השחקן אנטון ילצ'ין, כוכב סרטי "סטאר טרק" ו"לילה האימה", מת לפני שלוש שנים בתאונת דרכים חריגה. השחקן נדרס על ידי מכוניתו שלו, שהיתה בהילוך סרק, הידרדרה לאחור מחניון שחנתה בו - ומחצה את ילצ'ין למוות. בתזמון ליום השנה השלישי שלוש למותו (ילצ'ין הלך לעולמו ב-19 ביוני 2016), יצא אתמול הטריילר לסרט התיעודי על חייו של ילצ'ין: "באהבה, אנטושה". הסרט ערך את הקרנות הבכורה שלו במסגרת התיעודית של פסטיבל סאנדנס, וצפוי לצאת להקרנות מסחריות בארצות הברית בקיץ הקרוב.
במסורת הקולנועית שכבר למדנו להכיר ביצירות שמתעדות ומוקירות את חייהם של אמנים מפורסמים שמתו בגיל צעיר (הדוגמה הבולטת ביותר בשנים האחרונות היא סרט הדוקו "אני הית' לדג'ר", על חייו של השחקן זוכה האוסקר שמת במפתיע בתחילת 2008 והוא בן 28 בלבד), "באהבה, אנטושקה" מאגד עדויות אישיות ממי שעבדו עם ילצ'ין ותמונות וסרטונים שצולמו על ידי בני משפחתו, בהם תמונות שצולמו מאחורי הקלעים בהפקות שהשתתף בהן בנערותו ובילדותו (כן, זו בהחלט קריסטן סטיוארט). הטריילר לסרט זכה להקרנה חגיגית נוספת בתחילת השבוע, כשליווה הקרנה מיוחדת נוספת – הקרנת עשור ל"סטארטרק" מ-2009, בהשתתפות כוכבי הפרנצ'ייז, בהם זואי סלדנה, סיימון פג וכריס פיין ("וונדר וומן"), שדיבר באירוע על חברו המנוח, ילצ'ין. "מן הסתם כולנו כאן בשביל אנטון", אמר פיין, "הוא היה אחד החברים הקרובים אלי ביותר, והרגשתי כאילו רק התחלתי להכיר אותו כשהוא נפטר... הסרט הוא יציג את כל הצדדים שהכרתי בבחור הזה, הבחור הקטן המסקרן, המרתק, המורכב והמוזר הזה".
רוב המבקרים שהספיקו לצפות בסרט בסאנדנס שיבחו אותו. ב"וראייטי" כינו את הסרט "דיוקן מפתיע ונוגע ללב של שחקן", וציינו את העבודה היסודית שהסרט עושה בהצגת המסירות של ילצ'ין להוריו, ואת העולם התרבותי העשיר שלו (השחקן היה גם גיטריסט בלוז וצלם). המבקרת של האתר הבריטי "Jump Cut" כתבה: "אני אופתע אם ישחררו השנה סרט יותר יפה ויותר מרסק לבבות", כך שעד שיימצא מפיץ ישראלי, הציפיות שלנו גבוהות למדי.
גם כריס פיין התייחס להוריו של ילצ'ין, מהגרים יהודים שנמלטו מהאנטישמיות שגאתה ברוסיה בסוף שנות ה-80, והשתקעו בארצות הברית בתקווה לפתח את הקריירות שלהם כמחליקים על הקרח. השחקן סיפר שהוריו של ילצ'ין עדיין מבקרים את הקבר של בנם מדי יום, וההורים מופיעים גם במספר סצנות בטריילר, בהן מעמד הסיום. בסצנה הזו, נראית אמו של ילצ'ין קוראת מכתבים מאוירים שבנה כתב לה בילדותו, ואומרת עליהם "זו המתנה הכי טובה שאפשר לקבל". המכתבים חתומים כולם "באהבה, אנטושה", כינוי החיבה של ילצ'ין בביתו. אנחנו בוכים, אתם בוכים, זה בסדר, mako תרבות הוא חלל מוגן.