא היה לי ספק שהכלבה הזו תהיה שלי"
אומרים לכם שאתן דומות? "בעיקר בצבע שיער. הפרווה שלה שטנית והשיער שלי גם שטני נוטה לבלונד, זה מצחיק כשהיא עליי והשיער שלי נוגע בה זה ניראה כאילו היא עם תוספות".
הוא הנפש התאומה שלי
קטיה קורוטון מחולון, ושוקו – בן שנה ושבועיים. "הוא מעורב אבל אני לא יודעת איזה גזע הוא".
מתי התאהבנו? " הייתי בבתי אומנה מגיל 7 כך שאף פעם לא היה לי כלב משלי. הייתה תקופה שגם פחדתי מכלבים, כי רדף אחריי פיטבול בגיל 15. אבל רציתי כלב ואימצתי אותו מ'חברים לחיים' בגן מאיר. ראיתי את המבט שלו, ומרגע שהחזקתי אותו בידיים, במשך כמה שעות, ישבנו מחובקים על הרצפה".
אמרו לכם שאתם דומים? "אני מעלה הרבה פעמים תמונות משותפות שלנו, ובתגובות כותבים לי שאנחנו דומים. הוא כמו הנפש התאומה שלי, הוא ממש משלים אותי. יש לנו אותן הבעות בתמונות. אני מאוד חברותית וספורטאית, יש לי אנרגיות ואני אוהבת לטייל, וככה גם שוקו".
אני עדיין מתגעגעת אליה
הללי אייז זבוטינסקי ו"ביאנקה" ז"ל – "סמויידית מושלמת שהיא "דגם ספורט": בובצ'יק (זה היה שם החיבה העיקרי שלה) אומצה עם 3 רגליים. אין לנו מושג לאן נעלמה הרגל הרביעית. אבל בגלל שהיה לה אופי סופר-שובב והגדם שלה נראה מטופח ומטופל, אנחנו מהמרים שהיא רצה לכביש, נדרסה וזכתה לטיפול רפואי מסור מידי הבעלים הראשונים שלה. אימצנו אותה בשנת 2007 ככלבה בוגרת אבל צעירה (הווטרינר העריך שהיתה בערך בת 3) והיא היתה איתנו עד 2015. היה ברור שהיא נפטרה בשיבה טובה".
מתי התאהבנו? "אמא שלי ראתה אותה באינטרנט והתאהבה בחמש שניות. כל החיים גדלתי עם כלבים וחתולים – ותמיד אהבתי אותם, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהתאהבתי בכלבה ככה, ועוד ממבט ראשון. היינו מתכרבלות יחד בסופי שבוע (למורת רוחו של אבא שלי, שלא הרשה לה לעלות על המיטות) וכשהייתי חוזרת מהצבא היא הייתה נובחת בהתרגשות, מלקקת אותי מכף רגל עד ראש ורצה בעיגולים סביב שולחן האוכל. התחושה הזו היתה לגמרי הדדית, אגב, אבל אני פדלאה שלא אוהבת לרוץ – אז הפגנתי את השמחה שלי בדרכים אחרות (להימרח על הרצפה בחיבוק עם הכלבה).
אמרו לכן שאתן דומות? בגלל שבובצ'יק הייתה כלבה שטותית (וגם יפהפייה ברמות על), אהבתי לעשות איתה שטויות. במיוחד אהבתי לשבת לידה, לחקות את ההבעה שלה ולצלם סלפיז (היא אגב ממש שנאה להצטלם והייתה נובחת בקולי קולות, זזה ומנסה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי להימנע מצילום). כשהעליתי את זה לפייסבוק אנשים נקרעו מצחוק ואמרו שאנחנו דומות, בעיני זו מחמאה ענקית כי בחיים שלי לא ראיתי כלבה יותר יפה ממנה ולדעתי, פרט להבעות המטופשות שלה שחיקיתי, לא היה בינינו דמיון".
מהרגע שליקקה אותי, ידעתי שזה לתמיד
מתי התאהבנו? "לקחתי אותה ממשפחה במודיעין שרצו למסור אותה כי היא לפעמים צולעת ברגל. כשהגעתי לשם, היא ישר באה אליי, קצת צולעת וליקקה אותי. מאותו הרגע ידעתי שזה לתמיד"
אמרו לכן שאתן דומות? "בעיקר באופי, בנועם שלנו, שנינו חברותיות מאוד ומקבלות את כולם בשמחה".
>> ספרו לנו על רגע מצחיק עם חיית המחמד שלכם ואולי תזכו בפרס