המחקר שנערך בין השנים 1985-2010 הקיף 390 סרטים פופולאריים שנבחנו ברמת האלימות, השימוש בסמים והעיסוק במין. ב-89.7 אחוז מהסרטים שנבדקו נמצאו ביטויים של אלימות ו-81.5 אחוז מהם הציגו סקס (בין אם בצורה גרפית או מרומזת), כשהמגמה נותרת יציבה במשך כל שנות הבדיקה. הירידה המשמעותית היחידה במה שמוגדר כ"התנהגות לא רצויה" נרשמה בתחום העישון שצנח מ-68 אחוז בשנות ה-80 ל-21 אחוז ב-2010.
כשנבדקו ההבדלים בין סרטים המוגדרים למבוגרים בלבד (דירוג R) לבין אלו שזכו לדירוג "לכל המשפחה" (PG13), נמצא הבדל סטטיסטי זניח בין שני סוגי הדירוגים בכל הקשור לשילוב בין ההתנהגויות (אלימות וסקס, שתייה ואלימות, שתייה וסקס). קטגוריה נוספת שנבדקה וזכתה לשם "מבחן חמש הדקות", בחנה סרטים שבהם נראתה דמות משתתפת בסצנת מין בטווח של חמש דקות מסצנת אלימות בהשתתפותה. גם כאן לא נמצאו הבדלים דרמטיים בין סרטים תמימים לכאורה לבין סרטים פרובוקטיביים הרבה יותר.
איימי בליקלי, אחת מכותבות המחקר, מבהירה שהקונטקסט של הסצנה לא שיחק תפקיד במחקר. "זה לא שינה לנו אם 'הבחור הטוב' משתמש באלימות או אם 'הנבל' עושה סקס. הממצאים שלנו מעלים סיבות רבות לדאגה בנוגע לאפקטיביות של שיטת הדירוג ובאשר לחשיפה של צעירים להתנהגויות הרסניות בקולנוע". אם המסקנות הללו לא מבהילות מספיק, מסתבר שהמחקר של אוניברסיטת פנסילבניה מגיע אחרי מחקר אחר מאוניברסיטת אנברג באהיו, שמצא כי השימוש באקדחים בסרטי קולנוע שילש את עצמו ב-15 השנים האחרונות.