לא מעט גבות התרוממו כשנודע, אי-אז ב-2021, שטימותי שאלאמה יגלם בסרט עתידי את דמותו של ווילי וונקה, הדמות האייקונית מ"צ'ארלי והשוקולדה", ואפשר היה להבין את המופתעים. שאלאמה, אחד השחקנים הצעירים המדוברים ביותר של השנים האחרונות, עלה לתהילה בעקבות תפקידים מסוג קצת אחר: הוא גילם – בכישרון רב, יש לומר – בעיקר מושאי תשוקה, בין אם היה זה אליו הרגיש ב"קרא לי בשמך", קייל הנונשלנטי ב"ליידי בירד" או לורי המקסים ב"נשים קטנות". דמותו של ווילי וונקה, לעומת זאת, היא לא הדמות הזו שגורמת לבחורות לרייר.
שאלאמה אכן ניחן בלוק של הארט-ברייקר, אבל כבר שנים הוא מוכיח שהוא לא רק פנים יפות – בין אם זה בהופעה שלו ב-SNL ובין אם זה בראיונות, ובין אם זה עוד בתור נער (אם אתם לא מכירים את טימותי הראפר, כדאי שתכירו). אומנם הוא מוכר בזכות תפקידים דרמטיים כאלה ואחרים – אחרי הסרטים שצוינו למעלה, הוא כיכב למשל גם ב"חולית" – אבל אחרי צפייה ב"וונקה", אפשר להגיד בביטחון ששאלאמה הוא שחקן קומי מהמדרגה הראשונה. וכן, הוא ליהוק מוצלח ביותר לתפקיד הזה.
אבל לפני שנדבר על "וונקה", כדאי לחזור אחורה לרגע ולדבר על ההיסטוריה של "צ'ארלי והשוקולדה". הספר מאת רואלד דאל, שהגיע לראשונה למדפים ב-1964, הפך ללהיט ענק ברחבי העולם, ושנים ספורות לאחר צאתו לאור קיבל אדפטציה למסך הגדול – "ווילי וונקה ומפעל השוקולד" בכיכובו של ג'ין וויילדר, שלא זכה לאהדה רבה כשעלה לאקרנים אבל הפך בחלוף הזמן לסרט קאלט. עשורים לאחר מכן קיבל הספר האהוב גרסה קולנועית נוספת, "צ'ארלי בממלכת השוקולד" מ-2005, והפעם לנעליו של ווילי וונקה נכנס ג'וני דפ. הסרט, שזכה בזמנו לביקורות חיוביות למדי, העניק פרשנות ויזואלית מרהיבה ומהפנטת לסיפור הפופולרי, אם כי ברמה העלילתית הוא לא התרחק יותר מדי מהמקורות. אבל בדבר אחד משמעותי הוא כן הבדיל עצמו מהספר והסרט שקדמו לו: באישור משפחתו של דא, חזר הסרט מ-2005 לילדותו של ווילי וונקה. וונקה מתואר שם כנער אומלל למדי, שאביו רופא השיניים אסר עליו לאכול ממתקים.
וכאן נכנס לתמונה "וונקה", שלא רק שהוא מתייחס לעברו של השוקולטייר המפורסם, אלא מתייחס אך ורק לעברו. כלומר, הסרט לא משחזר את עלילת "צ'ארלי בממלכת השוקולד", ולא מופיעות בו רוב דמויות המפתח של המקור (לא צ'ארלי, ולא הילדים המגעילים שמזוהים עם הסיפור) – הוא משמש פריקוול, ומתאר את ההרפתקאות והתלאות שעברו על וונקה עד שעלה לגדולות (באופן שלא מתכתב עם קו העלילה שהומצא עבור הסרט הקודם).
"וונקה", בבימויו של פול קינג (סרטי "פדינגטון"), עוקב אחר וונקה, קוסם ושוקולטייר צעיר ושאפתן, כשהוא מגיע לעיר אירופית ששמה לא מוזכר כדי לפתוח את חנות השוקולדים הראשונה שלו - וזה לא יהיה קל. הגיבור מתרושש במהרה, ונענה להצעה להתארח במוטל המפוקפק של גברת סקרבאיט (אוליביה קולמן) והשותף שלה מר בליצ'ר (טום דייוויס). אממה, מתברר שמדובר בשני נוכלים. כפוף לחוזה הדרקוני שעליו חתם וונקה האנאלפבית עם כניסתו למקום, השניים מחייבים אותו בהרבה יותר כסף משהוא יכול לשלם, וכדי להיפטר מהחוב הוא נאלץ לעבוד – יחד עם עוד אנשים תמימי דרך שנפלו בפח של סקרבאיט – במכבסה שפועלת בקומת המרתף.
