רפרוף זריז על פני רשימת הסרטים שמתוכננים לעלות על האקרנים בזמן הקרוב מעלה את המסקנה הבלתי נמנעת: תוכנת מחשב השתלטה על הוליווד. המקום שמוצף במספרי סיפורים שמחפשים את ההזדמנות הגדולה שלהם מייצר כמעט אך ורק רימייקים והמשכונים, ללא הפסקה וללא היגיון. מדוע אנחנו נדרשים לראות גרסה מחודשת ל"פולטרגייסט"? למה "פארק היורה" חוזר לעוד סיבוב? ומי באמת חשב שזה רעיון טוב לייצר עוד "מג'יק מייק"?
כיוון שברור שהכל מתחיל ונגמר בכסף, החלטנו לא להתנגד לטרנד, אלא לשתף איתו פעולה -אבל בדרכנו. קבלו, אם כך, את סרטי ההמשך שבאמת היינו רוצים לראות.
במקום "The Expendables 4" - "מעבר לשיא 2: בעט, סטאלון, בעט"
כמו עוף החול, סילבסטר סטאלון הצליח לחזור מבית הקברות ההוליוודי של הכוכבים המזדקנים ולייצר עוד ועוד סרטים מצליחים. סוד ההצלחה: מיחזור, ישיר או מרומז, של הלהיטים הגדולים שלו משנות ה-80. אלא שבמקום עוד המשכון של "בלתי נשכחים", שבסופו של דבר נועד לספק עוד קצת עבודה לכוכבי שנות ה-80 וה-90 לפני שיפנו להוצאה לפועל, הגיע הזמן לתת לנו עוד קצת מהקלאסיקה של מנחם גולן, שעסקה בעולם המרתק של תחרויות הורדות הידיים.
30 שנה אחרי "מעבר לשיא", סטאלון ודאי יודע שזה לא יעבוד. הפתרון הוא מהפך תסריטאי מושלם; סטאלון מאבד את שתי ידיו בתאונת ספורט איומה רגע לפני הפרישה. בנו (שיה לה בוף) ואשתו הכמעט-לשעבר (ג'נין טרנר מ"חשיפה לצפון") שולחים אותו לטיול מסביב לעולם בניסיון לעודד אותו, ולהרחיק מעצמם את נהג המשאית הדיכאוני. הגורל מוביל אותו לתאילנד, שם הוא פוגש בג'קי צ'אן, שנקלע לסרט במקרה בדרך ל"שעת שיא 4", והשניים הופכים לצוות מנצח בפוצ'יוולי. אלון אבוטבול הוא מנהל הבר הישראלי שהופך לאיש סודו של סילבסטר. אינסטנט קלאסיקה.
ככה זה נראה במקור:
במקום "Creed" - "קוברה 2: עדיין ארסי"
כל כך הרבה המשכים יוצר סטאלון, שאי אפשר להסתפק באחד. הפרויקט המופרך ביותר שלו הוא הניסיון לייצר את "רוקי 7" ולהעניק לו שם אחר, כדי שאף אחד לא ישים לב. תן למתאגרף הזה לנוח כבר, יותר מדי מכות זה לא טוב לראש. במקומו, הגיע הזמן להחזיר את הגיבור האמיתי של סטאלון.
גם כאן מדובר בקלאסיקה מבית היוצר של מנחם גולן. ההנאה הכי גדולה של שנות ה-80 יכולה להמשיך ולעבוד גם היום. קוברה, השוטר שלא לקח שבויים, כבר בגמלאות. הוא עדיין חותך במספריים פיצה מהמקפיא, אבל הוא משועמם. כשגל רציחות מאיים לערער את לוס אנג'לס לנצח, הוא מוזעק שוב על ידי מפקדו הקודם, בגילומו של אלון אבוטבול. קייט אפטון תודבק לעלילה בתפקיד הבלונדינית שאולי נגלה בטעות שהיא יודעת לשחק. אחרי מספר אינסופי של גופות הוא מגלה שמאחורי הכל עומד קווין ספייסי, נשיא ארה"ב. הקולנוע הוא מחלה, הכירו את התרופה.
וזו הסצנה שתגרום לכם לרצות ולראות את הסרט המקורי:
במקום "Weird Science" - "מועדון ארוחת הבוקר חלקים 2 ו-3: הארוחה האחרונה"
מסיבות לא ברורות בחרו ביוניברסל לחדש דווקא את הסרט הזה של ג'ון יוז, אמן סרטי הנעורים, שעוסק ב... טוב, זה לא באמת משנה. גם אנחנו לא הבנו למה דווקא "Weird Science" כשעל המדף מחכה סרט אחר של יוז שזועק לסיקוול כבר 30 שנה. מה קרה לדמויות ב"מועדון ארוחת הבוקר"? מה קרה לבית הספר? ובכן, התשובה לכך מורכבת. משני סרטים.
