בימים של מלחמה, הסטנדרטים שלנו למה נחשב לטריגר משתנים לחלוטין. לכן, אי אפשר לכתוב על סרט כמו "גנבות", שזמין לצפייה מהשבוע שעבר בנטפליקס, מבלי לצרף לו אזהרת טריגר אלימות. מדובר בסרט אקשן, וככזה הוא מלא בנשק, יריות ושובל ארוך של גופות שהגיבורות מותירות מאחוריהן. כך שאם אתם לא מסוגלים כרגע לסבול שום סוג של אלימות - אפשר לדחות את הצפייה לזמנים סבירים יותר. עם זאת, כדאי גם לקחת בחשבון ש"גנבות" הוא סרט ששואב השראה ממיטב המסורת של קומדיות האקשן ההוליוודיות, כך שהאלימות שמוצגת בו היא מופרכת ורחוקה מהמציאות, מספיק כדי להיחשב לאסקפיסטית. שוב - תלוי בכם וברף הסיבולת האינדיבידואלי שלכם.

מלאני לורן, השחקנית והבמאית זוכת פרס הסזאר, מביימת את "גנבות" ומככבת בסרט בתור קרול, חצי מצמד גנבות בינלאומיות שכולל גם את אלכס, בגילומה של אדל אקסרקופולוס ("כחול הוא הצבע החם ביותר"). קרול ואלכס הן לא רק שותפות לפשע, הן חברות טובות עם קשר שהעומק הרגשי שלו, שמדמה יחסי בת-אם, נחשף ככל שהסרט מתקדם.

כמיטב קלישאות סרטי האקשן - קרול ואלכס רוצות לעזוב את חיי הפשע ולהגשים את החלומות שלהן. הן רוצות לפתוח עסק, אלכס רוצה להתאהב וקרול, שמגלה ממש בתחילת הסרט שהיא בהריון, רוצה חיים בטוחים עבור התינוק.ת שבדרך. אבל כמיטב קלישאות סרטי האקשן, יש להן בוסית קשוחה ומאיימת שלא תתן להן להשתחרר כל כך בקלות - הסנדקית, בגילומה של השחקנית הצרפתייה האייקונית איזבל אדג'ני. הן סוגרות איתה עסקה של עבודה אחת אחרונה - גניבה של ציור מפורסם ששווה מיליונים, ולשם כך מצרפות אליהן את סם, נהגת מירוצים קשוחה ויפהפייה שעדיין נמצאת בתקופת אבל לאחר מותה של בת הזוג שלה.

למרות שמדובר בסרט צרפתי, ההשראה ההוליוודית-אמריקאית מורגשת בו בכל רגע ורגע. זה אומר שלעתים הוא מרגיש שטחי ושם דגש על נראות חיצונית, אבל במקביל הוא גם מלא אדרנלין, כיפי ומופרך בדיוק במידה הנכונה. טראש זאת לא מילה גסה כשהוא עשוי היטב, ו"גנבות" הוא טראש מהסוג הכי כיפי. לורן מגלה בו כישורי בימוי אקשן שעשויים להבטיח לה מקום בעולם סרטי גיבורי העל, ולמרות שלוקח לו קצת זמן להתניע - ברגע שזה קורה אי אפשר להסיר ממנו את העיניים.

מתוך "גנבות" (צילום: באדיבות Netflix)
מתוך "גנבות" | צילום: באדיבות Netflix

ישנו גם הפן שאי אפשר להתעלם ממנו - האסתטיקה של הסרט, שבאה לידי ביטוי בין השאר במראה החיצוני של שלוש הגיבורות. למרות שהן נשים קשוחות וחזקות, קשה לתאר את הסרט כפמיניסטי - בעיקר כשהוא נכשל במבחן בכדל כבר בסצנה הראשונה - כשבמהלך בריחה מסוכנת אלכס לא מצליחה להפסיק לדבר לרגע על הבויפרנד שלה. יחד עם זאת, המבט על שלוש הנשים היפהפיות האלה לא מרגיש גברי. למרות ששתיים מתוכן סטרייטיות, השילוב בין אישה על כיסא הבמאית, הטיפול שלהן בנשקים ושלל בגדי הספורט שהן לובשות - הופך את "גנבות" לחלום לסבי רטוב.

בינתיים, "גנבות" סובל מציונים די נמוכים באתרי הסרטים השונים, אבל אפשר ומומלץ להתעלם מהמספרים האלה לחלוטין. הוא בוודאי אינו סרט "איכות", אבל הוא לא נופל מסרטי "אושן 11" ודומיהם, וכשמשווים אותו לשאר הספרייה הקולנועית של נטפליקס הוא בכלל מתבלט לטובה. כן, הוא מעט צפוי ומותיר חורים בעלילה, אבל על כל זה מפצות שלוש השחקניות המרהיבות, שאי אפשר - וגם לא כדאי - להוריד מהן את העיניים אפילו לשנייה.