אמש (חמישי) בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-37 בחיפה, התקיימה הקרנת הבכורה הישראלית של "ויהי בוקר", סרטו של ערן קולירין שמועמד ללא פחות מ-15 סרטי אופיר, ביניהם פרס הסרט הטוב ביותר. סרטו של קולירין עלה לכותרת בפסטיבל קאן כאשר השחקנים הפלסטינים בקאסט סירבו להגיע להקרנה, בשל ההגדרה של הסרט כישראלי.
לפסטיבל חיפה, לעומת זאת, הגיעו חלק מהשחקנים (אלה שיכלו להגיע) וביניהם השחקן הראשי אלכס בכרי, שמועמד לפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר וטס במיוחד מגרמניה כדי לקחת חלק בפרמיירה של הסרט. בשיחה עם mako, סיפר בכרי על ההחלטה להחרים את פסטיבל קאן. "העניין של קאן הגיע אחרי אירועים קשים (המהומות בישראל ומבצע שומר החומות, ז.צ). היה שבר מסוים בין הפלסטינים אזרחי המדינה לבין המדינה. הרגשנו שהמדינה אומרת 'אתם לא שייכים לכאן, גם אם המתנחלים יבואו לתקוף אתכם – נשמור על המתנחלים', משהו במציאות השתנה", הסביר, "כשאתה שחקן יש לך במה להגיד מה שאתה רוצה, וכאמנים הייתה לנו התלבטות מה לעשות. בסוף קיבלנו את ההחלטה שאני חושב שהיא נכונה ושהיא גם מתכתבת עם הסרט".
למה החלטת להגיע לפרמיירה כאן, להקרנה בפסטיבל ישראלי שגם בה הסרט מוגדר ישראלי?
"הצעד שעשינו בקאן לא היה התנערות מהסרט או משהו – אנחנו מאוד גאים בסרט ואני מאוד רוצה לקדם אותו ושהוא יצליח - הוא מדבר עלינו ועל החברה שלנו. קאן הייתה הזדמנות למחאה".
אתה מועמד לפרס אופיר על תפקידך בסרט, אם תזכה תקבל את הפרס?
"יש עוד זמן, אם אני אזכה – נראה מה אעשה".
"ויהי בוקר", שמבוסס על ספר של סייד קשוע באותו השם, עוסק בחברה הערבית בישראל ובקונפליקטים היומיומיים של חבריה. העלילה עוקבת אחרי פלסטיני אזרח ישראלי (אלכס בכרי) שמתגורר בירושלים. הוא מגיע לחתונת אחיו בכפר ערבי ומוצא את עצמו נתקע שם בגלל החלטה של ישראל להטיל סגר על המקום. כצפוי, יש בסרט לא מעט ביקורת על הצבא הישראלי כולל סצנה אחת שלבטח תעורר סערה כשהסרט ייצא להפצה רחבה, אך לא פחות יש בו ביקורת על החברה הערבית, השחיתות והשסע האדיר בתוכה. הסרט גם שם זרקור ומתעסק באומץ בנושא הנשק והאלימות בחברה הערבית.
סרטו של קולירין נהנה גם מתצוגות משחק נהדרות, בראשם של בכרי שראוי לכל פרס על עבודתו, אך לא פחות של איהאב אליאס סלאמה (שמגלם את עבד), שמספק כאן את אחת מתצוגות המשחק היותר מרגשות ומדויקות שנראו בקולנוע הישראלי בשנים האחרונות. הבימוי של קולירין כהרגלו מדויק, עדין ומלא בהומור – שמוליד כמה סצנות בלתי נשכחות.
בסיום ההקרנה, זכו קולירין ושאר הצוות שעבד על הסרט למחיאות כפיים סוערות מיושבי האולם שהיה מלא עד אפס מקום ואם נשפוט לפי שיחות המסדרון בפסטיבל, הוא לגמרי אחד הפייבוריטים לזכייה בו, כמו גם בפרס המרכזי באופיר. ערן קולירין בעצמו, סיפר כי התרגש מאוד מהחיבוק החם שהסרט קיבל בפסטיבל ואף התייחס להחלטה של השחקנים להגיע לפסטיבל: "אני לא שופט אף אחד על החלטות שלו, אני מזדהה עם המאבק והפסטיבל ואני לא שופט את הזכות של אף אחד להביע את העמדה שלו".
איך אתה חושב שהסרט יתקבל על ידי הקהל הישראלי?
"זה סרט על בני אדם, ומותר לצחוק ולהתרגש עם בני אדם. זה סרט עם לב ואני חושב שבסוף אנשים רואים סרטים עם הלב, זה נאיבי אולי, אבל ככה אני רוצה לחשוב".