לא ברור איזה תרחיש מהבאים מוציא את דיסני יותר טוב - זה שבו תפוח האדמה הכי לוהט בעולם המיוזיקלז נחטף לכתוב שירים למחזמר הבא של החברה, או זה שבו אותו תפוד מגויס למשימה עוד בטרם הגיע לטמפרטורות גבוהות. איך שלא יהיה, כש"מואנה" הגיע לאקרנים, לדיסני כבר היה ביד מגנט יחסי ציבור בדמות לין מנואל מירנדה, היוצר של הלהיט העצום "המילטון". למקרה שתהיתם, התשובה הראשונה היא הנכונה - מירנדה הגיע ל"מואנה" קרוב לחצי שנה לפני תחילת החזרות של "המילטון", והעבודה על שני הלהיטים נעשתה בחלקה במקביל. "במובן מסוים זה היה ממש נהדר, כי אחרי שאתה מוציא משהו מצליח כולם רוצים קצת ממך, 10 דקות בשביל איזה פיץ' או ראיון או מה שלא יהיה", הוא סיפר בראיון ל-LA Times. "הייתה לי הזכות לומר להמון אנשים 'לא', כי ימי שלישי וחמישי הם פול-טיים ימי כתיבה ל'מואנה'. הייתה לי גם הזכות לעבוד כשאני מוקף בזמרים מדהימים בבניין, כך שהרבה מהדמואים המוקדמים של 'מואנה' הוקלטו עם השחקנים של 'המילטון'".

אם עד עכשיו היה קל להתעלם ממנו כיוון ש"המילטון" מוצגת רק בתיאטראות מרוחקים (ומלאים) בניו יורק ועוסקת בהיסטוריה האמריקאית, "מואנה" מבהיר שמירנדה לא הולך לשום מקום. הוא בטח לא עוזב בקרוב את דיסני, שהתאהבו בו לגמרי ואימצו אותו כשותף חדש ומסעיר. אבל מי הוא בעצם לין מנואל מירנדה ואיך זה שפתאום הוא נמצא בכל מקום?

בגבהים 

תולדות חייו של מירנדה, שיחגוג בחודש הבא יום הולדת 37, נשמעים כמו תמצות מושלם של השמאל האמריקאי: הוא נולד בניו יורק למשפחה ממוצא פורטו-ריקני וקיבל את שמו משיר על מלחמת וייטנאם שכתב משורר מפורטו ריקו בשם חוסה מנואל טורס סנטיאגו. אביו היה יועץ פוליטי, מה שאיפשר לו להשתעשע מילדות בכתיבת ג'ינגלים. על המחזמר הראשון שלו, "In the Heights", הוא החל לעבוד כבר כסטודנט. הסיפור נפרש על פני שלושה ימים בשכונה הלטינית ברובה שבה גדל ובגר, וושינגטון הייטס, והפסקול שילב היפ הופ עם קטעי סלסה. למירנדה לקח כמעט עשור להגיע עם ההצגה שלו לברודוויי, וכשזה סוף סוף קרה - זה קרה בענק, עם 13 מועמדויות לפרס הטוני (כולל אחת למירנדה כשחקן) וארבע זכיות, פרס גראמי ואפילו מועמדות לפוליצר. בהמשך כתב את גרסת המחזמר של "מעודדות צמודות", ובין לבין הספיק לחלטר כמלחין לפרסומות, לימד אנגלית בבית ספר תיכון, כתב ביקורת מסעדות וגם התנסה במשחק, עם הופעות אורח ב"סופרנוס", "האוס", "משפחה מודרנית", "איך פגשתי את אמא" ו"רחוב סומסום". כך הוא גם הגיע לראשונה אל תאגיד דיסני, בשנת 2012, כששיחק תפקיד קטן בסרט "החיים המוזרים של טימוטי גרין".

