תשמעו את התקציר של "אש חופשית" ותגידו לי שזה לא נשמע כמו הסרט המגניב בתבל: השנה היא 1978 ועסקת נשק מפוקפקת מתקיימת במפעל נטוש בבוסטון. בצד הרוכש יש חבורה של גנגסטרים בריטים ברובם, בראש המוכרים ניצב ברנש דרום אפריקאי עם פתיל קצר, ובאמצע מזגזג לו מתווך אמריקאי. ואז מתברר שלמישהו בצוות של המוכרים יש חשבון פתוח עם מישהו בחבורה של הקונים, וכל העסק מתפוצץ לכדי משהו כמו 70 דקות נטו של אורגיית יריות.
אם זה לא מספיק בשבילכם, תשמעו מי ומי בקאסט: ברי לארסון התמיד נהדרת, שארלטו קופלי ("מחוז 9") התמיד מעניין, ארמי האמר התמיד כריזמטי ומייקל סמיילי ("מלחמת הכוכבים: רוג 1") שתמיד נראה כמו שהשם שלו נשמע. בתור זיגוג על העוגה הזאת, אחד המפיקים הוא מרטין סקורסזה. אבל הייתי צריך לדעת ש"אש חופשית" לא יפרע את השטרות, כי הבמאי הוא בן וויטלי. אכזבה איז וואט הי דאז.
ב"Sightseers" מ-2012 הבטיח לנו וויטלי סרט מסע מצחיק ומטורלל על זוג עלובי נפש בקרוון, ב"שדה באנגליה" הוא הבטיח סרט אימה מוזר וייחודי על חבורת חיילים בריטים עריקים במאה ה-17, ולאחרונה הוא הבטיח ש"High Rise" יהיה מין "תמונות קצרות" שמתרחש בתוך מגדל יוקרה אחד. כל הסרטים האלה נשמעו הרבה יותר טוב מאיך שהם בפועל, והפער הזה אפילו גדול יותר ב"אש חופשית" – לא מפני שהוא כל כך גרוע, אלא בגלל ההפרש שבין הפוטנציאל לתוצאה.
"אש חופשית" הוא רב-קרב יריות בלוקיישן אחד, כמעט בזמן אמיתי. לצורך העניין, מדובר בפיוז'ן בין "כלבי אשמורת" ו"שמונת השנואים". אלא ששני הסרטים של טרנטינו עושים את הדבר האחד ש"אש חופשית" לא עושה: הם מתפתחים. וויטלי רק מעמיד סיטואציה שמאפשרת לכל הגיהינום להתפרץ, וברגע שזה קורה הוא כאילו סיים את היומית שלו. מהבחינה הזאת, מדהים לראות סרט עם כל כך הרבה אקשן שקורה בו כל כך מעט. מדי פעם באה בדיחה טובה שבהחלט עוזרת, אבל העניין כולו זועק פול גז בניוטרל.
עד כאן תוכן. בכל הנוגע לצורה, שתי בעיות בולטות ב"אש חופשית": הצילום מחורבן והעריכה צולעת. הסרט עכור בלי סיבה, מרצד, תזזיתי שלא לצורך (בנאדם, כולם יורים, למה גם המצלמה?) ואיכשהו מרגיש מרוח למרות שמדובר בסך הכל ב-90 דקות מפוצצות מאקשן. איימי ג'אמפ, התסריטאית-השותפה והעורכת הקבועה של וויטלי, נושאת ללא ספק חלק מהאשמה. לגבי הצלם לורי רוז, אני מוכן לפרגן לו את האפשרות שזה וויטלי שהדיח אותו אל האסכולה המכוערת; ב"High Rise" הוא עשה עבודה הרבה יותר טובה.
תראו, אני לא רוצה ליצור פה רושם מופרז: "אש חופשית" הוא אכזבה גדולה, אבל לא קטסטרופה. אם אתם במקרה בירושלים בזמן אחת ההקרנות שלו בפסטיבל, אז יש סרטים אחרים שראויים בהרבה לזמן שלכם.
mako תרבות בפייסבוק