אחרי הקרנת הבכורה בפסטיבל דוקאביב, "ארי והזרע הקדוש" הגיע גם ל-yes דוקו. בראיון ל"אולפן שישי" שנערך איתו השבוע התברר המובן מאליו: הוא כבר אבא ל-118.
לארי נייגל בן ה-46 יש 117 ילדים. מה אין לו? כוונה כלשהי לעצור. "ארי והזרע הקדוש", סרט דוקומנטרי ישראלי אודותיו שמוקרן בימים אלה בפסטיבל דוקאביב, מתחיל ללוות את תורם הזרע הניו-יורקי כשכמות הצאצאים שלו נמוכה בהרבה. למעשה, הוא גם מסתיים לפני הולדת הילד ה-117 - מספר שאנחנו לומדים עליו מצפייה בטריילר. המניין הזה רק הולך ועולה, ואל תתפלאו אם עד סוף קריאת הביקורת הזו יתווסף עוד ילד. ננסה להזדרז.
"ארי והזרע הקדוש", סרט הביכורים של בני הזוג יאיר צימרמן ועדי רבינוביץ', הופק על ידי חברת ביצתעין - זו שמזוהה יותר מכל עם הדוקו "צל של אמת". השילוב בין הנפשות הפועלות לבין סיפור שכזה יוצר רושם שמדובר במעשיה אפלה, על גבול הפלילית, קצת כמו בסרט "אבינו: הילדים הסודיים של ד"ר קליין" המטריד שעלה לאחרונה בנטפליקס. אבל זה ממש לא המצב. אם צריך להשוות את "ארי והזרע הקדוש" לסרט תרומות זרע המוניות כלשהו (כן, זה ז'אנר. מי ידע), אולי עדיף לדבר על הקומדיה הצרפתית "סטארבק - תורם סדרתי" שיצאה לפני כעשור לאקרנים. שניהם סרטים שבוחרים במודע להיות קלילים, ובמקרה של צימרמן ורבינוביץ' ישנה גם החלטה ברורה שלא להיות שיפוטיים.
אם הסרט ההוא עסק בסטארבק, פה מדובר בסניף של סטארבקס - או טארגט, או מקדונלד'ס, או כל מיקום מזדמן אחר שנייגל מגיע אליו במטרה להביא לעולם ילד נוסף. מבחינתו, מדובר במעשה צדקה: הוא יוצר קשר עם נשים שלא יכולות לממן לעצמן טיפולי פוריות (רובן בנות מיעוטים), ומציע לתרום להן את הזרע שלו ללא שום פרוצדורה נלווית. האמהות יכולות להחליט בעצמן אם הילד יכיר את אבא שלו, ונייגל מנהל מעקב מקיף על השושלת דרך קובץ אקסל שנמצא במשרד שלו באוניברסיטת קינגסברו, שם הוא עובד כמרצה למתמטיקה. הטבלה הזו מציגה את הפרטים של כל הילדים, כולל שיטת ההפריה וכמה אנקדוטות משעשעות. לאמא מסוימת הוא גם עזר כלכלית; חלק מהנשים תבעו ממנו מזונות; ואחת מהן אפילו נישאה לו מסיבות משפטיות.
במקביל, נייגל הוא אבא במשרה מלאה שמתגורר תחת קורת גג אחת עם פרודתו, בנו הבכור טיילור (שנוצר ב"תאונה", לדבריו) ושתי האחיות הצעירות שלו. הוא חי בתנאים לא אידיאליים, וזאת משום שכמחצית מהמשכורת שהוא מרוויח הולכת לאותם תשלומי מזונות. המיזם ההומניטרי של נייגל הוא אולי מפעל ילדים של ממש, אבל לא מדובר במפעל רווחי. כל זה לא מונע ממנו להפוך לאורח קבוע בתוכניות הטלוויזיה השונות, לרוב תחת הכינוי "הספרמינטור". המון אנשים מרותקים מהסיפור של נייגל, ואפשר להבין למה צימרמן ורבינוביץ' בחרו בו.
"ארי והזרע הקדוש" מלווה את נייגל לאורך הגדלת השבט, ומתמקד בין היתר בשתי מערכות יחסים מורכבות. האחת היא עם הבן טיילור, שמתוסכל מהמצב המשפחתי שנולד אליו; השנייה היא עם הוריו המזועזעים שחיים בקהילה יהודית-אורתודוקסית ומתקשים לקבל אותו. ישנו גם מסע הפריה בישראל שלא מתקבל בעין יפה אצל משרד הבריאות - ומעל הכל בולטת אותה החלטה משמעותית של היוצרים: לעשות הכל כדי לא לשפוט את הגיבור. צימרמן ורבינוביץ' נספגים ברקע עד שהם כמעט לא נוכחים, הן בהיבט הקולנועי והן בהיבט העמוק יותר. הם מעדיפים להקדיש את המשאבים שלהם לוויזואליה מאלפת במקום לשאול אותו שאלות קשות. למעשה, הם בכלל לא שואלים אותו משהו. הם פשוט מלווים את האיש המוזר עם אורח החיים החריג, ב-78 דקות שאפשר לסכם בארבע מילים: דוקו-ריאליטי לאנשים חושבים.