על "המילטון" מירנדה התחיל לעבוד כבר עם עלייתו של "In The Heights" בברודוויי, אחרי שקרא את הביוגרפיה של אלכסנדר המילטון, מהפוליטיקאים והמדינאים החשובים בימיה הראשונים של ארצות הברית. המילטון היה שר האוצר הראשון, לקח חלק מרכזי ב"כתבי הפדרליסט" (מאמרים שפורסמו בעיתונות והציגו את עיקרי החוקה האמריקאית לציבור), ופרצופו מתנוסס כיום על שטרות של עשרה דולר. סיפור חייו הסוער של הגיבור האמריקאי עורר במירנדה השראה למחזמר חדש. קטע ראפ ראשון מתוכו הוצג, כמה הולם, בערב שירה וספוקן וורד שאירח הבית הלבן ב-2009. ב-2012 כבר היו לו מספר קטעים ששויפו לכדי שלמות וכונו "The Hamilton Mixtape", ובינואר 2015 הגיעה הגרסה הסופית אל במות אוף-ברודוויי. ביולי אותה השנה עלתה "המילטון" בברודווי והפכה ללהיט היסטרי.

כמו כל כותב ביוגרפיה עלילתית שמכבד את עצמו, גם מירנדה לקח חירות אמנותית לצרכי דרמה, בין היתר בתיאור היחסים בין המילטון ליריבו ארון בר ובינו לבין גיסתו, אנג'ליקה סקיילר. השינוי המשמעותי ביותר הוא הבחירה ללהק לכל התפקידים המרכזיים שחקנים ושחקניות שאינם לבנים. מירנדה עצמו שיחק למשך תקופה את גיבור הסיפור, כשלצידו שחקנים שחורים והיספנים. הוא גם לא פוסל את האפשרות שאת אחד מהגברים הלבנים בהצגה ישחקו נשים. זוהי הצגה שמושרת כמעט לכל אורכה, עם מעט מאוד דיאלוגים לא מולחנים.

השילוב בין מוזיקה עכשווית, מילים מחוכמות ומושחזות והליהוק הפוליטי עשה את שלו - המבקרים התעלפו, והקהל עדיין נוהר לאולמות בהמוניו. המחזמר זכה ב-11 פרסי טוני, בגראמי וכן בפרס פוליצר לדרמה.

מירנדה עזב בינתיים את הקאסט, תוך הבטחה לחזור בהמשך. "אני מתגעגע לנווה המדבר הזה שהוא שההופעה ב'המילטון' סיפקה לי", הוא סיפר לאחרונה ל-Vulture. "ככותב של ההצגה, הכי מרגיע זה להיכנס לתוך המופע למשך שעתיים ו-45 דקות. אתה לא צריך לענות למיילים או לשיחות, רק להיות אלכסנדר המילטון. גם 'מואנה' היה נווה מדבר, כשהמייסדים היו יותר מדי בשבילי הייתי פשוט מפליג לים בתוך הראש שלי. אני מרגיש עכשיו כמו סבא של 'המילטון', כתבתי אותו ועכשיו אין לי באמת מה לעשות חוץ מלהגיע, לומר 'או מיי גאד, אתה כל כך יפה' ולהריע".

לאחרונה קרא דונלד טראמפ להחרים את ההצגה, לאחר שסגנו מייק פנס הגיע לצפות בה והופתע לשמוע את השחקנים פונים אליו ישירות ומקריאים טקסט קצר שנכתב במיוחד לכבוד בואו. "אנחנו אמריקה המגוונת שמוטרדת וחרדה שמא הממשל החדש לא יגן עלינו, על הפלנטה, על הילדים וההורים שלנו", הכריז השחקן ברנדון ויקטור דיקסון. "אבל אנחנו מקווים מאוד שהמופע עורר בך השראה לשמור על הערכים האמריקאיים ולעבוד למען כולנו". כמצופה מקהל היעד של ההצגה, התקרית הזו רק החריפה את הביקוש לכרטיסים. ברק אובמה, למקרה שתהיתם, הוא מעריץ ענק.

Include women in the sequel. #WORK @hillaryclinton ����

A photo posted by Lin-Manuel Miranda (@lin.manuel_miranda) on

סרטן מתחת לים או דג במים?

