פסטיבל הקולנוע של טורונטו ממליך מדי שנה מלכים, קובע טרנדים לקראת עונת הפרסים והופך הבטחות גדולות לפלופים. אחרי שלושה ימים אינטנסיביים ראשונים בפסטיבל של 2014 אפשר כבר להתחיל ולסמן את הסרטים שעשויים להמשיך איתנו כל הדרך ואת אלה שיישכחו במהרה.

The Theory of Everything

אחרי תקופת יובש קצרה נראה שהבריטים מוכנים להסתער שוב על פרס הסרט הטוב ביותר עם דרמה ביוגרפית סוחטת דמעות. סרטו של ג'יימס מארש על מערכת היחסים בין סטיבן הוקינג לבין אשתו ג'יין סוחט ביממה האחרונה מחמאות ושבחים מקיר אל קיר. אדי רדמיין ("השבוע שלי עם מרילין", "עלובי החיים") מסומן כבר כמה שנים בתור אחד מכוכבי הדור החדש של האי הבריטי. הטוטאליות שבה הוא נכנס לנעליו של האיש החכם ביותר בדורנו כבר גוררת השוואות לדניאל דיי לואיס. הפעם האחרונה שבה סרט בריטי על אדם שמנסה להתגבר על מוגבלות פיזית קשה הגיע לטורונטו הייתה ב-2009. אז קראו לו "נאום המלך" והזכייה בפסטיבל הובילה אותו כל הדרך אל האוסקר. האם גם הפעם זה יקרה?

Men, Women & Children

קשה היה למצוא טיימינג טוב יותר לבכורת סרטו החדש של ג'ייסון רייטמן ("ג'ונו", "תלוי באוויר"), מאשר בשבוע שבו תמונות עירום שנגנבו ממכשיריהן של מפורסמות מסעירות את הרשת. הסרט, שמבוסס על ספר בעל אותו השם שיצא לאור ב-2011, מציג שורה של מערכות יחסים סוערות שמתרחשות כולן תחת המעטפת הקרה והמרוחקת של הטכנולוגיה המודרנית. המקום שבו כולם משקרים, בוגדים, אומללים ומוצאים את מפלטם בהיצע המין הבלתי נדלה ברחבי הרשת. הביקורות הראשונות חלוקות עדיין בין מי שמתלהבים מהטכניקה המבריקה שבה בחר רייטמן להציג את המציאות, לבין מי שטוענים שהיא דווקא הופכת אותו למנוכר. גם בקרב המקטרגים תתקשו למצוא מילה רעה על הקאסט המבריק שהתקבץ לסרט: אדם סנדלר, ג'ניפר גרנר, ג'ודי גריר ורוזמרי דוויט, עם אמה תומפסון בתפקיד המספרת הבלתי נראית.

חיית לילה

אפשר להרגיע כבר עכשיו: סרטו החדש של ג'ייק ג'ילנהול לא יתחרה השנה על הפרסים הגדולים, אבל הפרמיירה העולמית המצליחה שלו בפסטיבל מבטיחה שיקבל הרבה תשומת לב כשיגיע לקולנוע. ג'ילנהול מגלם בו אדם מובטל ומעורער שמחליט להפוך בכל מחיר לעיתונאי ולחפש את הסיפור שיכניס אותו לתודעה. ככל שהוא מעמיק יותר אל עולם הפשע של לוס אנג'לס הוא מגשים את החלום, אבל גם מוצא את עצמו מתמכר למעשים שהמוסר רחוק מהם. "מדהים", "מבריק, ו"קריפי בצורה ממכרת", כך מתוארת ההופעה של ג'ינלנהול על ידי המבקרים המובילים שהעניקו לסרט ציונים גבוהים.

המפסידים

לצד ההצלחות הגדולות, אפשר כבר להתחיל לסמן את המאכזבים הראשונים של הפסטיבל. בראש הרשימה הזו עומד סרט הפתיחה "The Judge"  בכיכובו של רוברט דאוני ג'וניור, שזוכה לתגובות צוננות במיוחד ומוגדר כמלודרמה שלא מצליחה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציבה לעצמה. גם "St. Vincent" של ביל מארי קיווה לתגובות אחרות לגמרי להקרנת הבכורה העולמית שלו, שאחריה נראה שתקוות הפרסים שלו נגוזו כמעט לחלוטין.

טינה פיי, ג'ייסון בייטמן, אדם דרייבר וג'יין פונדה נראים יחד כמו צוות שלא יכול להיכשל, אבל זה בדיוק מה שקרה ב"מכאן אני ממשיך" שנקטל בפסטיבל בשל תסריט חלש וקיטשיות יותר. גם "The Drop", דרמת הפשע שהייתה לסרט האחרון בכיכובו של ג'יימס גנדולפיני, תיזכר כנראה בעיקר כפרט טריוויה. המבקרים הגיבו אליה בצורה פושרת למדי ולא נראה שנשמע עליה יותר מדי בהמשך הדרך.

בימים הבאים צפויים סרטים מדוברים נוספים להיחשף לעיני הקהל והמבקרים בפסטיבל, ביניהם "פוקס-קצ'ר" ו-"The Imitation Game" שמסומנים כפייבוריטים לאוסקר.