הם גורמים ללב שלנו לדפוק כאילו רצנו ספרינט, לשיער לסמור כאילו הטמפרטורה בחדר חד-ספרתית, ומאלצים אותנו להסתכל לצדדים כמו בסמטה חשוכה - וכל זה כשאנחנו בנוחיות ביתנו. לסרטי אימה יש את כל ההשפעות האלו עלינו ועוד; הם מזעזעים אותנו, מבהילים, מקפיצים ומדירים שינה מעינינו. אז איך זה שז'אנר האימה הוא גם אחד הז'אנרים הכי אהובים בקולנוע?
וכשאנחנו אומרים "אהובים", אנחנו מתכוונים לכמות לא נורמלית של מכירות כרטיסים בבתי הקולנוע. ז'אנר האימה הוא כיום אחד הז'אנרים הכי רווחיים בהוליווד. זה לא שאימה היה אנדרדוג קופתי לפני כן, פרנצ'ייזים כמו "המסור", "יום שישי ה-13", "צעקה" ו"סיוט ברחוב אלם" (ועוד), הכניסו לא מעט כסף. אבל בשנים האחרונות התמונה השתנתה, והאימה עוברת תחייה מחודשת. הז'אנר, שבמשך שנים ארוכות נחשב לז'אנר מפוקפק בעל ערך כלכלי גבוה אך ערך אמנותי נמוך, מקבל כעת בחזרה את כבודו האבוד. כי למרות קלאסיקות מוערכות כמו "תינוקה של רוזמרי", "פסיכו" ו"הניצוץ", המוניטין הרע דבק בסרטי האימה, וראיה מוחשית לכך היא שמעט מאוד סרטי אימה הגיעו לפרסי האוסקר, תו תקן האיכות של התעשייה בהוליווד. אמנם כבר בשנות ה-70 "מגרש השדים" זכה בפסלונים ובשנות ה-90 "שתיקת הכבשים" היה למותחן האימה הראשון שזכה בפרס לסרט הטוב ביותר, אך עד היום, סרט אימה שמקבל מועמדות או זוכה באוסקר הוא דבר נדיר.
ואז הגיע הרנסאנס. כמו כל גל תרבותי, קשה לשים את האצבע על תחילת התחייה המחודשת שהז'אנר עובר בשנים האחרונות, אבל כן אפשר להצביע על אחד האירועים המכוננים, ובשנת 2017 יצא סרט הביכורים של הבמאי והקומיקאי ג'ורדן פיל, "תברח". "תברח" לקח את כל הקופה במונחים הוליוודיים, והיה להצלחה מסחרית והצלחה ביקורתית. מובן שבהוליווד שמים יותר דגש על השטרות, אבל אם הם מגיעים עם פסלון אוסקר ומבקרים נלהבים, מה טוב. ו"תברח" היה כל זה: הוא נעשה בתקציב זעום של 4 וחצי מיליון דולרים והרוויח 255 מיליון דולרים בכל העולם, המבקרים היללו אותו ומשם הדרך לאוסקרים כבר הייתה סלולה. בטקס האוסקר ה-90 בשנה שעברה, זכה סרטו של פיל בפסלון לתסריט המקורי הטוב ביותר ובשלב הזה כבר לא היה שום צל של ספק: "תברח" היה התזכורת שהתעשייה הזדקקה לה, לכך שסרטי אימה יכולים להיות מבדרים, איכותיים ורווחיים. או כמו שאומרים בקומדיות רומנטיות: הפלא ופלא, ז'אנר האימה הוא ה-Full Package.
"תברח" אמנם היה סרט האימה הראשון מזה הרבה זמן שזוכה באוסקר, אך הוא לא היה הסרט היחיד שהוכיח למפיקים בהוליווד שכדאי להשקיע בסרטי אימה. סרטי "לזמן את הרוע" (2013) הפכו ליקום קולנועי נרחב (בדומה לזה של מארוול) שמכניס המון כסף, גם אם הביקורות של הסרטים בסדרה לא תמיד חיוביות. בתקופה האחרונה התחילו לצוץ יותר סרטי אימה שהם גם הצלחה מסחרית וגם ביקורתית. למשל, "זה", העיבוד המחודש לספרו של סטיבן קינג שיצא ב-2017 שבר לא מעט שיאים קופתיים והפך לסרט האימה הרווחי ביותר בכל הזמנים, ונחשב באופן כללי לסרט טוב ואפילו מרגש.
שנת 2018 שברה שיאים בהכנסות של סרטי אימה והוכיחה שחובבי הקולנוע נוהרים לקופות: "מקום שקט" הכניס 340 מיליון דולר לעומת תקציב של 17 מיליון דולר בלבד; "האלווין" הכניס 253 מיליון דולר בתקציב שבין 10-15 מיליון דולר ו"תורשתי" הרוויח פי 7 יותר מערכו ההפקתי. ופרט חשוב לא פחות: כל הסרטים האלו קיבלו גם ביקורות מהללות. המספרים המטורפים הם עדות לכך שהסיוט של הצופה הוא חלומו הרטוב של המפיק ההוליוודי. או במילים אחרות: המון אנשים מוכנים לשלם כדי שיפחידו אותם.
הנתונים הקופתיים הם לא מובנים מאליהם, בהתחשב בכך שפחות אנשים מוכנים לצאת מהבית, לשלם לא מעט תמורת כרטיס ולראות סרט בקולנוע. אז מה הופך את הז'אנר הזה לכל כך אהוב? החיבה שלנו לסרטי אימה היא נושא מחקר נחשק ביותר בקרב מומחים שונים בתחום הקולנוע והפסיכולוגיה. חוקרים ציינו בעבר שסרטי אימה ממלאים צרכים פסיכולוגיים שונים ומשונים, שהם ככל הנראה הבסיס לחיבה העזה שיש לנו לז'אנר השנוי במחלוקת הזה. מה שמעניין בחוויה של ההנאה מסרטי אימה, זה שהיא כל כולה פרדוקס אחד גדול: כי כדי ליהנות מהזוועה שאנו רואים, עלינו להאמין שהיא לא אמיתית, ומנגד, כדי ליהנות מסרט אנחנו צריכים להאמין ולו ל-90 דקות בלבד, שמדובר בסיפור אמין ומציאותי במידה.
