מי היה מאמין שאל מול השמות החמים בהוליווד, אלו שלובשים ספנדקס כדי להפוך לגיבורי העל של שוברי הקופות, יתייצב גבר בן 62? מי האמין שהגבר הזה יעשה להם בית ספר? זה בדיוק מה שקרה לליאם ניסן בשנים האחרונות.

הקאמבק של ניסן החל ב-2008, כשכיכב בסרט הראשון בטרילוגיית "חטופה" - ההפתעה הקופתית שהכניסה קרוב למיליארד דולר ברחבי העולם. פתאום, בהתקרבו לעשור השביעי לחייו, המניה של השחקן האירי הרקיעה שחקים. מאז "חטופה" ועד היום הוא ממשיך לקבל הצעות לתפקידים דומים, וכנהוג בתעשייה נעשו ניסיונות לשכפל את המומנטום בסרטים מאותו הז'אנר ועל אותו עקרון, בכיכובם של שמות ותיקים כמו קווין קוסטנר ב"שלושה ימים להרוג" ושון פן ב"מתנקש על הכוונת". שני האחרונים, אגב, נחלו כישלון חרוץ. כנראה שאף אחד לא יכול על ניסן.

כעת מככב ניסן במותחן האקשן החדש "מרדף לילי", כשאליו מצטרפים אד האריס ("אפולו 13", "פולוק") וג'ואל קינמן ("דה קילינג"). הפעם ניסן הוא מתנקש בדימוס של המאפיה האירית בניו יורק שנחלץ להגן על בנו (קינמן), שנקלע במקרה לזירת פשע במסגרת חיסולים של העולם התחתון. האריס (המגלם את אחד הפושעים) הוא תוספת ראויה, עם הקליבר הקולנועי שלו, בעוד קינמן הוא שם חדש יחסית בשמי הוליווד, לאחר שנכנס לנעליו של "רובוקופ" ברימייק מהשנה שעברה ולאחרונה לוהק לסרט גיבורי העל “Suicide Squad” לצד וויל סמית' וג'ראד לטו שיעלה לאקרנים בקיץ 2016.

חטופה (צילום: באדיבות yes)
אף אחד לא יכול עליו כשהוא מצטלם עם אקדח. ניסן ב"חטופה" | צילום: באדיבות yes
"עושה רושם שהסרטים שלי בשנים האחרונות מצליחים בקופות ואני לא יודע מה הסיבה, אולי הצופים יודעים לענות", פותח ניסן בצניעות את הראיון עמו. "במשך תקופה ארוכה בהוליווד, התמקדו בקהל היעד של גילאי ה-18-24, בפרט בז'אנר האקשן, שפונה בראש ובראשונה לפלח השוק של הצעירים. והנה לפתע לוק בסון (הבמאי הצרפתי שכתב והפיק את סרטי "חטופה" - ד.כ.) יוצר סרט עם גיבור בשלהי שנות ה-50 לחייו – ומוצא לסרט קהל אוהד מכל הגילאים. לא תשמע אותי מתלונן".

הופתעת שהכל קרה לך בשלב הזה בחיים?

"הסרט הראשון בסדרת 'חטופה' זיהה דופק פועם בקרב הקהל, בשילוב התעוזה של ללהק מישהו בגילי. התיאוריה שלי לגבי ההצלחה הראשונית הייתה שכנראה העולם עבר מהפך בגלל המשבר הכלכלי שכולנו חווינו והבגידה שאנשים רבים חשים מצד המנהיגים. הנה מגיע אדם שלא ירים טלפון למשטרה אם הוא יסתבך ופשוט יעשה משהו בנידון. הקהל התחבר לזה באופן מיידי. אין לנו כיום דמויות אייקוניות כמו ג'ון וויין, שהתעשייה לא נותנת להם ללכת והם מככבים בסרטים גם בגילם המופלג. אולי היה את שון קונרי, אבל גם עבורו זה נפסק. לכן אני שומע מכל עבר על עוד ניסיונות לייצר סרטים כאלו, בין אם זה חברי הטוב פירס ברוסנן, או שון פן ששיחק בסרט שאני סירבתי לו. מיד לאחר ההצלחה של הסרט הראשון, קיבלתי הרבה תסריטי אקשן שבמרכזם גבר בן 35 - שהשתנה אוטומטית לבן 55 כשהטקסט נשלח אליי - שמעמיד את הרעים במקומם. אני מתרכז בעובדה שזה כנראה מעיד שאני במקום טוב בקריירה, אבל גם הסוף של סרטי 'חטופה' באופק מבחינתי. יש גבול".