בחלק השני של הטרילוגיה שבדרך אנחנו מגלים שרוב הכוכבים, שבחרו לעזוב את מסלול ההצלחה שיועד להם בשנות ה-80, עובדים בבית הספר שבו רותקו באותו סוף שבוע זכור. יחד איתם עובד שרת בעל עבר מסתורי, בגילומו של אלון אבוטבול. מולם עומדים התאומים מ"הנוקמים: עידן אולטרון" והילדים של השכנים שלכם (בכל צורה שתבחרו לדמיין אותם), שהפראות שלהם לא יודעת גבולות. בחלק הזה, שיבוים על ידי טרנס מאליק ("עץ החיים"), מתברר שהריתוק לא עובד יותר. אנחנו צופים במשך שעה וחצי בתלמידים עושים את מה שהם עושים ממילא - משחקים באייפון.
בחלק השלישי, שיבויים על ידי אהרון קשלס ונבות פפושדו ("מי מפחד מהזאב הרע"), הצוות מחליט לעשות מעשה ולהחרים את המכשירים הסלולריים. או אז יוצאים התלמידים למסע נקמה מדמם, שאיש לא יוצא ממנו נקי.
באמת היה משהו מוזר בסרט המקורי:
במקום "אהבה בשחקים 2" - "בת 18 הייתי: יפה בחאקי"
החידוש הצפוי לסרט הרומנטי הגדול של שנות ה-80 מעורר געגועים לסרטים שהייתה בהם רומנטיקה של ממש, תמימות וצבא אמיתי, והרבה פחות טום קרוז. הפיתרון: גיוס ג'ינג'י לצה"ל. הוליווד פוגשת את גלילה רון פדר, וגם הזדמנות פז להעניק לטליה לביא ("אפס ביחסי אנוש") הזדמנות לפרוץ בגדול בהוליווד.
לינדזי לוהן, בעזרת קצת שיקום ופוטושופ, מגלמת את בתה של מולי רינגוולד, שחוזרת מהשתתפות בתכנית "תגלית" ומחליטה להתגייס לצה"ל. היא מתאהבת בערבי מהמשולש במהלך נסיעה באוטובוס (שאינו מוביל לקלפי). התוצאה של הרומן האסור: משבר בינלאומי שאותו מוביל שר החוץ הישראלי (נחשו מי מגלם אותו). ברק אובמה (בתפקיד עצמו) נאלץ להתערב כדי להציל את האזור מחורבן קולנועי.
אהבה בשחקים יש רק אחד:
במקום החידוש השלישי (!) של "ספיידרמן" - "השומרים 2: המרדף אחר פרופ' שינקין"
אין ספק שספיידרמן שובר שיאים בהיותו הדמות ששוב ושוב מתחדשת, עוד לפני שהספקנו לשכוח את הסרטים הקודמים. האם במארוול מאוכזבים מדמותו של פיטר פרקר, או שהם פשוט מבינים שמאגר הדמויות נגמר, והעולם כבר התרגל לקבל שוב ושוב את אותו הסרט בדיוק בלי להתלונן? אז במקום עוד ספיידרמן, עדיף להעניק הזדמנות נוספת לסרט גיבורי העל שלא זכה לכבוד שמגיע לו (גם מצד הבמאי, בינינו): "השומרים".
הפעם הגיבורים של אמריקה האלטרנטיבית של 1985 מגיעים למזרח התיכון, טרום עידן אוסלו, ומגלים שגם ביקום מקביל, שום דבר לא משתנה ואין סיכוי לשלום באופק. קרלה גוג'ינו מובילה את הקאסט המקורי במירוץ לסכל את תכניתו של פרופ' שינקין (ארנולד שוורצנגר בניסיון מספר 40 להחיות את הקריירה שלו) לבנות סדרה של מאחזים לא חוקיים בין בית אל לביר זית. הם מקבלים סיוע מגל גדות בתור הוונדר וומן המקומית, ומרועה צאן בעל כוחות-על בגילומו של... נו, אתם יודעים.
מי ישמור על השומרים?
במקום שום דבר אלא כי נורא בא לנו: "ביג ליבובסקי 2: הדוד רוכב שנית"
התחושה בסוף "ביג ליבובסקי" היא של פרידה כפויה. בעצם, היינו רוצה לבלות עוד שעה וחצי לפחות עם ה-dude. לכן החלק השני של הסרט הוא פחות ניסיון לספר עוד סיפור, ויותר ביקור מאוחר אצל חבר טוב ומציאת נחמה בעובדה שיש עוד קולנוע טוב בעולם. כל כוכבי הסרט המקורי צריכים לשוב לתפקידיהם (כן, אפילו סטיב בושמי!). איילת זורר תפציע בהופעת אורח בתור מלצרית שהיא למעשה שוטרת שהיא למעשה נוכלת מקצועית. ומה יעשה אלון אבוטבול? מיליונר מרושע, חובב באולינג הרסני, מה זה משנה? העיקר שיהיה.
nobody fucks with the jesus:
השתתפה בהכנת הכתבה: יעל אורון