ד"ר גלן וולטרס, מומחה לפסיכולוגיה משפטית וקרימינולוגיה, מציין כי ישנם שלושה גורמים עיקריים שהופכים את ז'אנר האימה לאטרקטיבי: מתח, רלוונטיות (זיקה של הצופה לנושא, כמו הפחד ממוות) וחוסר ריאליזם, או במילותיו, Unrealism. הפחד הוא אמיתי, כמו גם הדברים שאנחנו מפחדים מהם, אבל אנחנו חווים אותו בסביבה מבוקרת ולא מציאותית, שמאפשרת לנו ליהנות ממנו.
מחקר שנעשה בשנת 1994 המחיש את הפרדוקסליות הזאת: החוקרים הראו לאנשים קטעים תיעודיים שמראים אלימות קשה ומציאותית - וסרטי אימה שמראים אלימות מבוימת. המשתתפים לא הצליחו לצפות בסרטים התיעודיים עד סופם, אך לעומת זאת נהנו וצפו בסרטי האימה העלילתיים במלואם. כלומר, מרבית האנשים שצופים בסרטי אימה מבינים שהאירועים המצולמים הם מבוימים וזה למעשה מה שמאפשר את הריחוק הפסיכולוגי מהאלימות שמולם. וכמובן יש גם את עניין הקתרזיס, לפיו אנחנו צופים בסרטים אלימים כביטוי לרגשות שליליים או כדרך להקל על אגרסיות חבויות בנו. אך מלבד הצורך האישי-פסיכולוגי, ישנו גם צורך חברתי: סרטי אימה רבים מתעסקים באופן עקיף או ישיר בנושאים שנחשבים לטאבו מבחינה חברתית. הם מטפלים בנושאים שבני אדם לרוב מעדיפים להדחיק ופחדים קולקטיביים של חברות שונות כמו: מוות, אונס, הפחד מן האחר ועוד.
יכולות להיות שלל סיבות שעומדות מאחורי האהבה לז'אנר הזה, אבל לא משנה מהן, אין ספק שזה זמן טוב להיות חובב אימה. השנה ישנם לפחות עוד 15 סרטי אימה שצפויים לצאת וההייפ סביבם רק הולך וגובר - אז יש למה לחכות. והשבוע, בדיוק בחג הפורים (המקבילה הישראלית להאלווין האמריקאי), יוכלו אוהבי האימה להתכנס ולפחד ביחד, בפסטיבל האימה שיתקיים בסינמטק הרצליה בין התאריכים 20-23/3, במהלכו יוקרנו סרטים חדשים לצד קלאסיקות על-זמניות.
והנה כמה המלצות שלנו לפסטיבל האימה:
"אנחנו" - סרטו השני של הכותב והבמאי זוכה האוסקר, ג'ורדן פיל. מהקרנות ראשונות בחו"ל הוא מסתמן כהצלחה נוספת של פיל - וכסרט אימה שבהחלט לא כדאי לפספס. שלוותם של בני משפחה אמריקאית מופרת כשבחצר ביתם מופיעה משפחה של כפילים הזהים להם במראה ואשר מאיימים על ביטחונם.
"נוספרטו: סימפוניית אימה" - קלאסיקת אימה שהציבה את הרף לכל סרט ערפדים שהגיע אחריו - והזדמנות נדירה לצפות בו על המסך הגדול. סוכן נדל"ן גרמני נשלח לפגישה עם רוזן בא בימים שגר בטרנסילבניה. דרכו של הסוכן מפרכת, ועוברי אורח מזהירים אותו מהרוזן ומטירתו וטוענים שהוא איש-זאב. הסוכן מבטל את אזהרותיהם ביוהרה השמורה לאנשי העידן המודרני. בהגיעו לטירה, הוא מגלה שפני הרוזן מפחידות וכי שיניו מחודדות להבהיל. הקרנת הסרט האילם תלווה על ידי אליוט, סולנית להקת פוליאנה פרנק, שתבצע יצירה מקורית שהלחינה במיוחד לכבוד האירוע.
"הניצוץ" - עיבוד לספרו של סופר האימה סטיבן קינג ויצירתו הקולנועית של הבמאי המוערך סטנלי קובריק. קובריק ידוע בצילום המרהיב והססגוני של סרטיו ולכן בהחלט מומלץ לצפות בו על המסך הגדול. קלאסיקת אימה שכל חובב הז'אנר חייב לראות. ג'ק, סופר כושל ומובטל בעל חיבה לטיפה המרה, מחליט לחזור לכתוב ולכן מקבל על עצמו עבודה כשרת בבית מלון הסגור בימות החורף. למקום יצא שם מפוקפק כיוון שהשרת הוותיק בו רצח את בני משפחתו במהלומות גרזן.
"המכשפות" - קומדיית אימה לכל המשפחה וסרט מכשפות אולטימטיבי. לא סתם הוא דורג במקום הראשון בדירוג שלנו לסרטי המכשפות הטובים בכל הזמנים. לוק היתום וסבתו נודדים ברחבי העולם. ביקור שגרתי בבית מלון מעמת אותם עם חבורת מכשפות הזוממות להפוך ילדים לעכברושים. לוק וסבתו יעשו הכול כדי למנוע זאת מהן.