מנגד הצטלמת לשני סרטים קלילים הקיץ: "הפמליה" ו"טד 2" של סת' מקפרלן.

"כן, אבל קח בחשבון שסת' הביא אותי לחצי יום צילומים בשעות אחר הצהריים עם הדובי הזה. צילמנו סצנה בסופרמרקט, שאני בכלל לא משוכנע שתיכלל בגרסה הסופית של הסרט. אין לי מושג מה קו העלילה בכלל. הדבר היחידי שאני כן יודע הוא שההשתתפות שלי לא תורמת במאום". 

"'רשימת שינדלר' הפכה לכלי חינוכי בארה"ב"

אחת האנקדוטות המעניינות אודות ניסן היא' שגם כשהוא נושק ל-63, הוא עדיין מבקש לעשות את סצינות האקשן שלו בעצמו בסרטים ומשאיר לפעלולנים רק את ההשלמות. את היכולת הפיזית הוא חייב לעברו כמתאגרף בצפון אירלנד - קריירה שהחלה בנערותו והסתיימה לאחר שאיבד את הכרתו במהלך קרב.

לאחר שנשר מלימודי פיזיקה ומחשבים באוניברסיטה בבלפסט, הצטרף ניסן לסדנת משחק מקומית, תוך שהוא משלים הכנסה כנהג משאית ומלגזן במבשלת הבירה של "גינס". במהלך שנות ה-80 החל להתבסס בהוליווד כשהופיע בסרטים כמו "המרד על הבאונטי" עם מל גיבסון ואנתוני הופקינס, וסרט הפולחן "דארקמן". הפריצה הגדולה הייתה בסרטו של סטיבן שפילברג "רשימת שינדלר" ב-1993, עליו היה מועמד לאוסקר ולגלובוס הזהב.

"סטיבן יצר סרט יוצא מן הכלל, וכמו שהוא נחרט בזיכרון הקולקטיבי במדינה שלכם, חשוב שתדעו שגם בארה"ב הוא הפך עם השנים לכלי חינוכי חשוב מאוד בבתי ספר ואוניברסיטאות", הוא אומר. "אני ממשיך להתגאות בפרויקט עד עצם היום הזה. אני למעשה ליוויתי את כל מה שסטיבן עשה מההתחלה, עם הקמת הקרן להנצחת זכר השואה והקלטת עדויות של ניצולים, שלצערנו הולכים ומתמעטים. כל ההנצחה התרחבה לתחומים נוספים, שעוזרים להעמיק את הידע אודות מה שקרה שם ובעצם משליך על ההיסטוריה של כולנו בעולם. כמובן שעבורי אוסקר שינדלר הוא מהדמויות שאני הכי מתגאה שגילמתי".

מה היה התפקיד הכי מאתגר שלך?

"הסרט 'שטח פראי' שצילמנו בקולומביה הבריטית בקנדה והיו ימים שפשוט קפאנו במינוס 30 מעלות, זה לא היה פשוט. אבל סרט נוסף שלי שאני מאוד גאה בו הוא 'מייקל קולינס' מ-1996" (סרט על המנהיג האירי שנלחם למען היפרדות אירלנד מבריטניה - ד.כ).

