פסטיבל קאן לקולנוע הסתיים אתמול בהכרזה רבת הוד על הסרטים, היוצרים והשחקנים שזכו בפרסים המרכזיים. אולם למרות הצלחת "טפיל" של הבמאי הקוריאני בונג ג'ון-הו (שזכה בפרס דקל הזהב) ואנטוניו בנדרס, שקיבל את פרס השחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט החדש של פדרו אלמודובר, עיקר הדיון בפסטיבל נסוב סביב סרט אחר לגמרי: "מכתוב אהובתי: אינטרמצו", סרטו החדש של עבדלטיף קשיש, שמוכר לציבור הרחב כיוצר הסרט "כחול הוא הצבע החם ביותר". הסרט, המשך ל"מכתוב אהובתי" מ-2017. הסרט ממשיך לגולל את סיפור התבגרותו של תסריטאי צעיר, צרפתי ממוצא אלג'יראי, על רקע תחילת שנות ה-90.

"מכתוב אהובתי: אינטרמצו" נמשך יותר מ-220 דקות, והפך לשיחת היום בפסטיבל הודות לתכנים המיניים הרבים שמוצגים בו, בהם סצנת מין אוראלי מפורשת שמתרחשת בתא שירותים במועדון, שמבקרים רבים העריכו שבוצעה באמת על ידי השחקנים עצמם. כמו כן, הסרט מכיל תקריבים רבים על ישבנן של דמויות נשיות, שעל פי מספר ביקורות מהווים כ-60% ממשך הסרט כולו. ולא, אלה לא היו תכונות שצוינו לחיוב בשום צורה.

"הסרט הזה הביס אותי", כתב מבקר הקולנוע של הגרדיאן, המבקרת של "The Playlist" כתבה שהסרט "מרגיש כמו הפרה של זכויות אדם" "כל כך מופרך קונספטואלית שהוא מרגיש כמו מתיחה". שניהם ציינו גם לרעה את נקודת המבט הגברית (המבקר של הטיימס כינה אותה "רעילה") שמכוננת את הסרט, ודרכה מוצגות בו שורה של דמויות נשיות שטוחות שמהוות רק אובייקטים מיניים לגיבורי הסרט. המבקר של "Indie Wire" כינה את "מכתוב אהובתי: אינטרמצו" "סרט של ארבע שעות על ישבנים", גינה את השוטים "מרדימי המוח" של קשיש וכתב שעבר במהלכו התקף פסיכוטי. מבקר הקולנוע של הניו יורק טיימס התפייט: "זה ה'ג'רזי שור' של קשיש: סצנות אינסופיות וריקניות... המצלמה רק בוהה תמידית בישבנים", בעוד המבקר של הלוס אנג'לס טיימס כתב על הסרט "אני לא חושב שאי פעם ראיתי כישלון אמנותי טרחני כמו 'מכתוב אהובתי'" וסיכם שקשיש "יתקשה להגיע למקום נמוך יותר מהתחתית" בה הוא נמצא. הסרט זכה גם לציון 0 באתר הסרטים "Rotten Tomatoes", שמשקלל את הציונים שנתנו לסרט מבקרי הקולנוע השונים.

ואלה רק התגובות של מי שצלח את הסרט עד תומו, והקרנות "מכתוב אהובתי" בפסטיבל הקולנוע לוו בחלקן בעזיבות המוניות של הצופים. סטיבן מילר, שמנחה את פודקאסט הקולנוע "Spoiler Warning" נכח בהקרנה של הסרט בקאן, וצייץ ממנה תמונה של אולם קולנוע ריק למחצה. "צפיתי בסרט הכי גרוע בתחרות, בפער ניכר", כתב מילר, "קשיש לקח כל תלונה על ריקנות שהוטחה ב'כחול הוא הצבע החם ביותר', והכפיל אותה פי ארבעה. אשפה של מבט גברי, ראוי לבוז":

צופים נוספים הביעו את סלידתם ברשתות החברתיות, כתבו על הסרט שהוא "בושה לפסטיבל" וכינו את הסרט, שמכיל שלוש מערכות ארוכות שנראות, ברובן, כמעט לא מתוסרטות, "עינוי פסיכולוגי מתמשך". הבמאי הגיב לחלק מהתלונות על הסרט במסיבת עיתונאים שנערכה במהלך הפסטיבל, בה צוטט כאומר, בין השאר ש"לא כולם חולקים איתי את הדרך בה אני מביט על האחר", ושהתלונות על הסרט "לא מפריעות (לו) אפילו במעט". מבקר הקולנוע של "וואלה", אבנר שביט, ציטט את תגובתו של קשיש לשאלה כל כך שאופלי באו, שמופיעה בסרט באותה סצנת מין אוראלי מפורשת, נעדרה ממסיבת העיתונאים ולא נראתה בשטח הפסטיבל אחרי הקרנת הסרט. קשיש סירב לענות, וכינה את השאלה "אימבצילית וחולנית".

אל התלונות הקולנועיות הללו מתלווה, גם אם באופן לא מודע, הטענות שהועלו נגדו על ידי לאה סיידו ואדל אקסרכופולוס, שכיכבו ב"כחול הוא הצבע החם ביותר", שזיכה את קשיש בפרס דקל הזהב. השחקניות תיארו את העבודה עם קשיש כקשה, ואף גובלת בהתעללות, וסיידו הצהירה גם שלא תעבוד יותר עם הבמאי המוערך. כמו כן, בחודש נובמבר פורסם שהוגשה נגד קשיש תלונה בגין תקיפה מינית שביצע, לכאורה, בשחקנית בת 29 ששמה לא הותר לפרסום. עורך דינו של קשיש טען, בתגובה, שהשחקנית רק חיפשה להתפרסם על חשבונו של הבמאי.