בעוד בברודוויי משתוללת ההמילטונמניה, מירנדה זכה באפשרות להגשים חלומות ילדות – למשל, כשהשתתף בהפקה של "עלובי החיים", ובהמשך כשהתברג עמוק בתוך דיסני. מירנדה הוא מעריץ דיסני; את הצפייה הראשונה שלו ב"בת הים הקטנה" כשהיה בן תשע הוא מתאר שוב ושוב כרגע ששינה את חייו, ואת הקליפסו של "Under The Sea" כרגע שעורר בו השראה עצומה ורצון לכתוב מוזיקה בעצמו. הוא זכה לספר את זה לבמאים של אותו סרט, רון קלמנטס וג'ון מסקר, כשנשכר לעבוד על סרטם החדש, "מואנה", בשנת 2013. הג'וב הגיע בצמוד לגילוי כי הוא עומד להפוך לאב, כאשר לבן שנולד לו בחר להעניק את השם סבסטיאן, על שם הסרטן הג'מייקני כמובן. "ראיתי את הסרט שלוש פעמים בקולנוע כשהוא יצא. העמדתי פנים שאני חולה כדי שאוכל להישאר בבית וללכת לקנות את הקלטת ביום שהיא הגיעה לחנויות", נזכר מירנדה בראיון ל-LA Times. "למרות שלא הייתה לי אז הגדרה בראש למה זה בכלל סרט דיסני, לא האמנתי שאני שומע בסרט כזה קצב קאריבי. כשחושבים על דיסני, חושבים על 'שלגיה' וכל השירים המתוזמרים האלה".

מירנדה עבד על "מואנה" יחד עם המוזיקאי יליד סמואה אופטאיה פואיי (Opetaia Foa'i), שהביא איתו את הסגנון המסורתי, ועם מארק מנסינה, שהפיק את השירים שכתבו השניים וכתב את מוזיקת הרקע לסרט. העבודה נמשכה כשנתיים וחצי. השיר "We Know The Way" הוא מיצוי מושלם של העבודה המשותף: הוא כתוב חציו בשפה הסמואית וחציו באנגלית, משלב מוזיקה מהאזור עם ברודוויי ושרים אותו שני הכותבים - לא לחלוטין בכוונה. מירנדה הקליט את הבית השני בשיר ואת הגרסה האנגלית לפזמון במחשבה שההקלטה שלו תהיה רק רפרנס לזמר שייבחר לתפקיד, אך הגרסה שלו הוכנסה לבסוף לסרט כמו שהיא. כשנשאל בראיון ל"בילבורד" על שיתוף הפעולה, שכלל גם ביקור בפסטיבל מוזיקה בניו זילנד ותחקיר נרחב על המוזיקה והתרבות הפולינזית, הוא השיב שהעבודה על "המילטון" הכינה אותו היטב לעבודה בטריו. "תיאטרון מבוסס כולו על שיתופי פעולה. אם הייתי רוצה רק לכתוב ולא לעבוד עם אחרים, הייתי אמן שמקליט אלבומים או שהיה לי אולפן במרתף. לא הרגשתי כמו דג מחוץ למים, אלא כאילו העבירו אותי לאגם יותר גדול". סבסטיאן הקטן, אם כבר הזכרנו מים, מכנה בחיבה את הסרט בשם "אגווה" ("מים" בספרדית").

עוד לפני "מואנה", מירנדה כתב את מנגינת הקנטינה החדשה לסרט "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", ובקרוב הוא יופיע בסרט "מארי פופינס חוזרת" לצידה של אמילי בלאנט. יש גם פרויקט סודי בתכנון לצד ביירון הווארד, מהבמאים של "זוטופיה". השיא הוא כמובן הרימייק המתוכנן ל"בת הים הקטנה", בו הוא צפוי לשתף פעולה עם אלן מנקן, המלחין המיתולוגי של להיטי תקופת הרנסנס של דיסני. "תחשבו על אריאל שרה 'Look at this stuff, isn't it neat', היא צריכה להמציא מילים כדי לתאר את הדברים", הוא מנסה להסביר את הקסם. "זה מרגיש כמו אדם אמיתי שמתאמץ למצוא את המילים הנכונות, וזה זינוק גדול מ'בקש משאלה מהכוכב' שזה פשוט מוסר ההשכל של הסרט. פתאום הדמויות מרגישות כמו אנשים שאנחנו מכירים, וזה עצום. זה בדיוק מה שאני שואף אליו כשאני כותב".