אבן דרך משמעותית בקריירה של ניסן הגיעה בסוף שנות ה-90, אז הצטרף בתפקיד הג'דיי מאסטר קווי-גון ג'ין לטרילוגיית "מלחמת הכוכבים" המתחדשת. מאז הספיק להופיע בסרטים כמו "כנופיות ניו יורק", "קינסי", "אהבה זה כל הסיפור" ו"באטמן מתחיל". ב-2009 עלה שמו לכותרות בנסיבות טרגיות; אשתו, השחקנית נטשה ריצ'רדסון, נהרגה לאחר תאונת סקי בקנדה. לניסן שני בנים מנישואיו לריצ'רדסון: מייקל (19) ודניאל (18).

ליאם ניסן בשטח פראי (צילום: Kimberley French/באדיבות yes)
גם בשלג לא מוותר על הנשק. ניסן ב"שטח פראי" | צילום: Kimberley French/באדיבות yes

אף כי התימה ההורית מאוד ניכרת ב"מרדף לילי", ניסן מבקש כבר בתחילת הראיון שלא להתייחס לחייו האישיים ולהשוואה בין הסרט לאבהות החד-הורית שנכפתה עליו. "בתור אבא אתה תעשה כל דבר כדי להגן על ילדיך, יעיד זאת כל מי שהופך להיות הורה", הוא מסביר בקצרה, "מעבר לזה אני לא מנתח את יחסי האבא-בן לעומק בהתייחס לסרט. כמובן שאני אבא והכל מגיע בעסקת חבילה, זוהי המהות שלי, אם ארצה ואם לא. אני מגלם אדם שבחר להתגרש מאישתו וממשפחתו, והרעיון הכללי הוא שדם סמיך ממים. ג'ימי, אותו אני מגלם, רואה שהבן שלו מאוים על ידי מישהו שנחשב במשך שנים לחבר קרוב, והתגובה האינסטינקטיבית שלו היא להגן על בן משפחה".

לא מדובר בסרט אקשן פר אקסלנס.

"נכון, כי למרות שישנם הרבה סרטים עתירי אפקטים מיוחדים ושכלולים טכנולוגיים עוצרי נשימה, אנשים מחפשים סיפור טוב וחיבור לדמויות עשירות על המסך. זאת הסיבה שסדרת סרטים כמו 'מלחמת הכוכבים' עדיין פופולרית אחרי כל כך הרבה שנים. לג'ורג' לוקאס היו כל כך הרבה כלים מדהימים לרשותו כדי לייצר את היקום בו מתקיימים הסרטים, אבל הוא לא דחף את החלליות והאפקטים אל תוך הפרצוף של הצופה. מעל הכל ניצבות מערכות היחסים בין הדמויות. אני מאמין בהפצת הבשורה על סרט טוב מפה לאוזן, זה מה שמוביל לבאז אותנטי. תביא לציבור סרט טוב, הם ידאגו לספר לחבריהם".

ליאם ניסן (צילום: Pablo Cuadra, GettyImages IL)
והנה הוא לא חמוש | צילום: Pablo Cuadra, GettyImages IL
איך הייתה העבודה עם שחקן ותיק כמו האריס לעומת ג'ואל הצעיר?

"ג'ואל בחור גבוה ורחב, יש לו נוכחות שאני מאוד אוהב. מאוד נהניתי ממנו, בטח אחרי שהתרגלתי לעבוד עם נשים בסרטי 'חטופה'. לאד ולי יש ניסיון רב במקצוע ובטחנו אחד בשני כדי לספק את הסחורה עם הדמויות שהיה עלינו לגלם. אהבנו את התסריט ואהבנו את הטקסט שנכתב לכל אחד מאיתנו, למרות שלא הכרנו קודם. אחרי המפגש הראשון התלוצצנו שאולי נצא לשחק גולף וככה נתוודע האחד לשני. הדינמיקה הטובה בינינו מאוד עוברת בסרט".

היית רוצה לביים סרטים כמו אד האריס?

"לחלוטין לא, אני לא במאי. אני כן מתכנן להפיק איזה פרויקט שמבוסס על מישהו שאני מכיר מילדות, אבל אין בי את הדחף לביים. אני לא אדע איפה להתחיל ולא בטוח שאני בשל לחצות את הקווים".