דבר נוסף, משמעותי למדי, מרחיק את וונקה מהגשמת חלומו להפוך לשם דבר בתחומו. שלושה שוקולטיירים גדולים ועשירים – אחד מהם הוא סלאגוורת' (פטרסון ג'וזף), שמוזכר בגרסאות קודמות של הסיפור – שולטים יחד בשוק באופן מוחלט: כשהם מגלים שוונקה הוא כישרון אמיתי, ושהוא עשוי להיות תחרות למפעליהם, הם מקימים עליו את המשטרה, שתמנע ממנו למכור שוקולדים בעיר ותאיים עליו. איך זה קורה? ובכן, מפקד המשטרה המושחת (קיגן מייקל קי) משתף פעולה עם קרטל השוקולדים הזה, בתמורה – כמובן – לשוקולדים. אבל וונקה לא נותן לקשיים האלה לייאש אותו. יחד עם נודל, ילדה יתומה ומבריקה שמתגוררת איתו במוטל, הוא הוגה תוכניות שונות ומשונות שמטרתן לעקוף את כל המכשולים שהציבו האנשים הרעים בדרכו. בלי לספיילר, אגיד שהעלילה של "וונקה" מושקעת במיוחד, וניכרת המחשבה שהוקדשה לכל פרט ופרט בה.
ווילי וונקה של הסרטים הקודמים - בין אם זה וונקה הממזרי והחייזרי של וויילדר, או וונקה הקריפי מעט, המאותגר חברתית, המייקל-ג'קסוני של דפ – לא היה דמות מעוררת הזדהות. וונקה היה איש חידתי למדי, מיתי. הוא קיבל יחס של אגדה ולא של אדם, ואפשר לומר שהיה בו משהו לא אנושי. אני באופן אישי חושבת שהוא בכלל לא היה אמור להיות הגיבור של אף אחד מהסרטים הקודמים, ושבשניהם הוא קיבל יותר מדי פוקוס, אבל ב"וונקה" החדש המצב אחר.
וונקה הצעיר בגילומו של שאלאמה הוא אומנם טיפוס משונה, אבל כזה שקל לחבב ומתבקש להיות בעדו – ולא רק בזכות הקסמים שלו, אלא בעיקר בזכות מי שהוא כבן אדם. הוא אופטימי, נאיבי אפילו; הוא טוב לב, מודע למעלותיו אבל לא שחצן, ותמיד דואג לאנשים שמקיפים אותו, ומעבר לזה, הוא מצחיק וכריזמטי. האם זה אותו ווילי וונקה שאנחנו מכירים מפעם? לא בטוח, כנראה לא, אבל וויל טייק איט. וזו ההזדמנות לשבח את שאלאמה, שהצליח להטמיע בוונקה שלו גם קצת מהמהות השובבית המוכרת, גם את התמימות והפמיליאריות שמאפיינת את הדמות בחייה המוקדמים, וגם את הצ'ארמריות שלו עצמו.
"וונקה" הוא סרט משעשע למדי – הוא ישעשע ילדים ומבוגרים כאחד – ולא רק בזכות שאלאמה, אלא גם בזכות חברי הקאסט כולם, שלוקחים את התסריט הגם-ככה-שנון שניתן להם ועושים ממנו מטעמים. קיגן מייקל קי קורע מצחוק בתפקיד מפקד המשטרה הגרגרן, אוליביה קולמן מצוינת בתור סקרבאיט הגסה והתחמנית, ואי אפשר שלא לדבר על יו גרנט כאומפה לומפה – ליהוק שהוא לא פחות מהברקה, וכזה שיוצר זהב קומי של ממש (ואם אתם רוצים ליהנות עוד קצת מההומור היבשושי של גרנט, מומלץ מאוד לצפות בראיונות שהוא ושאלאמה העניקו יחד לקראת יציאת הסרט). תוסיפו לחגיגה הזו ויזואליה מהממת ופסקול שהוא תענוג, וקיבלתם סרט שלגמרי כדאי לצפות בו – גם אם גדלתם על "צ'ארלי בממלכת השוקולד" וגם אם לא.