בקיץ 2016, אחרי לא מעט טריילרים מגניבים שחרכו את הרשת, יצא בקול תרועה "יחידת המתאבדים". אבל במקום להציל את היקום הקולנועי המתפורר של אולפני וורנר וחברת הקומיקס די. סי. אחרי כישלון "באטמן נגד סופרמן", "יחידת המתאבדים" גרם למיליוני צופים ברחבי העולם לרצות להוציא לעצמם את העיניים עם מזלג מרוב שהיה גרוע.
עכשיו, אחרי שמנהלי די. סי. החליטו שהיקום הקולנועי שלהם מת, הם מוציאים סרטים שלא קשורים אחד לשני, שאין בהם דמויות מסרט א' שמבקרות בסרט ב' - וההחלטה הזאת עד כה עושה להם רק טוב. אחרי "אקוומן" המטופש אך מהנה ו"שהאזאם" החמוד שהזכיר את סרטי ההרפתקאות של ספילברג באופיו, מגיע "ציפורי הטרף והארלי קווין המהממת" ומזכיר פעם נוספת למארוול שיש להם יריבים ראויים בקולנוע.
אתם ממש לא חייבים לראות את "יחידת המתאבדים" כדי להבין את "ציפורי הטרף". למעשה, אני עד היום מדחיק בכלל שראיתי את "יחידת המתאבדים", אבל אם כבר צפיתם או להפך, אם חסר לכם קצת רקע, דעו ש"ציפורי הטרף" עוסק בהארלי קווין (מרגו רובי) שנפרדת מבן זוגה, הג'וקר (לא חואקין פיניקס. עזבו, זה מסובך), ופוצחת בחיים עצמאיים וחדשים. הכל משתבש כאשר איל פשע רשע במיוחד המכונה מסכה שחורה (יואן מקגרגור) מוציא חוזה חיסול על ילדה שבלעה יהלום יקר ערך - באמת, נו - וכל העיר יוצאת למרדף אחריה. הארלי קווין חוברת לילדה הזאת, נתקלת בכמה בנות נוספות, לוחמות קשוחות לא פחות ממנה, וביחד הן יוצאות להגן על הילדה ולהילחם במסכה שחורה.
"ציפורי הטרף" הוא בלי ספק הסרט הכי גיא ריצ'י-י שמוקרן עכשיו בקולנוע וכן, זה כולל את "הג'נטלמנים" של אותו ריצ'י. כל סימני ההיכר של הבמאי ההוא מופיעים ב"ציפורי הטרף" למרות שהוא בכלל לא קשור לסרט הזה: עריכה מגניבה, פסקול מגניב, קריינות מודעת לעצמה, עשרות דמויות קיצוניות וכיף, כל כך הרבה כיף. אם הייתם אומרים לי שבספין-אוף של הסרט המזעזע "יחידת המתאבדים" אהנה יותר מאשר בסרט החדש של גיא ריצ'י הייתי צוחק עליכם, אבל הגורל מצחיק לפעמים.
את "ציפורי הטרף" ביימה קאת'י יאן, שזה בסך הכול הסרט השני שהיא מביימת, והיא מוכיחה בו כישרון גדול בבימוי סצנות אקשן מלאות הומור. אגב האקשן, סצנות הפעולה בסרט סוחפות, מלהיבות, מדממות במיוחד ומלאות בכוראוגרפיה מרשימה שכוללת שימושים יצירתיים בכלי נשק. וזה, כאמור, מצחיק מאוד. גם הסצנות הקומיות נטו ב"ציפורי הטרף" מצחיקות נורא: הן מודעות לעצמן, ואף פעם לא מידרדרות להומור נמוך או הופכות לעלבון לאינטליגנציה.
מרגו רובי נולדה לשחק את הארלי קווין המשוגעת. ב"יחידת המתאבדים", השטיק שלה מיצה את עצמו בערך באמצע הסרט, אבל ב"ציפורי הטרף" זה ממש לא המצב. הדמות משעשעת לצפייה באופן עקבי, אבל גם מתפתחת ואין לרגע תחושת שובע מהטירוף של הארלי. אגב, יואן מקגרגור מתחרה ברובי על תואר ההופעה המוטרפת המוגזמת של הסרט, מפסיד בנקודות ועדיין מספק הופעה כיפית לאללה. גם מרי אליזבת' ווינסטד ("דרך קלוברפילד 10") נהדרת ומשעשעת בתפקיד מתנקשת עם בעיית שליטה בכעסים.
בתחילת השבוע פורסם ש "ציפורי הטרף" הכניס 33 מיליון דולרים בארצות הברית ועוד 46 מיליון מסביב לעולם. זה נשמע אולי מרשים, אבל מדובר בפתיחה הכי חלשה לסרט של די. סי., ו"ציפורי הטרף" אולי יחזיר את ההשקעה בו אבל לא ישבור שום קופה. ניכר שלדי. סי. יש עתיד בקולנוע אחרי טרילוגיית "האביר האפל" של נולאן (והוא עתיד צבעוני ומצחיק יותר משחשבנו), אבל אם סרטים כמו "ציפורי הטרף" ייכשלו - העתיד הזה יהפוך להרבה פחות ודאי. ממש חבל לי שהסרט הזה לא מצליח בקופות, גם כי הוא באמת פיצוי הולם על "יחידת המתאבדים", אבל בעיקר כי מדובר בסרט כיפי נורא, ששווה לצאת ולקנות לו כרטיס.